הבלוג של אפי גבזו

הזוי-ת

כותב אות אחת ומשם, יוצא מה שיוצא.

עדכונים:

פוסטים: 66

החל מאפריל 2010

חופשי זה באמת לגמרי לבד? אולי… האם עלינו להיות בודדים על מנת למקסם את עצמנו ולהינות מחופש אמיתי ומלא?

26/04/2011

 

“חופשי זה… חופשי זה לגמרי לבד”. כך שרו בזמנו חברי להקת “בנזין”, עוד לפני שמישהו חלם למצוא פה איזה שלוּק של גז טבעי מול סוכת המציל של חיים תשובה.

אכן, זה נשמע נכון, חופשי זה באמת לגמרי לבד: אין מי שיגיד לך מה לעשות, אין מי שישאל אותך מה לעשות ואין מי שימשוך בכתפיו וימלמל “מה לעשות”.

החופש בלהיות גוף פרטי, חסר מעמד, נטול קשרים ומחויבויות לשום דבר אחר ביקום, פרט לחוזה עם החמצן, המים והפיתה עם החומוס – הוא חופש מבורך. יש בריקנות השיתופית סוג של מילוי עצמי. יש בחוסר של בן-אנוש צמוד הרבה מן האני – האישי – הפרטי. הריק הוא סוג של עולם ומלואו.

רובינזון קרוזו נהנה מהעצמאות הטוטאלית שלו. אדם הראשון נתלה באילנות גבוהים שזה עתה נוצרו בגן העדן האלוהי, כשהבין שהוא היחיד בדורו ובעצם בעולמו. צביקה מכוח צביקה, בנסיבות טראגיות, הוציא מעצמו את הבלתי אפשרי כשהיה אחד ומיוחד. ספורטאים יחידניים מפיקים מגופם יכולות לא אנושיות כשהם תלויים רק בעצמם ובנעלי הספורט שזה עתה פרסמו, הרבה יותר מספורטאי קבוצתי, טוב ככל שיהיה.

אך האם על האדם לחיות לבדו כדי להרגיש ולזכות בחופש האולטימטיבי? האם צורת החיים המקובלת היום היא טעותית מיסודה? האם בכורח היותנו משפחתיים, צוותיים, שבטיים, להקתיים, אנחנו מצמצמים מיכולתנו האינדיבידואליות הנסתרות? אם כן – נראה שהגיע הזמן לעולם של יחידות בודדות, לא? לעולם של אנשים שכל אחד לגופו מנהל את חייו, ללא צורך בקשר באחר, אלא רק למען המיצוי המקסימאלי האישי שלו?

אולי…

תאמרו, חיי-בדד נכונים הם: אף אחד לא פוגע בך, אף אחד לא נפגע ממך. אתה הופך ליעיל, אתה עובר לצריכה מדויקת, בלי בזבוז על מאוויים של כל מיני שותפים לדרך. רק צחוק שמתאים לך מצחיק אותך ואין צורך לשמש קולקטיב שנדבק בצחוקו של אחר. גם העצבות היא מנת חלקך הבלעדית, מדוע שאחר ייעצב על לכתך? שלא לדבר על עצבותך בגין הסתלקותו של האחר.

חופשי זה באמת לגמרי לבד? אולי…

אבל פה, בשלב הזה של העצב הבדידותי, נכנסים גיבורים נוספים לעלילה: אל רובינזון הנטוש חבר ששת; בשביל אדם הבודד נוצרה חווה; צה”ל הגדול הצטרף אל צביקה היחיד והמשיך את המערכה; נדב הנפלד שמר במקום לא מעט אינדיבידואליסטים מוכשרים שידעו בעיקר לקלוע. כולם, היו הצד המשלים של הבודדים, של האינדיבידואלים. הם עשו את ההבדל בין סיפור הישרדות משעמם לבין סיפור רב-מכר על מפגש מרתק בין שני אנשים שונים.

חווה תרמה את חלקה האישי לתוך סיפור משותף שהוליד אנושות שלמה (ונעזוב לרגע את היבט האמונה אם היה או לא). חיילי צה”ל אפשרו לסיפור הגבורה האישי של צביקה להסתיים בהפי-אנד יחסי והנפלד השמרן חסך לכוכב הפנומן זמן אוויר, כך שיהיה רענן דיו לנצח את המשחק של כולם.

אם כך, יתכן שחופשי זה באמת לגמרי לבד, אבל כנראה שזה נכון רק לתקופה קצרה.

הבדידות, העייפות, הצורך לקחת את המושכות כל הזמן וגם להכין קפה במקביל, מקשה על החיים. היחיד, מוכשר ככל שיהיה, ממקסם את עצמו עד כדי תשישות, פיזית ומנטאלית כאחד. ואז, עבור הרגע הזה, כשהוא מרים בחטף את עיניו והאישונים תרים אחרי עוד דמות אנוש בסביבה – עבורו המציאו את הזוגיות, המשפחתיות, החברות. הרגע הזה, שבו אתה מייחל ליד נוספת, שם את הבדידות המזהרת בפח האשפה של האנושות וממליך את הביחד, את השותפות, לצורת החיים הנפוצה.

אז אלה שרצים למרחק קצר – היו לבד. כך תגיעו מהר, ביעילות, בלי יותר מידי סימני שאלה, אל המטרה. אלה שמעוניינים לחיות קצת יותר ממאה מטר, מתבקשים לסור אל עמדת הקבלה ולבחור שותף שיהלום את דמותם, שיידע לתת יד בדיוק כשצריך ולפנותה כשמתבקשת עת של “לבד”.

מן הראוי לציין, שעמדת הקבלה לא תמיד פתוחה, התור ארוך וההיצע לא תמיד הולם. זה סיפור בפני עצמו ואין ספק שזוהי נקודה מהותית בחיינו על פני הגלובוס החביב שלנו.

אך האם אפשר להרגיש חופשי גם כשאתה לא לבד? כשיש לפחות עוד אחד בסביבתך המוניציפלית? זה כבר עניין של מיומנויות, של אורך רוח, של בחירה נכונה של שותף לדרך ויכול הבנה של המונח “ויתור”. כל הסימנים מראים שזה אפשרי, החופש מקבל משמעויות נוספות וחיוביות כשהוא “נחפש” בכפולות של שתיים.

תנסו, ספרו אם הצלחתם.

לסיכום, תום הפסח הוא זמן מצוין לחשבון נפש. מתי הייתם חופשיים לאחרונה? מתי יצרתם לעצמכם מצב שבו הרגשתכם הוגדרה כ”חופשייה”? למען יאריכון ימיכם, שימו לרגע בצד, ולו לתקופה קצרה, את כל הנתונים היבשים של החיים – ותתמקדו בדבר הזה, שאם תקראו לו בשמכם הפרטי – הוא יענה, בכם.

בברכת חופש אמיתי עלינו ועל כל עם ישראל ואמרו אמן.

 

עוד מהבלוג של אפי גבזו

התפלק לי רומנטי

יש לך מין חיוך כזה, יש לך מין חיוך כזה שמתעקל לו מעט בקצהו הימני, הוא מתעקל בקצה הימני ונשאר במקומו בקצה השמאלי. משחק קצוות משחק חיוכך, משחק שכל כולו נועד למטרה אחת, נועד הוא למטרת שמחתי, לשמחתי נועד חיוכך ואכן כך, משמחני...

תגובות

פורסם לפני 9 years

אהבה - שלושה סיפורי כמעט

  נעתקה כשפגשתי אותה נעתקה נשימתי. היא הייתה כל כך יפה שלא הצלחתי להוציא מילה מהפה. היא הייתה יפה מהסוג הלכאורה פשוט. לא צבועה וגם לא מגונדרת, יפה אמיתית. ג'ינס, טי שירט, קוקו בשיער ותרמיל גב שבולט ממותניה הצרות. היא לא...

תגובות

פורסם לפני 9 years

אדון שוקו וגברת 'פסק זמן'

  רבע לחמש. השעון התעורר לפניי, חייך לעצמו חיוך זדוני ואז החל לצווח עליי בשעונית: "קום כבר איש עצל שכמותך, קום!" מזלו שאני לא מבין את מה שהוא אומר, הוא יודע שהוא חי אצלי על זמן שאול. אני עושה את דרכי למקלחת כשהעיניים עדיין...

תגובות

פורסם לפני 9 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה