הבלוג של אביבה פרידמן- מטפלת משפחתית

aviva_friedman

דוקטורנטית ל- Coaching Psychology באנ' מידלסקס בלונדון. זהו תחום אקדמי ומחקרי המשלב את הידע מתחומי הפסיכולוגיה המסורתית יחד עם הכלים האפקטיביים והגישה החיובית של עולם האימון. בבלוג תמצאו סיפורי מקרה ותובנות מעולם ה Coaching Psychology.... +עוד

דוקטורנטית ל- Coaching Psychology באנ' מידלסקס בלונדון. זהו תחום אקדמי ומחקרי המשלב את הידע מתחומי הפסיכולוגיה המסורתית יחד עם הכלים האפקטיביים והגישה החיובית של עולם האימון. בבלוג תמצאו סיפורי מקרה ותובנות מעולם ה Coaching Psychology. טיפול או ייעוץ בשיטה זו אינו מיועד לאוכלוסיית בריאות הנפש.

עדכונים:

פוסטים: 34

החל מינואר 2015

שנת הלימודים תשע”ו החלה ועמה אין סוף תלמידים מתוסכלים, הורים כעוסים, מורים רגוזים. מה קורה במעבר החד מגן הילדים הנינוח שגם הוא במסגרת חוק חינוך חובה, לבית הספר? מהפך אמתי חל בהתנהגות הילדים הצייתנים, ההורים הקשובים. פתאום צצים להם קשיים, בעיות, אבחונים, ישיבות של צוותים טיפוליים לילדים שבגן לא אובחנה אצלם בעיה. המורים מתלוננים על עומס וצפיפות בכיתות והרי רק שנה קודם לכן היו בגן 32 ילדים עם גננת וסייעת..? אתמקד בכמה היבטים מעוררי חשיבה אודות מערכת החינוך בארץ.

המלך עירום אבל אין מי שיאמר זאת בקול רם;

כל שנה נפתחת בפומפוזיות של שרי החינוך ומפקחי המערכת המצהירים, על הצורך של מערכת החינוך בארץ להכין את התלמידים לעתיד. האמת היא שאיש אינו יודע מהו העתיד וכיצד יש להתכונן למחר. איש אינו יכול לצפות כיצד יראה שוק העבודה בעוד 20 שנים כאשר זאטוטי בית הספר ייצאו לשוק העבודה. מה יידרש מבוגר המערכת, מי יודע? ובינתיים, הנאומים הנשגבים והריקים נישאים מעל כל במה, ותוכנית הלימודים הבית ספרית זהה לזו שהמורים לימדו לפני עשר ועשרים שנה.

משעמם לי. קשה לי. לא רוצה ללכת.

photo by tambako is licensed under CC BY -SA

בתי הספר מנסים להשתנות, אבל זו קוסמטיקה בלבד; כל שנה נוחת על המערכת נושא מרכז, בתי הספר הופכים לייחודיים ומפתחים תכניות בית ספריות, לשם מה? מדוע יש צורך ללמוד מקצוע כמו תחביר או הבעה בכתב כאשר איש אינו מתבטא בכתב מעל 500 מילים וגם אז זו “חפירה”. מועמד לעבודה נדרש לדחוס עשרים שנות השכלה ועבודה בעמוד אחד. איש אינו קורא יותר מפסקה אחת, כולנו קוראים כותרות בלבד. מי עורך חשבון עם עט ונייר או שיא הקדמה בבתי הספר- מחשבון? אם כן, מהו אותו מחר אליו יש להתכונן ובו מנופפת המערכת? המציאות כיום מראה כי  הפערים בין חיי הילד בביתו לבין בית הספר הולכים וגדלים, ולכך ישנה משמעות אדירה על הילדים, הוריהם ומערכת החינוך הערומה. כדאי להביט על הפערים כבר כיום בין סביבת חייו של ילד ישראלי, לבין סביבת הלימודים האנאכרוניסטית בבתי הספר. נניח לעתיד, בואו נהיה בהווה.

משעמם לי..! מוכר?

תלונה נפוצה שאני שומעת מתלמידים בעלי בעיות התנהגות המופנים לטיפול, היא כי משעמם להם בכיתה, קשה להם ללמוד בעיקר מקצועות הומאניים שאת פשרם הם אינם מבינים. הילד עובר אבחונים והבעיה מוגדרת לרוב: “הפרעות קשב על רקע רגשי”.. *(מבחינתי לא נמצא ממצא נוירולוגי ממשי) . מכבש לחצים אדיר מופעל על הילדים ליישר קו, להתנהג כמצופה ואכזבה רבה מובעת כלפיי התלמיד הן ממוריו והן מהוריו. לאחרונה אף טיפלתי  בתלמידי תיכון מוכשרים, המסרבים ללכת לבית הספר המשמים. הם מוציאים ציונים טובים בלמידה אישית מהבית, אך לא רוצים להגיע ליום לימודים משעמם וארוך. המערכת, בסיוע ההורים, דרשה “למשמע” אותם והתגובה הייתה ניסיונות אובדן.

אני נוהגת לשאול את הילד המפריע, המאחר הכרוני, המיתחלה לרוב, עם קשיי קימה כל בוקר והלא מתרכז, בנוכחות הוריו: “כמה שעות ביום אתה יושב מול המחשב?” ולרוב התשובה היא מספר שעות בימי הלימודים ואין ספור שעות בימי החופש.

כיצד זה מסתדר? אני מקשה על ההורים, המורים והמאבחנים? הרי גם משחק מחשב או שוטטות במרחבי האינטרנט, מצריכים ריכוז וקשב רב, תאום ויזו- מוטורי מעולה, ישיבה ממושכת, התמדה, ויתור על צרכים אחרים, דיוק, דמיון, ידיעת אנגלית, יכולת לפתור בעיות ותקלות, תחרותיות, העזה, ולא תתפלאו לדעת כי  הילד זוכר תוצאות של משחקים, חומר שקרא אותו או צפה בו, בקלות ובהנאה רבה.

כל זה מרצון אישי, ללא דרבון של ההורים וללא  תרופות… אולי כי באמת משעמם ללמוד היסטוריה ותנ”ך לילד שעולמו עשיר בגירויים? הפער בין מכשיר הסלולרי שמחזיק הילד בידו ובו מוצג כל נושא בצורה רהוטה , קצרה ומעניינת, מתחרה בקלות בכל שיעור היסטוריה, או שיעור ספרות. את האנגלית הוא לומד תוך התנסות והשפה מופנמת בקלות בשעה שהוא עסוק בהתמודדות אמתית, במתן פקודות למכשירים  הדיגיטליים שברשותו או מסרטים ושירים שהוא מוריד.

העוול שנעשה לילדים רבים בתיוגם כמפריעים, כבעלי בעיות רגשיות, כעצלנים- הוא עצום ואם יתמידו במתן המשוב הזה לאורך מספר שנות לימוד, יהיה קשה לתקן את הנזק לדימוי ולערך העצמי של הילד.

מורים מתלוננים על ריבוי האבחונים בנושא לקויות למידה ומתן הקלות גורפות לתלמידים רבים. בתחילה נטענה טענה כי הקדמה והאבחונים הביאו לאבחון יתר, אך לאור העובדה כי רבים מהמאובחנים לא מגלים כל בעיה התנהגותית או רגשית כאשר הם לומדים שלא בבית הספר או משחקים מול מחשב, אולי הבעיה היא במערכת החינוך המשמרת עדיין מודל למידה של החינוך האנגלי- גרמני, מזמן המהפכה התעשייתית?

 התכנים “החדשים” והייחודים אכן אולי משפרים במעט את המצב , אך הם אחוז קטן מיום הלימודים. השאר עינוי.

ניתן לצפות כי בעיות ההתנהגות של ילדים רק ילכו ויגברו בשנים הבאות. לבתי הספר נכנסים ילדים הרגילים ללמוד תוך כדי משחק באייפד שלהם מגיל שנתיים, לגלוש, לשחק ולאתר מידע בקלילות. הגירויים המהירים והרבים לא מפריעים להם. רובם מעדיפים ללמוד עם מוזיקה, שרועים על הרצפה או המיטה. הם מהירים, רהוטים, בעלי ידע רב שאינו נוגע לתוכניות הלימודים, צורכים ידע רב, וגירויים רבים על נקלה. צורת הלמידה ותכניה הם הבעיה ולא הילדים.

אם אתם מגדלים ילד חכם, סקרן, נבון, הוא ישלים בבוא העת את בחינות הבגרות בהצלחה.

photo by peter-trimming is licensed under CC BY -SA

הוכחה ניצחת מגיעה בגילאי האוניברסיטה; בקורסים אנאכרוניסטיים (בעיקר קורסי מבואות בעלי אותו תוכן 50 שנים) שאינם מאתגרים, הסטודנטים מצביעים ברגליים, יחד עם זאת הם דואגים להיבחן ולעבור בהצלחה רבה קורסים שלא נכחו ולו בהרצאה אחת. משמע שאין כלל בעיית למידה או קשב וריכוז….. את כל ציוני הבגרויות ניתן לתקן בשנת מכינה אקדמאית או בבחינות אקסטרניות ורוב התלמידים אכן צולחים אותם בהצלחה רבה. העובדה שהמבחן הפסיכומטרי ותיקון בגרויות נהיו למסלול חובה לכמעט כל בוגר מערכת החינוך הישראלית היא עובדה המצביעה על חולשת המערכת ובזבוז זמן יקר של הלומדים.

ולסיכום, מכיוון שאיש אינו באמת מה צריך ללמוד כדי להכין את הילדים לעתיד, אין טעם להתעקש ולריב עם הילד על הכנת שיעורי בית משעממים, לפנות לטיפולים פסיכותרפיים, לתת תרופות לקשב וריכוז אם הוא מתרכז מצוין בכל דבר אחר חוץ מתכני בית הספר.

התרכזו בהווה, על תריבו עם ילדכם אם אינו לומד כפי שציפתם, האמת היא שגם אתם הייתם מפריעים ומתמרדים לו נאלצתם ללמוד את דברי ימי בית שני, מישור החוף הדרומי…או את אותה אנגלית ברמה בסיסית שלוש שנים כאשר אתם מדברים וכותבים אנגלית שוטפת.

אם אתם מגדלים ילד חכם, סקרן, נבון, הוא ישלים בבוא העת את בחינות הבגרות ויעשה פסיכומטרי בהצלחה. רק אל תתבלבלו בדרך; המדינה מספקת לכם שירותי שמרטפות ותו לא. חובת החינוך חלה עליכם.

*חשוב לציין כי הפוסט אינו מתייחס לילדים בעלי אבחנות נירולוגיות או צרכים מיוחדים אחרים לרבות על רקע אישי או משפחתי, הזקוקים לתיווך נוסף, טיפול תרופתי מאזן, פסיכותרפיה ועוד. מדובר אך ורק על אחוז גבוה של האוכלוסייה המאובחנת כבעלי הפרעות קשב וריכוז על רקע רגשי.

עוד מהבלוג של אביבה פרידמן- מטפלת משפחתית

תצוגה מקדימה

שנות בית הספר האבודות והמזיקות- כיצד הכישלון בבית הספר ממשיך להעיב גם על הצלחה בחיים הבוגרים

מבוסס על מקרה אמיתי. הפרטים שונו למניעת זיהוי. מי מאתנו זוכר מה הוא למד בכיתה ה'? מה קרה בכלל מראשית רכישת הקריאה והכתיבה ועד ללימודי הבגרות? אילו הן שנות בית הספר האבודות. שנים של ישיבה משמימה, חומר לימוד אנכרוניסטי,...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

יתומים עם הורים (פניה המזניחות של המשפחה המודרנית, חלק ב')

"יתומים עם הורים" הוא שם מצמרר שנתן ירחון בריטי בכתבתו על הזנחת ילדים ובני נוער בחברה המערבית. בכתבה מוצגים בני האצולה הבריטיים הנשלחים כבר מגיל צעיר לפנימיות יוקרה כדי להבטיח את עתידם הכלכלי- פוליטי, ובעצם הם נזנחים ע"י...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

האם כשמטופל מדבר על תקופת ילדותו הוא למעשה פוגע בהוריו?

אחד הקשיים הגדולים ביותר באימון פסיכולוגי הוא התמודדות עם איפיוני משפחת המוצא בעת שהפונה גדל בה. אנשים רבים נמנעים מלפנות לעזרה, כיוון שהם חוששים לגעת בדימוי המשפחתי "המוקפד" או בנרטיב שנבנה במשך השנים אודות חיי המשפחה....

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה