הבלוג של aviva80

Aviva's

עדכונים:

פוסטים: 17

החל מספטמבר 2011

בעלי היקר,
ממש לפני שהתחתנו, כשהחיים היו ורודים וההתלבטות היחידה היתה לאן יוצאים הערב, שאלת אותי ערב אחד מהו בית חלומותיי. אני זוכרת שאמרתי שאני לא יודעת. האמת היא שממש לא חשבתי על זה באותה התקופה. מבחינתי, אז, לא היתה אפשרות אחרת מלגור בדירה שכורה במרכז תל אביב, מרכז הליכה מרוב המסעדות והברים החביבים עלי. בית חלומותיי.

סלח לי שאני מפילה את הנושא הזה עליך ככה, בלי שום אזהרה מוקדמת. התעוררתי הבוקר וזה פשוט קפץ לי לראש, אין לי מושג למה. אולי זה בגלל הקטנצ’יק. הרי אנחנו כבר לא שנינו לבד. פתאום אני קולטת שסדר העדיפויות שלי השתנה. המושג בית חלומותיי מקבל פתאום צורה אחרת לגמרי ומתחילה להתגבש לי תשובה לשאלה ששאלת אותי אז.

אני רוצה בית שיהיה בו כיף לגדל משפחה. אני רוצה שכשאורח יכנס אלינו הביתה, דבר ראשון שהוא יגיד זה: “וואו, ממש מרגישים שהבית הזה מלא חיים”. זה חשוב לי יותר מהכל, יותר מצבע הספה, יותר מגודל המטבח. אני רוצה בית שהילדים שלי יאהבו להיות בו ולגדול בו ואני רוצה שגם אנחנו נאהב אותו.

אני מתלבטת אתך בקול רם מה נכון יותר. נכנסתי ללוח הדירות באתר הנדל”ן החדש של הבנק שלנו, מזרחי טפחות, כדי להתרשם קצת. יופי של אתר. כשאני רואה את התמונות של הבתים והדירות שם אני קצת מתרגשת,יש לי עור ברווז. פתאום זה לא רק מחשבה אלא נראה אמיתי ממש. אני פשוט מסתכלת על אחת התמונות וחושבת לעצמי שכזה בית בדיוק הייתי רוצה בשבילנו.

מה דעתך על בית גדול, שתי קומות, יחידת ההורים שלנו למעלה, ממש כמו צימר פרטי שלנו, אולי עם מרפסת שמש לקפה של הבוקר. או אולי הילדים למעלה ואנחנו למטה, שיוכלו לשחק לבד ולא יפריעו לנו. בעצם, כל הכיף שלי זה לראות את הקטנצ’יק משחק ומצחקק אז אולי בכלל בית עם קומה אחת, בלי מדרגות, כזה שבו כולם פשוט נמצאים ביחד בסלון עד שהולכים לישון או עד שאחד הילדים עולה על העצבים ומגורש לחדר שלו (הרי לא כדאי לצפות לאוטופיה משפחתית תמידית…).

כשאני אומרת בית זה יכול להיות בכלל דירה. לא חייב להיות בית פרטי. אני חושבת שאני טיפוס עירוני למדי. לגביך, בן קיבוץ לשעבר, אני מניחה שלא תתנגד לעבור לאיה מושב או אולי הרחבה קיבוצית. אני לא בטוחה באיזו סביבה אני רוצה לגדל את הילדים. אני חושבת שכל עוד נהיה הורים טובים, זה החלק הפחות חשוב.

אני יודעת שצריך לקחת בחשבון גם שיקולי מימון ויכולת אבל כרגע, אני פשוט מרשה לעצמי לעופף על כנפי הדמיון ומדמיינת את עצמי מתגוררת אתך בפנטהאוז יוקרתי במרכז תל אביב או בקוטג’ כפרי עם דשא וגינה במושב בצפון. בלוח הדירות של מזרחי טפחות יש המון תמונות ואני יושבת, מדפדפת, עוצמת את העיניים ורואה אותנו: מחובקים על הספה בסלון, יושבים עם הקטנצ’יק לארוחת הערב, משחקים בכדור על הדשא בחצר.

בעלי היקר, אני משוגעת עליך ויודעת שנהיה משפחה גדולה ומאושרת עד ששנינו נחזיר ציוד ונעבור לשלב הקיומי הבא. אני יודעת שאתה איתי גם בעניין הזה של הבית. שאלת אותי מהו בית חלומותיי. יש לי כבר התחלה של תשובה. אני כבר מחכה כל כך שתגיע הביתה ונוכל לשבת על כוס קפה ולדבר על זה ביחד.

נשיקות…

עוד מהבלוג של aviva80

תצוגה מקדימה

להיות ענבל אור

תמיד הערצתי את וונדר וומן כי לא משנה מתי ובמי היא נלחמת, היא תמיד נראית טיפ טופ. השער כאילו כרגע יצאה מהספר, הבגדים בלי טיפת לכלוך והציצי; תמיד במקום, זקופים, גאים, קוראים תיגר על כל תחלואי החברה (הגבריים, אלא מה?). אותי פחות...

תצוגה מקדימה

בעקבות ליל המדענים- יום כיף בעיר הבירה

קיץ שלם שאני שומעת ואומרת שהילדים שלנו לא חווים ילדות אמיתית, כמו שהייתה בתקופתינו. ולא, אני לא זקנה או משהו כזה, אבל מה רע בלטייל בארץ? ולהכיר סיפורים היסטוריים על המדינה? גם אם זה אומר לצאת מהמזגן, טאבלט או בריכה. בחופש...

המהפכה הירוקה שלי

לאחרונה מצאתי את עצמי הופכת לחלק מהמהפכה הירוקה. עד היום כל הקטע האקולוגי ומוצרים ידידותיים לסביבה עבר לי, ככה, ליד האוזן. מידי פעם עשיתי טובה לכדור הארץ וזרקתי בקבוק מים למחזורית וגם זה רק שנפגשנו אני, היא והבקבוק שבדיוק...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה