הבלוג של אודליה בקרסקי

bakarsk-eat

מנקה,מכבסת,מקפלת,מבשלת, עובדת,טסה,חוזרת,שלמה,מתפרקת, מתפקדת,משתדלת,מאכילה,אוכלת (גם סרטים),רצה,באה.אמא לארבעה שחושבת מחשבות טובות (אחרת פשוט אשתגע

עדכונים:

פוסטים: 31

החל מינואר 2017

אם שאלתם את עצמכם “למה” על מסורות החג, אחרי הפוסט הזה לא תשאלו יותר שאלות. הצעה לקינוח מקורי, גאוני ופשוט שלי, מבטיחה שהוא אחד המתכונים הכי שווים שתמצאו ברשת

22/05/2017

תקראו ותכינו

עוד הרבה לפני שנולד חמודי הילד הסקרן מהכללית, נולדתי אני.

בשמלה כחולה ( פליסה עד הברך ) ובלי צמות עמדה ילדה יחידה בכיתה, עמדה ושאלה “למה?”

וכל המורים וכל הרבנים עמדו וזעפו ולא מצאו תשובה.

“למה?” היא שאלה מעצבנת, היא כוללנית ואין לה תשובה אחת, בשונה ממתי? איך? איפה? שיש להן תשובה ברורה ברוב המקרים.

“למה” מזמינה תשובה כמו: “ככה” ( זו כן תשובה, תתמודדו ) או שאלה נגדית כמו: “למה את שואלת?”

מטפלים עשו ממנה קריירה “אני שואלת כי אני רוצה שתשאלי את עצמך, למה את עושה את זה?”

( למה אני משלמת לך באמת? )

בגוגל החיפוש הכי פופולארי בעברית הוא “למה לי?״ ( תכלס! )

אז עם ה”למה” הזה הלכה הילדה בשמלת הפליסה המכוערת להחריד, כשהיא עוטה שפם שמשלים לוק לגבות המחוברות ושאלה את עצמה “למה?”

למה שבת? למה חג? למה כשרות? למה תפילה? למה נטילת ידיים? למה צניעות ולמה מי אתם שתחליטו עליי?

לוקחת את מה שיש לי בראש, מוסיפה את מה שיש לי בלב ולא מתעלמת מכל התורה שהרביצו בי (גם כן מושג), וחושבת מה נכון לי.

אני זוכרת את ה”למה” של שבועות. את הבהלה לחלב. את מצוות אכילת עוגת גבינה פירורים ואת המנהג העתיק לקפל בלינצ’סים לצד פשטידות תירס, ברוקולי, זיתים ובצל. ואת הנשים המברכות אחת את השניה בברכת: “אוי זה נהדר” ומשיבות כבימי המקרא : “נו זה ממש שטויות, שתי דקות הכנה”.

לא הסתדר לי שהוקדש חג שלם, ועוד לא סתם אחד – מתן תורה, סיום ספירת העומר, אחד משלושת הרגלים ומה? חלב? ושמעתי על ההקשרים השונים: חלב גימטריה של 40 ימים שמשה היה בלשכתו של מנכ”ל היקום עד שירד עם לוחות הברית (מזל שלא היה 45 היינו נאלצים לאכול חלבה יומיים), חלב שהשקתה יעל את סיסרא לפני שתקעה בו יתד, חלב שמשול לארץ ישראל, חלב שמיוצר ע”י תאגידי ענק שהחליטו שצריך איזה יום בשנה שיעיף להם את המכירות ב 250%.

חלב על הזמן. תשובה לא מצאתי. אין קשר לחלב.

הלכתי לספר הספרים. נשכבתי על ערימת חציר לבושה בקלילות מוגזמת כמיטב המסורת והחלתי קוראת. אולי המגילה תגלה, אם לא חלב אז מה ולמה.

 חסך בתמונות בת מצווה

מגילת רות שנקראת בחג השבועות היא אחד הסיפורים המרתקים והיפים שיש לכתובים להציע. אישה אחת, נעמי, ועוד 2 שאינן בנות דתה ואמונתה שבניה בחרו לשאתן, על אף שהדבר אינו נהוג היא מקבלת אותן כבנותיה.
בנסיבות קשות שלושתן מאבדות את בעליהן ונעמי מחליטה לצאת למסע ממנו היא משחררת את כלותיה הצעירות למצוא את אושרן במקום אחר. שתיהן מחליטות להתלוות אליה בכל זאת, האחת תבחר לפרוש מהמסע המשותף ותשלח בברכה לדרכה ואילו האחרת, רות, תאמר לנעמי את אחד המשפטים הכי יפים שקראתי:

אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי. באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך.” 

ושם הבנתי, מתן תורה. זו התורה כולה. תמצית הכבוד ההדדי, קבלת האחר, הבין אדם לחברו שכל כך נשכח מאתנו בשם השם.

התרוממתי מערימת הקש עליה אני שוכבת בדמיוני מזמזמת לעצמי “ים השיבולים שמסביב” (בדמיוני יש לי יכולות ווקאליות של מרינה מקסמיליאן) והלכתי להכין עוגת קרפים.

למה קרפים אתם שואלים?

אולי בגלל השכבות שנבנות בקפידה, אולי זו ההקפדה על הדקיקות, אולי כי זה לא שגרתי.

ככה. לא יודעת למה. תכינו. שאלות אחר כך. “נעשה ונשמע”, כמו בהר סיני, נו.

 שלמות

תקראו ותעשו.

עוגת קרפים עם ממרח לוטוס (נשבעת שזה לוקח פחות מארבעים יום הכנה ):

לקרפים ( בלינצ’ס )
מצרכים:

1ו 1/3 כוסות קמח מנופה

3 כפות סוכר

(להלן ה”יבשים” המתערבבים בקערה אחת )

3 ביצים בטמפ’ החדר

40 גרם חמאה מומסת

2 כוסות חלב לא קר ממש

(להלן ה”רטובים” המתערבבים בקערה שניה )

להכנה:

מאחדים בין היבשים לרטובים ומערבבים היטב לבלילה אחידה.

שאותה מעבירים במסננת דקה בכדי שתהיה ממש חלקה מגושים.

במחבת טפלון קרה מורחים טיפה (!!) חמאה ויוצקים חצי כוס מהבלילה ומטים ימין ושמאל עד שמתיישרת לכם חלקה ויפה ודקה במחבת.

מניחים על האש.

כשהחלק העליון מתחיל לקבל גוון של מוכן הופכים לשניה אחת ומעבירים לצלחת.

מקררים את המחבת ( מים, נייר ) וחוזר חלילה.

עד שיש לכם ערימה.

משמאל לימין שלב אחרי שלב

עוטפים ולמקרר.

חצי שעה קירור

לקרם:

1 שמנת מתוקה

1/2 כוס חלב

1 פודינג וניל

2 כפות ממרח לוטוס

במערבל על מהירות בינונית עד שיש לכם קצפת.

מוציאים מהמקרר את הקרפים וקורצים עיגולים כי אין כמו עוגות אישיות.

מתחילים להרכיב:

קרפ. קרם. קרפ. קרם. קרפ. קרם… הבנתם.

מסיימים בקרם ומפזרים עליו עוגיות לוטוס שבורות.

מחזירים למקרר, פורסים לפני שאוכלים.

לא תורה מסיני נכון?

תתכוננו לברכות

תתכוננו לברכות

עוד מהבלוג של אודליה בקרסקי

תצוגה מקדימה

אוכל סוציאלי וסביצ'ה נטול דאווין

כל היום בטלפונים... זוכרים את השיר הזה? דני סנדרסון נותן במקצב המזרחי ובמשפט שישמש לעולם כמשפט ניחומים לכל מקבל סירוב אלגנטי- ״מה הדאווין שלך?״ ת׳כלס נראה לי שאין לי. וואלה נטולת דאווין. מתה שיהיה לי קצת. אבל בשביל לעצב...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

פרכים לשבת

אני כמעט בטוחה שכבר ציינתי בעבר את הקשר שלי לאפיה, הוא דומה מאד לקשר שלי עם סבתא שלי מצד האבא. רוצה לומר, אין כזה. באחד מימי השישי של תחילת השנה, אספתי את הילדים מהגן, בידי האחת אוחזות 2, בידי השניה 2 נוספים, עליי מונחים 2...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

מי אוהב אותך יותר ממני...

לקח לי שבוע . הרגע שבתי מבודפשט הקפואה מחויכת שצלחתי ארבעה ימי קיורטוש ( והמבורגר עם צ'דר וגולש ודובוש וקרמשניט... ) מבלי לעלות במשקל ( ברור נו. הקפדתי לשתות רק דיאט קולה) והנה אני מופיעה לי בקורס "פשוט לבשל" ומקבלת את משימת...

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה