הבלוג של אביבה פרידמן- מטפלת משפחתית

aviva_friedman

דוקטורנטית ל- Coaching Psychology באנ' מידלסקס בלונדון. זהו תחום אקדמי ומחקרי המשלב את הידע מתחומי הפסיכולוגיה המסורתית יחד עם הכלים האפקטיביים והגישה החיובית של עולם האימון. בבלוג תמצאו סיפורי מקרה ותובנות מעולם ה Coaching Psychology.... +עוד

דוקטורנטית ל- Coaching Psychology באנ' מידלסקס בלונדון. זהו תחום אקדמי ומחקרי המשלב את הידע מתחומי הפסיכולוגיה המסורתית יחד עם הכלים האפקטיביים והגישה החיובית של עולם האימון. בבלוג תמצאו סיפורי מקרה ותובנות מעולם ה Coaching Psychology. טיפול או ייעוץ בשיטה זו אינו מיועד לאוכלוסיית בריאות הנפש.

עדכונים:

פוסטים: 34

החל מינואר 2015

מבוסס על מקרה אמיתי. הפרטים שונו למניעת זיהוי.

מי מאתנו זוכר מה הוא למד בכיתה ה’? מה קרה בכלל מראשית רכישת הקריאה והכתיבה ועד ללימודי הבגרות? אילו הן שנות בית הספר האבודות. שנים של ישיבה משמימה, חומר לימוד אנכרוניסטי, מאבקי קימה והליכה לבית הספר בכל יום, מריבות ללא סוף עם ההורים על הכנת שיעורים ומבחנים שגם רמתם ירדה וכל הנדרש זה להקיף בעיגול את התשובה. אנחנו זוכרים חוויות בולטות, את הטיול השנתי, אירועי חברה בולטים, חרם גדול או מורים מסוימים שאהבנו ללמוד בשיעורים שלהם. השאר – אפור.

הפער ההולך וגדל בין תלמידי מערכת החינוך למורים, לחומר הנלמד מתבטא בציוני מבחני המיצ”ב, מבחני פיז”ה הבינלאומיים וכמובן בכל מדד של השוואה של ה- OECD  אנחנו במקום טוב בתחתית כל טבלה. נכון הצברים המוכשרים מצליחים בסופו של דבר להגיע במערכות החינוך האקדמיות, להישגים נאים אבל, איש אינו מדבר על המחיר. מחיר הפגיעה הרגשית, אי האמון העצמי, תחושה שההישגים הנפלאים הם סוג של זיוף ועוד דקה יתגלה שאני “בלוף”, כי ככה אמרו לי שנים רבות מוריי והוריי בהשראתם.

birds-731277_640

להלן הסיפור הקלאסי של אדם צעיר, נקרא לו רמי בן 29, בוגר בהצטיינות תואר ראשון במערכות מידע ושוקל תואר שני במתמטיקה תיאורטית במכון “ויצמן”, עובד בחברת הזנק, משתכר מצוין, גר בת”א, וסובל מחרדות על רקע לא ברור, התכווצויות, ותחושה כללית של חוסר אושר. הוא טופל בציפרלקס שהפחיתה במעט את הסימפטומים של החרדה. בשל תופעות הלוואי, בעצת הרופא הוא הפסיק את הטיפול התרופתי ולוקח על פי החלטתו כדורים נוגדי חרדה מקומיים כמו זנקס. לאחרונה החליט לפנות לטיפול רגשי.

סיפור חייו דומה לאלפי סיפורים ששמעתי בחיי המקצועיים; משפחה נורמטיבית שני הורים, שלושה ילדים, סבים וסבתות. הבעיות התחילו עם מה שקראו בהתחלה   בגן “חולמנות”, “פיזור דעת”, והפך לבבית הספר היסודי ל “מעופף”. הוא היה מכור כל ילדותו לטלוויזיה ומחשב. שני אחיו הגדולים היו תלמידים טובים מאוד. הוריו דרשו משמעת והישגים.

בגלל אופיו הנוח הוא לא בלט לרעה בבית הספר היסודי והיה תלמיד טוב ורגיש אם כי כמעט מעולם לא היה מסוגל להכין שיעורי בית וללמוד כראוי למבחנים. הוא פיתח עמידות לאיומי אמו ולענישה של אביו. היה לרמי עולם משלו בו התעניין. הוא למד ספרדית מהטלנובלות המטופשות בהן בהה, הוא ידע אנגלית טובה ממשחקי המחשב,מ- MTV  ומאחיו הגדולים. שלט בכל נתוני הליגות של הכדורגל והכדורסל בארץ ובעולם, פתר תשבצים, שיחק שעות במחשב, ניגן על אורגנית, אהב ספורט תחרותי, חופשות, נסיעות, הרבה בשאלות וגלש שעות באינטרנט, חוץ ממה שהיה צריך לעשות לבית הספר.

הקימה בבוקר הייתה סיוט, ומכיתה ז’ החל משבר מתמשך של אי הגעה. כאבי בטן חריפים, אשפוזים, חשש לדלקת מעיים, תוספתן ובסוף לא אותר דבר. אבחונים דידקטיים נערכו ונמצאו הפרעות קשב וריכוז ברמה בינונית. ניתנו הקלות מתאימות אך דבר לא השתנה. הריטלין עזר אך גם הפך את רמי לעצבני מאוד וחרדות החלו להופיע לראשונה. הריטלין הופסק. רמי הפך בהדרגה לתלמיד בינוני. ההקשבה לבדה בשיעורים ואינטליגנציה טבעית, כבר לא הספיקו כדי להצליח בכיתות ז’ ואילך.

ההורים הענישו, כעסו, העניקו מתנות עידוד, ניסו בטוב ניסו ברע. רמי היחיד מכל בני משפחתו שסיים את התיכון העירוני אליו הלכו אחיו, חבריו, ללא בגרות מלאה. הוא ולימודים זה ממש, לא.

הצבא היה קרן אור, המבחנים שלו “משום מה” היו טובים (כבר אז הוא תרץ את הצלחתו בכך שהוא פריק של מחשבים…) והוא קיבל הצבות טובות. הוא היה לקצין וחתם קבע לשנתיים טובות. ושוב צצו הלימודים…

ב”יואל גבע” הוא הפך לכוכב, הוא התגלה כבעל כישרונות ומצא את עצמו לומד בשקיקה לכל הבגרויות החסרות וציון הפסיכומטרי שלו עמד על 702 .

היום הוא מנהל צעיר ומוצלח של צוות, בחברת הזנק ומרגיש שמשהו לא בסדר אצלו. רמי מקבל משובים מצוינים, אבל החרדה הבסיסית אוחזת בגרונו. הוא חרד כאשר יש לחץ בעבודה, תמיד נדמה לו שלא יספיק. ישיבות עם משתתפים בכירים גורמות לו לרעד בידיים, גמגום קל, שכחה, ברור לו שהוא יכשל בסוף, שיגלו שהוא אחיזת עיניים, שהוא לא באמת יודע.

בברור הטיפולי עלה כי, בראש שלו עדיין חרוטות חזק כל אמרות המורים:” לאן תגיע?”, ” אתה לא מתאמץ, אתה עצלן וחבל…”, ” אתה לא מכין שיעורי בית, זה יעלה לך ביוקר בחיים …”

הוריו שאמרו:” ללא הכנה והתמדה לא תצליח, אתה עצלן, למה אתה לא מנסה? אף פעם לא תצליח בשום דבר בדרך הזו..”.  אילו הם ציטוטים שנשארו בראש גם אחרי שימי בית הספר חלפו מזמן. זה המחיר ששילם על חוסר האמון בו וביכולותיו מצד כל המטפלים בו.

הראש שלו “מריץ שוב ושוב את סרט הכישלון”.

bird-sparrow

מה אפשר לעשות?

  1. להפסיק לדאוג לגבי ציונים, שקידה, התמדה, ולמידה בשיטות המצריכות מוטיבציה גבוהה וקשב וריכוז גבוהים, כי נושאי הלימוד מאובנים.
  2. לטפח את כישרונות הילד שלכם. שמתם לב איזו רשימת כישרונות, נושאי עניין, הרכבתי עם רמי לגבי עצמו…?!
  3.  לא לומר לעולם לילד מתקשה בבית הספר כי צפוי לו עתיד קשה. הוא תמיד ירגיש “שטר בלי כיסוי”. בוודאי לא לאפשר למורים, יועצים ומנהלים שמתוך כוונה טובה, זורעים פחד בליבות התלמידים, בעיקר בלב החרדתיים.  אילו שצריכים טלטלה , ממילא דברי המורים לא פוגעים בהם ולא מפיקים שום תועלת. החרדתיים נפגעים לשנים ארוכות. מחקר שקראתי מזמן, טוען כי על כל שנת לימוד קשה בבית הספר, נדרשות שבע שנות תיקון.
  4. ישנם ילדים המתפתחים לאט קוגניטיבית ובדרך שונה מהמצופה במבחנים הדידקטיים או בהערכות המורים. ישנן קפיצות גדולות של התפתחות קוגניטיבית בגילאי 19-21. שמרו על מצב הרוח של הילד שלכם, על הביטחון העצמי שלו, על הדימוי שלו כאדם מוצלח ושלם, דרך הפניה לעיסוקים בהם הוא נהנה ומצליח.
  5. ולבסוף, הסתכלו על העולם המשתנה סביבינו.  סביבות העבודה המודרניות , זמני העבודה גמישים, עובדים מכל מקום ובכל עת, קוד הלבוש הפורמאלי נשבר, חברות רבות מכניסות משחקים ושעשועי פנאי למרחב העבודה במקום ריהוט מהודר, תמצאו לופט עם שולחן פינג- פונג, ביליארד ומכונות קפה. ישיבה על כריות, יוגה והעצמה רוחנית וערכית, מחליפים את הערכים הנוקשים. נכון, זה לא רווח עדיין בכל מקומות העבודה, אבל זה העתיד ובית הספר אינו מתחבר לעתיד הזה.

 

המקרה של רמי הוא מקרה פרטי ונפוץ שמאפיין הרבה מבני דורו . אם יש לקח אחד חשוב ממנו הוא שאל לנו לשפוט את הילדים שלנו על פי האופן שבית הספר שופט אותם. על פי רב, אנחנו יודעים טוב יותר.

עוד מהבלוג של אביבה פרידמן- מטפלת משפחתית

תצוגה מקדימה

משעמם לי, לא רוצה ללכת לביה"ס...קשיי למידה או מערכת חינוך כושלת?

שנת הלימודים תשע"ו החלה ועמה אין סוף תלמידים מתוסכלים, הורים כעוסים, מורים רגוזים. מה קורה במעבר החד מגן הילדים הנינוח שגם הוא במסגרת חוק חינוך חובה, לבית הספר? מהפך אמתי חל בהתנהגות הילדים הצייתנים, ההורים הקשובים. פתאום...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

יתומים עם הורים (פניה המזניחות של המשפחה המודרנית, חלק ב')

"יתומים עם הורים" הוא שם מצמרר שנתן ירחון בריטי בכתבתו על הזנחת ילדים ובני נוער בחברה המערבית. בכתבה מוצגים בני האצולה הבריטיים הנשלחים כבר מגיל צעיר לפנימיות יוקרה כדי להבטיח את עתידם הכלכלי- פוליטי, ובעצם הם נזנחים ע"י...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

האם כשמטופל מדבר על תקופת ילדותו הוא למעשה פוגע בהוריו?

אחד הקשיים הגדולים ביותר באימון פסיכולוגי הוא התמודדות עם איפיוני משפחת המוצא בעת שהפונה גדל בה. אנשים רבים נמנעים מלפנות לעזרה, כיוון שהם חוששים לגעת בדימוי המשפחתי "המוקפד" או בנרטיב שנבנה במשך השנים אודות חיי המשפחה....

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה