הבלוג של איילת נחמיאס-ורבין

איילת נחמיאס-ורבין

איילת נחמיאס-ורבין היא יו"ר תבליט פלסטיק; דירקטורית ויועצת בתחום הממשל התאגידי; עוסקת בפעילות ציבורית והתנדבותית.

עדכונים:

פוסטים: 21

החל מפברואר 2010

המושג “מיתוג” שחדר לחיינו בתנופה בעשור האחרון, הוכיח לי את עצמו אפילו בביקור האחרון שלנו בנגב, במדבר. מאז הוביל משה רבנו את עם ישראל בדרכו ממצריים לארץ ישראל, משך 40 שנה, נתפס המדבר כשממה, יובש, ריק מוחלט. המדבר היה גם המקום ממנו ראה משה את הארץ המובטחת ולא הגיע אליה. מאז ועד היום כשרוצים לדבר על עברו של פוליטיקאי ששב למרכז העשיה, אומרים כי היה “במדבר” הפוליטי.

אני מודה שגם אני בעבר, הייתי שבויה בקונספציה הזאת- אם צריך היה לבחור להיכן נוסעים לסופשבוע, הבחירה כמעט תמיד הייתה צפון הארץ. הצפון שובה את ליבך – עצים עבותים, יערות ארוגים, שדות מוריקים, פלגי מים, הרים ועמקים, ישובים מטופחים לצד היסטוריית ההתיישבות הישראלית לצד ישובים וכפרים דרוזיים וערביים, אנשי פריפריה רגועים לצד תרבות מתהווה. קצת רחוק מהמרכז – אבל, השפע בהתגלמותו. מרובה אופציות. מלא אטרקציות (כך קוראים למדריכי התיירים, לא ?).

ואז נוסעים למדבר. חול. אדמה. אבנים. סלעים. חום. צהוב. אדום. אנשי מדבר סמוקי לחיים. שקט. אפשר לנסוע שעות בלי לראות כמעט אנשים. מגיעים למקור מים, לגבים שבנגב, והשמחה שאוחזת בך אינה דומה לשום שמחה אחרת. אתה מעריך את המים הללו, ואתה עטוף ביובש החם שמקרין מההרים, מהאויר.

אם אתם מודאגים שמא שלושה ימים במדבר יבשו את מוחי עד כדי כך החלטתי לקשור אותו לניהול, עד כדי כך שאני לא מגיעה עדיין לפואנטה, אז נא להיות רגועים.

המדבר פשוט גרם לי לחשוב כמה אנחנו שבויים בקונספציות. היכולת להתבונן באופק המדברי ולראות בו יותר ממה שלימדו אותנו לחשוב עליו, היא סוג של בגרות אישית וגם ניהולית. המדבר מגלם את היכולת לחשוב מחוץ לקופסה, כיון שמימיו של בן גוריון ועד ימינו אנו באמצעות חוות הבודדים  או תנועת “אור” המעודדת התיישבות צעירים בנגב ויזמים-חולמים נוספים (כמו שמוליק ריפמן, ראש המועצה אזורית), הבנו שהתיישבות במדבר היא דבר אתגרי. התבוננתי בכרמים המופלאים של איל יזרעאלי בכרמי עבדת, במטעי הזיתים של דורית בחוות נחל חוורים או אצל תחיה קלינגר שיצרה אואזיס ממש, והיה ברור לגמרי ששום דבר שהשיגו אינו מובן מאליו, ובכל זאת – הם הפריחו את השממה. עשו יש מאין מוחלט. התרגלנו כל כך לשפע ושכחנו שלפעמים מרוב עצים, לא רואים את היער…..

סוד קסמו של המדבר, הוא שהיופי אינו נגלה מיד לעין, שלמרחקים עצומים ממש, לא רואים דבר מעבר לגבעות אדומות, שהטבע עדיין גולמי יחסית ויעל יכולה סתם פתאום לדלג לביקור במדרשת שדה בוקר. קל יותר ליהנות מהירוק. טריוויאלי אפילו. יותר מאתגר לזהות אפשרויות שטרם מוצו, לפתוח חרכים להזדמנויות שרואים רק מעטים בראשיתן, להיות נרגש מהמעט ולחשוב שאולי הוא העיקר.

נ.ב

אנשי הצפון היקרים, שמשם מקורה של משפחתי (מנהלל ומצפת), אל תכעסו. הצפון מופלא והבחירה שלכם לחיות בו אינה מפתיעה. הצפון כובש, המדבר מרגש.

עוד מהבלוג של איילת נחמיאס-ורבין

תצוגה מקדימה

זה מה שאני רוצה, להיות חברת כנסת

אני לא בטוחה שתוכלו להבין את ההחלטה שלי להתמודד בפריימריז. שוב. להתמודד. המילה הזאת, "להתמודד", שמתייחסת לאופן שבו אנחנו חווים ארועים מכוננים בחיים. 23 שנים אני בפוליטיקה והחלטתי להתמודד לראשונה רק לפני שנתיים. קמתי בוקר...

יש גבול?

יש גבול. באמת יש גבול - ואינני מתכוונת לתנועה שיש להניח שנופלת לגדר התנועות ה"מסכנות את קיומה של ישראל". בסוף השבוע האחרון הייתי תחת הרושם שכולם כתבו את כל מה שצריך. זעקו...

תגובות

פורסם לפני 9 years

לדאוג לעצמנו

בתחילת השבוע עמדתי בשעת בוקר בבורסה והקשבתי לאסתר לבנון, מנכ"לית הבורסה (ואישה מיוחדת), מדברת על המוטיבציה שלה להירתם ולתרום להעלאת המודעות...

תגובות

פורסם לפני 9 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה