הבלוג של אפי גבזו

הזוי-ת

כותב אות אחת ומשם, יוצא מה שיוצא.

עדכונים:

פוסטים: 66

החל מאפריל 2010

כולם מדברים על חמש נקודות לבגרות. הנה חמש אקראיות שלי.

01/09/2015

כולם מדברים על חמש נקודות לבגרות.
הנה חמש אקראיות:

נקודה ראשונה, מרושעת: די, מספיק עם זה! הגיע הזמן להחזיר למערכת החינוך את מה שנלקח ממנה. די עם המילים המטשטשות, עם ההבנה הכיבוסית, עם זריית החול בעינינו. מי לעזאזל לקח לנו את ה”עצלנים”? איפה הימים שהמערכת הייתה מלאה בהם וידענו טוב מאוד מי זה מי. בלי אבחונים ובלי בלבולי ראש של מומחים למיניהם. היום כבר אי אפשר לנזוף בילד שלך ולשאול אותו: “מה? אתה רוצה להיות עצלן?!” הוא אפילו לא יודע מה זה. הוא מכיר קשיי למידה, הוא אפילו מצליח לאיית דיסלקציה בלי טעויות, אבל עצלן? שום דבר. למען השם, יש לך מלא חברים עצלנים בכיתה! זה עם השפם, ההיא הגבוהה היפה ושני האחים שמחטטים זה בנחירו של זה. באמת, אין על מי להצביע ולהזהיר: “כזה – אל תהיה!”. אי אפשר לעקם את האף, אי אפשר לבקש מהמורה להעביר אותו לצד השני של הכיתה, של בית הספר, של היקום. אי אפשר לדבר במושגים של “הם” ו”אנחנו”. אוף. הלך כל הכיף מבית הספר הזה.

נקודה שניה ומשוטטת: היום, היום כולם יכולים, כולם אחד, כולם שונים, כולם אחר, כולם מקבלים את כולם, כולם כולם, כל אחד הוא האחר, כל הטיפש חכם הוא, כל הלמד חכם, כל השואל טוען, כל ישראל אזרחים זה לזה, כולנו חרדים לבודד, בודד הוא הכלל, עשב הוא לא סימן לגשם, אם הוא קפץ מהגג אז זה אומר שאתה חבר שלו? כדאי שתקשיב לאחר, כדאי שתקשיב לעצמך, אתה מקשיב לעצמך?! טיפשות היא לא מחלה, אם היה לי שקל על כל שקל, אחר הוא אתה, עצלן לא כותבים באלף, אתה הבודד במחשבותיך, צא מהכיתה, עמוד בפינה, עמוד ואל תזוז, אמרתי לך לא לדבר בזמן שאני מנחיל לך חוכמה, סתום את הפה, תביא את ההורים יא חתיכת יתום, למי קראת עני? מחר בוחן פתע, הקדמתי אותו להיום, תוציאו דפים, תרימו כיסאות, לאמא שלך יש פטנט אחר? שרוק! שרוק! אין משחק, אין כדור, המורה חולה, אין שיעורי בית, העיפו אותי מבית הספר, לא מתגייס, למה מה תעשו לי? חפש את החברים שלך! מתי כנס המחזור?

נקודה שלישית ופרקטית: השיטה המסורתית של בית הספר כבר די פאסה והחלטנו סוף כל סוף לרשום את הילד למשהו אחר. רשמנו אותו לבית הספר הדיקטטורי. לאור ההתנהגות שלו בבית, כדאי שיתמחה בזה כמו שצריך.

נקודה רביעית תורה שבעל פה: היום לא לומדים בעל פה. כלום. סיפור אמיתי: פעם שאלו ילד כמה זה חמש כפול ארבע. הוא ענה שנגמרו לו הבטריות. כן, המחשבון פסק והילד גם.

נקודה חמישית ובונוס: שימו פתק קטן ואוהב לילדים בתוך הסנדביץ’. אל דאגה, זה לא יחנוק אותם, ההיפך.

עוד מהבלוג של אפי גבזו

התפלק לי רומנטי

יש לך מין חיוך כזה, יש לך מין חיוך כזה שמתעקל לו מעט בקצהו הימני, הוא מתעקל בקצה הימני ונשאר במקומו בקצה השמאלי. משחק קצוות משחק חיוכך, משחק שכל כולו נועד למטרה אחת, נועד הוא למטרת שמחתי, לשמחתי נועד חיוכך ואכן כך, משמחני...

תגובות

פורסם לפני 9 years

אהבה - שלושה סיפורי כמעט

  נעתקה כשפגשתי אותה נעתקה נשימתי. היא הייתה כל כך יפה שלא הצלחתי להוציא מילה מהפה. היא הייתה יפה מהסוג הלכאורה פשוט. לא צבועה וגם לא מגונדרת, יפה אמיתית. ג'ינס, טי שירט, קוקו בשיער ותרמיל גב שבולט ממותניה הצרות. היא לא...

תגובות

פורסם לפני 9 years

חופשי זה לגמרי לבד?

  "חופשי זה... חופשי זה לגמרי לבד". כך שרו בזמנו חברי להקת "בנזין", עוד לפני שמישהו חלם למצוא פה איזה שלוּק של גז טבעי מול סוכת המציל של חיים תשובה. אכן, זה נשמע נכון, חופשי זה באמת לגמרי לבד: אין מי שיגיד לך מה לעשות, אין מי...

תגובות

פורסם לפני 8 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה