הבלוג של איילת נחמיאס-ורבין

איילת נחמיאס-ורבין

איילת נחמיאס-ורבין היא יו"ר תבליט פלסטיק; דירקטורית ויועצת בתחום הממשל התאגידי; עוסקת בפעילות ציבורית והתנדבותית.

עדכונים:

פוסטים: 21

החל מפברואר 2010

רק המתמידים יכולים להתנהל ולשרוד בשדה הפוליטי האכזרי ולעיתים קרובות בלתי מתגמל, אבל זה מה שאני רוצה. להיות חברת כנסת

17/12/2014

אני לא בטוחה שתוכלו להבין את ההחלטה שלי להתמודד בפריימריז. שוב. להתמודד. המילה הזאת, “להתמודד”, שמתייחסת לאופן שבו אנחנו חווים ארועים מכוננים בחיים. 23 שנים אני בפוליטיקה והחלטתי להתמודד לראשונה רק לפני שנתיים. קמתי בוקר אחד והבנתי שהבשילה השעה. חשתי מנוסה מספיק בכדי לצאת ולכבוש את לב המתפקדים. וזהו באמת סוג של כיבוש – מלחיצת היד הראשונית, אולי מהוססת, ועד לרגע העמידה ליד הקלפי והתחושה שהנה הצביעו עבורי. אולי.

אני רוצה להיות חברת כנסת

קיבלתי אז 4048 קולות בשלושה שבועות של מרוץ מטורף, כולל מבצע צבאי קטן בשם עמוד ענן. מבצע שבמהלכו התוודעה תל אביב לאיום הטילים ארוכי הטווח, וילדיי היו בבית בעוד שאני הייתי בכל מקום, מלבד הבת. למחרת הפריימריז כשנודעו התוצאות, כתבתי בפייסבוק שאני מחבקת כל אחד מהמצביעים שטרח ובא להצביע עבורי ולוחצת את ידיהם של מי שהצביעו עבור אחרים. התכוונתי לזה.

פריימריז ופעילות מפלגתית בכלל הם דבר מדהים למי שאוהב אנשים, אולם המתבוננים מן הצד מתקשים להבין את רמת העניין בפוליטיקה. מאז שהייתי פעילה בתא הסטודנטים של מפלגת העבודה, וטעמתי לראשונה את טעמם של נצחונות אידיאולוגיים וערכיים, נשביתי. עמדנו אז באותן שנים – שנראות פרהיסטוריות לגמרי או עכשוויות לחלוטין,  בעיצומו של קפאון מדיני קשה, תוך כדי אינתיפאדה שמאיימת רק להתעצם וניסינו לשנות. עמדנו בקור הירושלמי המקפיא והעפנו יוני שלום, הפגנו לטובת מהלך מדיני אמיץ ובאותה מידה של נחישות לטובת מים חמים במעונות הסטודנטים; רצינו בשינוי שיטת הממשל והשתתפנו במחאות שנועדו לעודד רפורמות שונות.

המילה רפורמה. עוד מילה שמגלמת את הציפייה לשינוי, לארוע שישנה את התחושה שלנו שהכל מכור וידוע מראש. ואז בא המהפך. אח. מהפך. אני יודעת לומר ששום דבר לא יכול להשתוות ללילה ההוא בשנת  1992 שראינו את הקוביות נערמות בצידה של מפלגת העבודה (44 מנדטים) ואת שחיקתו של הליכוד (32 מנדטים). ויצחק רבין אחד. כי זה באמת כל מה שהיה צריך. מנהיג. נהרות נהרות של פתקי הצבעה כבר עברו מאז בינינו ובינם, ושחיקתן של המפלגות הגדולות היא אחד הדברים הגרועים ביותר שקרו לנו כאן.

והנה הגיע הרגע שבו הייתי חייבת להחליט שאני יוצאת שב לדרך. צריך להבין שמשימתו של הפוליטיקאי, גם כאשר היא נעשית בנוסף לקריירה שלו, אינה מסתיימת ביום שבו נבחרה או לא נבחרה לכנסת. ההחלטה להיות בפוליטיקה היא כנראה אחת ההחלטות הטובות והקשות שקיבלתי – כמות האנשים המופלאים שאני פוגשת לצד שאלות מורכבות שאנחנו דנים בהן שברובן עשויות מכל החומרים הנכונים של “היכן ישראל והחברה הישראלית רואות את עצמן בעוד עשרים שנה” , הופכות את המקום הפוליטי שבו אני נמצאת למקום טוב.

המחיר שנשים משלמות על מעורבותן הפוליטית הוא גדול לאין שיעור מזה של גברים. זאת לא התבכיינות, זאת מציאות. השעה עתה 05:00, חזרתי אתמול ב- 22:00 בלילה. היום אדליק את נר החנוכה הראשון עם ילדי ומשפחתי, וממחר – אשייט בכבישי הארץ ללא הפסקה עד יום הפריימריז ב 13.1. בנוסף למחויבויות מקצועיות רבות שממשיכות להתרחש לצד הפריימריז, אני מוטרדת מההשפעה של ההחלטה שלי להיות גם פוליטיקאית, על ילדיי. לפני מספר ימים, יונתן בכורי שהיה בסך הכל בן 6.5 בפריימריז הקודמים, הזכיר לי כמה היה לו קשה כשלא נבחרתי במקום ריאלי (לא שהוא הבין מה זה אומר בדיוק, אלא שלקח זמן עד ששמי הופיע על המסך) והוא מצטער (!) על כך שהגיב כל כך קשה. הסברתי לו שהחיים הם מסע, ושהבחירות שלי אינן חייבות להיות הבחירות שלו; שאני מקווה להיבחר הפעם במקום ריאלי  אבל שגם אם (חס וחלילה, כן ?) לא , זה בסדר. נתמודד.

כן, שוב מתמודדת. כדי לנצח, זה ברור. רק המתמידים יכולים להתנהל ולשרוד בשדה הפוליטי האכזרי ולעיתים קרובות בלתי מתגמל, אבל זה מה שאני רוצה. להיות חברת כנסת. הכנסת הראשונה שראיתי מקרוב, אינה דומה לכנסות שראיתי מאז. הן הרבה פחות מכבדות את יושביהן ובעיקר אותנו האזרחים. אני מקווה שהפעם תהיה לי הזדמנות ליטול חלק בשינוי פניה ובעיקר בשינוי פנינו כולנו.

איילת נחמיאס ורבין היא יו”ר תבליט פלסטיק ודירקטוריות בחברות; מתמודדת בפריימריז של מפלגת העבודה

עוד מהבלוג של איילת נחמיאס-ורבין

יש גבול?

יש גבול. באמת יש גבול - ואינני מתכוונת לתנועה שיש להניח שנופלת לגדר התנועות ה"מסכנות את קיומה של ישראל". בסוף השבוע האחרון הייתי תחת הרושם שכולם כתבו את כל מה שצריך. זעקו...

תגובות

פורסם לפני 8 years

לדאוג לעצמנו

בתחילת השבוע עמדתי בשעת בוקר בבורסה והקשבתי לאסתר לבנון, מנכ"לית הבורסה (ואישה מיוחדת), מדברת על המוטיבציה שלה להירתם ולתרום להעלאת המודעות...

תגובות

פורסם לפני 9 years
תצוגה מקדימה

על אבי שאיננו והורות בכלל

כשאבי אליעזר נפטר באופן פתאומי לפני שלוש שנים, נשמטה הקרקע תחת רגלינו. לפתע התבהרו לי התחושות שחוויתי עד אותו רגע מן הצד, וידעתי כאב פיזי שחור. כאב שמשדר לגוף "איך ממשיכים מכאן הלאה". אבי הותיר אותנו עם חברה לנהל, אינספור...

תגובות

פורסם לפני 9 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה