הבלוג של אביבית בורשטיין - הורות עם מודעות

avivit16

עדכונים:

פוסטים: 8

החל מיוני 2018

במשך שנים הייתי ילדה פחדנית, פוחדת מהרבה דברים. אני זוכרת במיוחד את הפחד להירדם. גם כשהייתי ילדה יחסית “גדולה” הפחד הספציפי הזה ליווה אותי

24/02/2019

ביום חמישי האחרון במפגש של נשות סלונה פגשתי את תמר ויובל אברמוביץ – אם ובן.

חימם לי את הלב לראות קשר משפחתי חם,פתוח,אוהב ומלא בכנות. אני בטוחה שבילדות היתה שם הרבה הקשבה, הכלה, אמון.

צילום: גלית סבג

צילום: גלית סבג

את ההשקעה שלנו – ההורים, אנו בעיקר רואים כאשר הילדים הופכים להיות מבוגרים שלמים, קשובים, מעזים, הולכים אחרי החלומות שלהם בבטחה ובעלי תקשורת בריאה ופתוחה. אז ההשקעה משתלמת גם בגילאים הקטנטנים כשזה נראה רחוק ומעייף.

צילום: גלית סבג

צילום: גלית סבג

המשפחה של כל אחד ואחת מאיתנו היא העוגן שלנו, המקום הבטוח שלנו, המקום שממנו אנחנו יוצאים ואליו אנחנו חוזרים. משפחה יכולה להיות מאתגרת, משפחה יכולה להיות חמה, קרה, מלאה בהקשבה, לא קשובה בכלל, משפחה יכולה להיות מלמדת, מקשה, מצמיחה, מאפשרת ולעתים מגבילה. משפחה היא בעצם כל מה שאנחנו – אנחנו צוברים המון חוויות שינהלו לנו חלק גדול מהחיים בשש שנותינו הראשונות לחיים. הצלחות, התמודדויות,אכזבות, כישלונות  – הכל נרשם בתת מודע שלנו ומשם אנחנו מתנהלים בחיינו הבוגרים. רציתי לשתף אתכם בפוסט הזה על פחדים ומשפחה.

אלבום פרטי

אלבום פרטי

במשך שנים הייתי ילדה פחדנית, פוחדת מהחושך, פוחדת להיות לבד בבית, פוחדת להיכנס לחדר המדרגות לבד, פוחדת ללכת לישון לבד בקיצור הבנתם – פוחדת מהרבה דברים . אני זוכרת במיוחד את הפחד להירדם, גם כשהייתי ילדה יחסית “גדולה” הפחד הספציפי הזה ליווה אותי. למזלי הרב הייתה לי את אחותי אפרת שהייתה קשובה אלי ולפחדים שלי ונתנה להם מקום. מה זה אומר מקום? הייתה כל לילה מחזיקה לי את היד עד שנרדמתי (וגם שכבר נרדמתי והיא הייתה הולכת הייתי “מעירה” את עצמי ואומרת שעדיין לא נרדמתי). אחד מהדברים החשובים שזכורים לי מהילדות זה המקום שאיפשר לי לפחד מבלי להרגיש לא בסדר עם עצמי, יש פחד – זה בסדר – מתמודדים. תפקדתי יחד עם הפחד, יצאתי, ביליתי, פגשתי, עליתי במדרגות, נשארתי לבד בבית יחד איתו הוא לא ניטרל אותי אך הוא תמיד היה שם.

למה אני כותבת את כל זה? בתור מדריכת הורים לא פעם הורים מתקשים להכיל את הפחד שהילד שלהם חווה הם מנסים למגר אותו ע”י הסברים ש”אין ממה לפחד” הם כועסים עליו (על הפחד) ןבעקבות זה גם על הילד ש”מספיק! זה סך הכל חושך”. כי בתור הורים מה אנחנו רוצים? קצת שקט אחרי 20:00 בערב ובתור ילדה פחדנית חשוב לי כל כך להגיד: זה לא עוזר להתעלם מהפחד ולחוש חופשיים ממנו!! זה רק גורם לילד להרגיש כמה הוא “לא בסדר”. גדלתי, התבגרתי, התחתנתי ועדיין פחדתי – אני יודעת, חלקכם בטח חושבים שלא לימדו אותי להתמודד רק הכילו וקיבלו אותי ובגלל זה המשכתי לפחד. ככל שהשנים התקדמו רציתי להיפטר מהפחד וניסיתי ללכת ולעשות טיפולים ריגשיים כאלה ואחרים. זה מדהים היה לגלות שהפחדים שלי נבעו אכן מהגיל הצעיר כמו מהחוויות שחווייתי.

IMG-9832

אבא שלי ז”ל הלך לעולמו כשהייתי בת 8 וחצי בערך. שנתיים לפני הוא חלה בסרטן בראש, והמשפחה הגרעינית שלי כולה התמודדה עם המחלה המורכבת הזו. אני ילדה רביעית ואחרונה להורי, ובמשך השנתיים האלה חוויתי הרבה חוויות שהתפרשו אצלי כמפחידות, ערערו את הביטחון שלי, הראש שלי התגלגל למחשבות על המון דברים שהכניסו אותי למתח מסויים בחיים, ראיתי מראות שנחקקו בזיכרוני. רק כאשר עבדתי על הפחדים שלי, יותר נכון הבנתי בכלל מהיכן הם נובעים – ממראות שראיתי, מלחצים של אבא חולה בבית, מקשיים בהתמודדות, פתרתי את זה בעזרת מטפלת מקסימה. הצלחתי להשתחרר כשעיבדתי את זה ופוגגנו את זה יחד. הרגשתי חופשיה בעולם, יכולה ללכת ברחוב, להישאר לבד בבית בלעדיו, בלי הפחד.

אלבום פרטי

אלבום פרטי

לסיכום מה שחשוב לי להגיד – כשהילדים שלכם מפחדים, קשה מאוד לשים את האצבע על הפחד האמיתי שמתחולל בליבם ובראשם במדויק. תזכרו שהם צריכים תמיכה, הם צריכים את היד שלכם, את ההכלה שלכם, את חוסר השפיטה שלכם בכדי להרגיש שהם בסדר, בכדי שיוכלו להתמודד עם זה ולחיות עם עצמם בשלום גם כשהם יגדלו. כאשר יוכלו לטפל בזה לעומק (אולי לא יצטרכו וזה יעבור עם הגיל – יש גם פחדים כאלה ) רוצה להודות לאחותי אפרת על המקום הזה בחיי ועל השעות שישבה ליד מיטתי והחזיקה לי את היד ! תודה ענקית. אמא שלנו הייתה עסוקה בדברים הרבה יותר מורכבים מלהחזיק לי את היד.

עוד מהבלוג של אביבית בורשטיין - הורות עם מודעות

הבלוג של אביבית בורשטיין

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי! אני אביבית בורשטיין מנחת הורים בגישת ההיקשרות - מלווה משפחות באופן פרטי, מעבירה סדנאות הורות והרצאות. מדריכה להתפתחות תינוקות - סדנאות של אמהות עם התינוקות , אבחון פרטי לתינוקות עם עיכובים...

תגובות

פורסם לפני 11 months
תצוגה מקדימה

כשחלום פוגש מציאות

כשילדתי את מיכאלה הרגשתי שמחה ענקית, יחד עם המון סימני שאלה שלרובם לא היו לי תשובות. התחושה הפנימית החזקה ביותר שהיתה לי (כמובן אחרי שהתאוששתי מההתחלה) הרצון לעזור לאמהות כמוני והצורך שלי להישאר בבית ולגדל את האוצר המתוק...

תגובות

פורסם לפני 10 months
תצוגה מקדימה

עיראקית משני הצדדים

נולדתי לאמא עיראקית ואבא עיראקי, איך שלא נסובב את זה התרבות העיראקית השפיעה עלי בתור אדם ובזה אין ספק. תמיד היינו בתור ילדים (אחיי ואני) שומעים סיפורים על עיראק, על העושר שהיה שם למשפחתי, על המעמד, המשרתים , הבתים...

תגובות

פורסם לפני 4 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה