הבלוג של איה כהן

המאמא הספורטיבית

מה גורם לאלפי נשים מכל הארץ להתמכר לכדורשת, לא לפספס שום אימון לעולם ולהפוך לחלק מהקהילה הכי מחבקת שיש? אני איה כהן שחקנית ותיקה במאמאנט, ליגת הכדורשת לאימהות ובבלוג שלי אני כותבת על כדורים, רשתות, וקהילת הנשים שאני הכי... +עוד

מה גורם לאלפי נשים מכל הארץ להתמכר לכדורשת, לא לפספס שום אימון לעולם ולהפוך לחלק מהקהילה הכי מחבקת שיש? אני איה כהן שחקנית ותיקה במאמאנט, ליגת הכדורשת לאימהות ובבלוג שלי אני כותבת על כדורים, רשתות, וקהילת הנשים שאני הכי אוהבת

עדכונים:

פוסטים: 7

עוקבים: 1

החל מפברואר 2017

חבורת בנות שמשחקת ביחד בליגה נשית זה עניין מסובך? במשחק גורלי מול הקבוצה הכי טובה בליגה הבנתי את כוחה של הקבוצה ולמדתי שיעור חשוב על אגו

06/03/2017

מעל 200 שחקניות יש בעיר גבעתיים. מעל עשרת אלפים בארץ כולה. כמו נגיף קטלני מתפשט המשחק, מותיר אחריו לבד בבית, בני זוג המומים וילדים, כביסות, כלים ושיעורים. בהתחלה הם עוד חושבים שהנשים “יבריאו” ויחזרו להירדם ב-21:00  מול הטלוויזיה אבל ככל שעובר הזמן, הם לאט לאט מבינים שאנחנו לא נחזור. שיש לנו את החבורה שלנו.

חבורות בנות הן עניין מסובך. כל קבוצה היא חבורה. והחבורות האלו נלחמות בליגה מדי שבת. אז נכון, שבכל תחילת משחק אנחנו מאחלות “בהצלחה” האחת לשנייה ובסוף כל משחק אומרות תודה ומתחבקות, אבל הראש, הראש רוצה לנצח, וגם אם אנחנו עומדות מול החברות הכי טובות שלנו עדיין אנחנו רוצות “לבחוש להן את עוגה” שזה המקביל של “לקרוע להן את הצורה”.”תזהרי מקארין”, אמרו לי חברותיי לקבוצה לקראת המשחק עם “שמעוני ג’”. קארין היא מלכה האם. היא גבוהה ואתלטית, היא האחראית על כל הליגה של גבעתיים, היא משחקת בקבוצה הכי טובה וההנחתות שלה יכולות להרוג חתול תועה אם במקרה ועבר במגרש.

שמעוני ג (צילום: יוסי לזרוף)

בתחילת המשחק קארין בירכה אותי לשלום בחמימות אבל אני הייתי קרירה,נזהרתי. קארין ביקשה לפתח שיחה, אבל אני השתדלתי לענות במילה אחת או מקסימום שתיים, נזהרתי. כך נבנה המתח בייננו, לאט לאט ובלי כל סיבה.

“תורידי אותו, תורידי אותו” צרח רפי שעמד מאחורי הקווים. ואני קפצתי הכי גבוה שיכולתי, ניסיתי שוב ושוב להנחית את הכדור במגרש של הבנות משמעוני ג’, המכבי תל אביב של הליגה. בית הספר “שמעוני” הצמיח לא פחות מ-4 קבוצות מאמאנט פעילות. ”שמעוני א” זה הפועל תל אביב, עם אוהדים הדוקים שמגיעים לכל משחק. ובניהן יש את ב’ ו-ד’ החדשות  ”תורידי אותו כבר” המשיך לצרוח רפי. “לא יכולה רפי, לא רואה כלום” צרחתי בחזרה, עייפה ואדומה ממאמץ. הן קפצו מולי בכל פעם שעליתי להנחתה, שירי וגלית וקארין, בנו חומה בליתי ניתן להעברה. הרגשתי איך האכזבה של הבנות מהקבוצה שלי צורבת לי את הגב. הן כל כך רוצות ואני כל כך גרועה.

לא מצליחה להנחית

ההנחתות מהצד השני לא הפסיקו להגיע, גשם של כדורים חזקים שגם “כיפת ברזל” לא הייתה מצליחה ליירט. למרות שיש לנו את ההגנה הכי טובה בליגה, בלי התקפה טובה, יאמר כל פרשן ספורט מתחיל, לא מצליחים לנצח. לנצח את שמעוני ג’ זה כמו דוד שמנצח את גוליית, זה כמו שהצב מנצח במרוץ את הארנב, זה כמו לנצח ה”בית” בקזינו. זה ניצחון גדול ומפואר, “ניצחון הנפוליאון”. הפסדנו. ישבתי על הפרקט, עצובה ומאוכזבת “בואי, קומי שיחקת נהדר” אמרה קארין ושלחה יד ארוכה להרים אותי מהרצפה. הייתי נבוכה, בכל זאת זו “האויבת” הכי גדולה שלי. וכאשר כפות ידינו נגעו האחת בשנייה, בדיוק כמו האצבע של אי.טי שנגעה באצבעו של הילד הבודד, נרקמה החברות בייננו.

צילום: איה כהן

“בורוכוב” הקבוצה שלי יצאה מהאולם והתיישבה על המדרגות בגינה הציבורית הסמוכה. שחזרנו שוב ושוב את המשחק, ניסינו לעכל את התבוסה בפנים נפולות. ואז גלי, פתאום וללא שום הקדמה, הוציאה בקבוק שמפנייה מהתיק אומנם לא שמפנייה ורודה, אבל בהחלט שמפניה שמחה עם הרבה קיפצוצים. ”הייתי אופטימית” אמרה וחייכה חיוך מר. בקבוק שנכנס במערכה הראשונה יפתח מיד במערכה השנייה.וכך ישבנו בנות הקבוצה, סמוך לחצות ושתינו שמפנייה על מדרגות גינה ציבורית חשוכה. העצב והאכזבה הפכו תוך מספר דקות בודדות לצחוק גדול, צחקנו על עצמנו, על ההחטאות שלנו, על הנפילות שלנו. אם מפסידות כבר הפסדנו, לפחות שזה יהיה מצחיק.

בפוסט הבא: סטארט אפ קהילתי – את אף פעם לא תהיה לבד.

*צילום: איה כהן, יוסי לזרוף

עוד מהבלוג של איה כהן

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 7 months
תצוגה מקדימה

חברות, יש לנו חפרפרת בארגון

בשבוע שעבר כתבתי איך מתוך המגרשים ובין כדור לרשת קמה לה קהילת נשים תומכת ומרגשת. אבל עם כל הכבוד לקהילה,למשחק, כמו שאומרים, יש חוקים משלו והחוק החשוב ביותר הוא שחייבים לנצח. כל ניצחון מתחיל בעבודת הכנה או יותר נכון...

תגובות

פורסם לפני 6 months
תצוגה מקדימה

הפעם הראשונה שפגשתי את הרשת

בפעם הראשונה ששמעתי את השם "מאמאנט" עלתה בי תחושה לא נוחה. אפשר להגיד אפילו דחייה. אף פעם לא התחברתי לאחווה נשית, סולידריות  או העצמה נשית . כל המילים האלה היו עבורי סיסמאות...

תגובות

פורסם לפני 7 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה