הבלוג של איילת נחמיאס-ורבין

איילת נחמיאס-ורבין

איילת נחמיאס-ורבין היא יו"ר תבליט פלסטיק; דירקטורית ויועצת בתחום הממשל התאגידי; עוסקת בפעילות ציבורית והתנדבותית.

עדכונים:

פוסטים: 21

החל מפברואר 2010

“תקרית בתום לב”, “תקלה חמורה” או שכמאמרו של תומס פרידמן בניו יורק טיימס “יש בירושלים נהג שיכור”?

16/03/2010

“תקרית בתום לב”, “תקלה חמורה” או שכמאמרו של תומס פרידמן בניו יורק טיימס ”יש בירושלים נהג שיכור”? איך שלא נכנה את התקלה שהתרחשה בשבוע שעבר בעת ביקורו של סגן נשיא ארה”ב גו ביידן, יש לנו, לכל מי שגר כאן ורוצה בטובתה של ישראל, סיבה לדאגה. סיבה טובה.

חז”לינו, אם יורשה לי להיות מעט יהודית, אמרו כבר ”סוף מעשה במחשבה תחילה”. מדוע אני מצטטת את חז”ל על הבוקר? משום שבאמירה זאת נמצא הפיתרון או למבוכה (לכאורה) שנגרמה בשבוע שעבר כשהודיעה הוועדה המחוזית על היתר הבניה לשכונה חדשה ברכס שועאפט. למי שגאוגרפיה מקומית ממנו והלאה, שועאפט נמצאת מעט מזרחה לשכונות המזרחיות של ירושלים, כמו הגבעה הצרפתית ורמת אשכול. רגיש. אזור שאולי מצוי בתוך ההחלטה על הקפאת הבניה בשטחים עליה החליטה הממשלה לפני כמה חודשים, ואולי לא. זה לא מה שחשוב.

צריך להבין את המשמעויות של האופן בו נודע דבר ההחלטה, ולכן מעניין להבין מה היתה המחשבה שקדמה למעשה. אם ביקשו אנשי הוועדה לסנדל את ראש הממשלה, אזי המשמעות היא שאין כאן שום ממשל תקין. קרי יש החלטה בנושא הקפאה, וגם אם אינה חלה בירושלים, הרי שהחלטה כזאת דורשת זהירות גם מצד פקידי הממשלה. אם צודק שר הפנים אלי ישי, שטען בלהט שלא ידע על ההחלטה טרם פירסומה, איזו מין שליטה יש לו במשרד שלו, ואיך זה שלא היתה הנחיה להעביר כל החלטה כזאת טרם השלמתה לידיעת השר ? האימה האמיתית שצריכה לתקוף אותנו היא במידה וראש הממשלה ידע והבין את המשמעויות של ההחלטה, דבר שהוא מכחיש, ובעיקר את פרסומה בעת ביקורו של סגן הנשיא. אני רוצה להאמין שכוונה לא היתה כאן, כי המילה הראשונה שעולה לי לראש היא ”אמא’לה!!!”.

יכול להיות שההקפאה באמת לא חלה בירושלים. יכול להיות שלאף אחד מחברי הוועדה לא היתה כוונה לייצר את המשבר דיפלומטי העמוק ביותר מאז שנת 1975 (לגרסת שגריר ישראל בארה”ב שמונה ע”י ראש הממשלה נתניהו). יכול להיות שהשר ישי באמת לא הבין איך זה קרה לו. אבל אם אף אחד לא הבין, לאף אחד לא היתה כוונה, ואף אחד לא ידע – אז שוב, ”אמא’לה!!!!”. איזה מין ממשל יש לנו כאן? בכל תאגיד עסקי שזאת היתה מידת השליטה של הדירקטוריון על החלטותיו (קרי, השרים והיו”ר שלהם – ראש הממשלה), כבר היינו רואים את הכשל בשורה התחתונה, בדוח הכספי. אבל אנחנו בסך הכל אזרחים, מה לנו ולדיפלומטיה גבוהת שחקים? מה לנו ולמשמעות של הניכור שאנחנו יוצרים בצורה שיטתית עם הממשל בגבעת הקפיטול? מדינה אינה מגישה דוח כספי שנתי. אנחנו לא יכולים להעניש את הממשלה הנבחרת, אלא אחת לשלוש-ארבע שנים. אנחנו בני ערובה בידי מדיניות חסרת כיוון, עתירת סיכונים ונטולת סיכויים.

כל שנותר לשאול עתה, שאלת תם, מי יתעשת ראשון ומתי, ובעיקר מה יהיה המחיר. ניחוש שלי? מדובר במחיר גבוה. מאוד גבוה. רק תציצו במהדורות החדשות לגבי כמות השוטרים בירושלים, וגם אתם תקראו את תג המחיר.

עוד מהבלוג של איילת נחמיאס-ורבין

תצוגה מקדימה

זה מה שאני רוצה, להיות חברת כנסת

אני לא בטוחה שתוכלו להבין את ההחלטה שלי להתמודד בפריימריז. שוב. להתמודד. המילה הזאת, "להתמודד", שמתייחסת לאופן שבו אנחנו חווים ארועים מכוננים בחיים. 23 שנים אני בפוליטיקה והחלטתי להתמודד לראשונה רק לפני שנתיים. קמתי בוקר...

יש גבול?

יש גבול. באמת יש גבול - ואינני מתכוונת לתנועה שיש להניח שנופלת לגדר התנועות ה"מסכנות את קיומה של ישראל". בסוף השבוע האחרון הייתי תחת הרושם שכולם כתבו את כל מה שצריך. זעקו...

תגובות

פורסם לפני 9 years

לדאוג לעצמנו

בתחילת השבוע עמדתי בשעת בוקר בבורסה והקשבתי לאסתר לבנון, מנכ"לית הבורסה (ואישה מיוחדת), מדברת על המוטיבציה שלה להירתם ולתרום להעלאת המודעות...

תגובות

פורסם לפני 9 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה