הבלוג של איה כהן

המאמא הספורטיבית

מה גורם לאלפי נשים מכל הארץ להתמכר לכדורשת, לא לפספס שום אימון לעולם ולהפוך לחלק מהקהילה הכי מחבקת שיש? אני איה כהן שחקנית ותיקה במאמאנט, ליגת הכדורשת לאימהות ובבלוג שלי אני כותבת על כדורים, רשתות, וקהילת הנשים שאני הכי... +עוד

מה גורם לאלפי נשים מכל הארץ להתמכר לכדורשת, לא לפספס שום אימון לעולם ולהפוך לחלק מהקהילה הכי מחבקת שיש? אני איה כהן שחקנית ותיקה במאמאנט, ליגת הכדורשת לאימהות ובבלוג שלי אני כותבת על כדורים, רשתות, וקהילת הנשים שאני הכי אוהבת

עדכונים:

פוסטים: 7

עוקבים: 1

החל מפברואר 2017

ממש כמו זוג נשוי גם בתוך הקבוצה האם יש דילמות, שיחות ובעיות ואחרי שפגשתי מאות שחקניות ועשרות קבוצות גיליתי את הדבר החשוב ביותר על הקבוצה שלי שאני כל כך אוהבת

20/04/2017

 צילום: אלבום פרטי

אם זה היה תלוי בי לעולם לא הייתי מגיעה לאימונים של מאמאנט, הייתי רק משחקת. וכמי שהביאה את הרדידות לרמה של אומנות צריך להודות שכנראה גם לא הייתי מתקדמת לשום מקום. אני אוהבת רק לשחק. מאוד אוהבת. האהבה שלי הובילה אותי להיענות בחיוב לכל בקשה של קבוצה ל”השלמה”. כך למדתי תרגילים ושיטות משחק, הכרתי מאות שחקניות בכל גוש דן – את דבי שפעם הייתה לה חומוסייה ועכשיו היא מביאה את החומוס פלפלים שהיא מכינה עד הבית ואת רוני שפעם היתה שכירה ועכשיו היא סוכנת ביטוח עצמאית וגם את שירי שעובדת בים על השיזוף שלה ויש לה את הגוף והנפש הכי יפים בליגה. תקראו לי מכורה, תקראו לי נדחפת, תקראו לי איך שאתן רוצות העיקר שאשחק.

האימונים עם כל כך הרבה קבוצות הביאו אותי למסקנה שהדשא של השכן לא ירוק יותר, בכל קבוצה יש את אותן בעיות, דילמות ושיחות. הקבוצות השונות דומות לזוגות נשואים. יש את הקבוצות שמנהלות נישואים פתוחים ומחליפות שחקניות בקצב מסחרר, יש את הקבוצות המסורתיות, הן מגיעות לאימון בזמן ולא אוהבות הרבה שינויים, יש את הקבוצות המפלרטטות, שהן מעולות בחסימות ואוהבות לשתות הרבה. אלכוהול לא מים.

אם בנישואין עסקינן, יש את המעודדות או במקרה שלנו המעודדים. הבעלים שהולכים אחרי הנשים שלהם באש ובמים לכל משחק. צועקים מהיציע מתווכים עם השופט ונותנים חיבוק אוהב בסוף. הכוכב של הבעלים הוא גיא היפה בעלה של שירי היפה. הוא מכיר את כל הבנות, נותן ביקורת לפעמים טובה ולפעמים קטלנית, הוא מחליף את המאמן וסוחב את הכדורים, הוא מצחיק ומשוגע והרבה פעמים בשבילו אני משחקת, לפעמים הוא כל הקהל שלי.

צילום.: אלבום פרטי

השיחה המרכזית בקבוצה תמיד ובכל זמן נתון ‘יחסינו לאן?’ובו עולה השאלה – האם אנחנו רוצות לנצח או האם אנחנו רוצות לשתף במשחקי הליגה את כל בנות הקבוצה? אני לא אורי גלר ולא עיישה מגדת העתידות מיפו אבל יודעת בדיוק מה יקרה מהנקודה הזו.

בהתחלה הבנות יחליטו לשתף את כולן ואז הן יבינו שלהפסיד זה לא כיף גדול וכדאי להשאיר את השישייה החזקה ואז הבנות שיושבות על הספסל יגידו ש’עם כל הכבוד הן לא מעוניינות להיות בתפקיד להקת המעודדות’ וירגישו מתוסכלות, ואז המאמן ילחץ ויכניס אחת מהן למשחק ברגע הכי קריטי והיא תנסה לתפוס כדור והוא יחליק לה בין הידיים וחלקנו יגלגלו עיניים וחלקנו יגידו לה ‘כל הכבוד העיקר שניסית’ וכך הגלגל יסתובב לו עד פתיחת הליגה בשנה הבאה, ושוב הקבוצה תקיים את השיחה וחוזר חלילה.

יש את כל הקבוצות ויש את קבוצת “בורוכוב גבעתיים, הקבוצה שלי – הזוג הנשוי שעובד כל הזמן על הקשר, מנסה למצוא זמן איכות בין כל המטלות, עבודה וילדים. בשעה 22:00, בסיום האימון אנחנו כבר רדומות, ולצאת לבלות קשה מאוד לגרור אותנו. אבל אנחנו מכילות ודואגות מאוד האחת לשנייה וכאשר הבן שלי חלה במחלה קשה, הן היו שם לצידי, דואגות, שולחות עוגה לשבת, מתקשרות ומסמסות, הייתי עטופה באהבה ובחמלה. גם אם לפעמים הן מתישות אותי, מאחרות לאימונים ולא זורקות מדויק, אני אוהבת אותן מאוד – את ישראלה, ולריה, את רותי, תמי ואורה, אני אוהבת את אסתר וגלי ואת מיכלי הקטנה וגם את שוורץ שהיא גם מיכל רק הפוכה,אני אוהבת את אוריאן ואת אלונה ואת מיקי כמובן.אני אוהבת את כולן.

צילום: יוסי לזרוף

אז אם גם אתכן הקבוצה לפעמים מתישה ואתן חושבות שמעבר לרשת הכל דופק תזכרו שהכי חשוב, לעבוד על הקשר כי מאמאנט הולכת איתך תמיד בלב ובנשמה.זה פוסט אחרון, אבל לא פרידה. בואו ניפגש על המגרש, מי באה לשחק?

נ.ב

היות וזה פוסט סיום, אי אפשר לסיים בלי להזכיר את אלכס, אב הבית של האולם המרכזי בו אנחנו משחקות. אלכס, שתולה את הרשת, ומנגב את הפרקט, שמביא את הכדורים ואוסף אותם שמסיימות. אלכס הוא הלב והנשמה. הוא מכיר את כל הבנות, הוא מעודד ומנחם והוא טופח על השכם ומחמיא רק כשצריך. תודה לך אלכס על כל העבודה הקשה והתמיכה. אתה האלכס של כולנו.

 

 

עוד מהבלוג של איה כהן

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 7 months
תצוגה מקדימה

אף פעם לא תהיי לבד

בפוסט הקודם סיפרתי לכן על כוחה של הקבוצה ועל ההפסד המעליב שחוויתי מול קבוצת שמשוני ג' האגדית. אמנם במגרש כל קבוצה תעשה הכל כדי לנצח, אבל מה עם החיים עצמם? הרי לא הגיוני שכל כך הרבה נשים יתחברו ביחד בלי שיצא מזה משהו מדהים....

תגובות

פורסם לפני 6 months
תצוגה מקדימה

הפעם הראשונה שפגשתי את הרשת

בפעם הראשונה ששמעתי את השם "מאמאנט" עלתה בי תחושה לא נוחה. אפשר להגיד אפילו דחייה. אף פעם לא התחברתי לאחווה נשית, סולידריות  או העצמה נשית . כל המילים האלה היו עבורי סיסמאות...

תגובות

פורסם לפני 7 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה