שלושה כיווני אוויר ונוף לקנגרו- על מצוקת הדיור סטייל מלבורן

 כבר למעלה משנה ביבשת ואיכשהו לא יצא לי לספר על התהליך הכה מייגע/משעשע/ משונה של חיפוש בית למגורים במלבורן. אז הנה זה בא.

 רחוב בפרבר במלבורן (בתמונה-פרבר מלבורני בשלכת)

בתקופה שבה עוד פניתי רק שמאלה ואותתתי עם הווישר (ע"ע "לאותת עם הווישר" הפוסט הראשון בסדרת הפוסטים מאוסטרליה), הוטלה עלי משימת חיפוש מציאת בית למגורים במלבורן. לא היתה מאושרת ממני. תנו לי סיבה לשופינג ואני שם.

 המראה שנגלה אלי באתרי הנדל"ן המקומיים היה מפעים. ראשית, אוסטרליה היא גן עדן של בתים חד קומתיים. למעט מרכז העיר, כמעט ואין כאן דירות להשכרה. העניין הזה משתנה שכן כמות המהגרים האסטרונומית והעובדה שמרבית אוכלוסיית אוסטרליה מתרכזת במרכזי הערים מחייבת הערכות מחודשת, אבל עדיין מדובר, במונחים ישראליים, בשכונת יוקרה שנמתחת על פני יבשת בלתי נגמרת. והבתים, הו הבתים! אלה מוצגים באתרים כארמונות של ממש. מסתבר שחברות הנדל"ן שמשווקות את רוב הדירות להשכרה מרהטות את הדירות הללו במיטב הריהוט העדכני והמעוצב לטובת צילומן בפוזות מחמיאות במיוחד והצבת תמונתן באתרים הרלוונטיים. רק לאחר שביקרתי בכמה בתים די לא ראויים למגורים, שנראו בתמונות כאילו מלכת אנגליה בכבודה ובעצמה מתגוררת בהם, הבנתי את גודל התרמית. כשמדובר בנכסים למכירה, בעיקר בשכונות היוקרתיות יותר, נשכר לטובת העניין מעצב פנים שמרהט את הבתים כך שלא היו מביישים אף מגזין דיור. חברה אחת שלי שהחליטה להשאר בבית שלה שעמד למכירה עד למציאת קונה, חייתה למעשה במעין מוזיאון שהיה צריך פעמיים בשבוע למרק ולהבריק כך שלא תראה בו חלילה טביעת אצבע על המקרר או גרגר אבק על השטיח.

בתים ויקטוריאניים במלבורן

(בתמונה- בתים ויקטוריאניים בפרבר במלבורן)

ב"לראות בתים להשכרה" הכוונה באוסטרליה היא להשתתף במה שקרוי כאן Inspection.

פעם/פעמיים בשבוע, לרוב בימי שבת וראשון, מקיימים סוכני הנדל"ן סיורים בבתים המוצעים להשכרה. תשכחו מצ'פחות ידידותיות של משה,סוכן נדל"ן מזיע בסנדלים שאיתו מתקיים סחר מכר בדבר שכר הדירה. כאן שכר הדירה השבועי נקבע מראש ומתפרסם באתר והוא אינו נתון למשא ומתן. מדובר בארוע של ממש אליו מגיעים סוכני/ות הנדל"ן במיטב מחלצותיהם/ן, הגברים בחליפות והנשים בחצאיות עיפרון וחולצות מכופתרות מהדסות על עקבים בגובה המחייב לימודי לוליינות וקוקו מתוח עם ליפסטיק אדום. היו ימים שהייתי בטוחה שאותה סוכנת נדל"ן מלווה אותי מבית לבית, ואף עובדת בסוכנויות שונות בעת ובעונה אחת אבל לא היא. מדובר בשכפולים גנטיים שהמאפיין אותם הוא שהם מקבלים את הבאים בחיוך ענק צחור שיניים ומזוייף להפליא. סוכני הפלסטיק הללו פותחים את הבית בשעה שנקבעה לכל הבאים לראות אותו. לשוכרים הפוטנציאליים ניתנת כרבע שעה להסתובב בבית ולתהות על קנקנו. מהר מאוד מתברר שהמעמד הזה הוא מעין שילוב בין "הישרדות" ל" אחד נגד מאה".  עליך למצוא חן בעיני סוכן הנדל"ן מבין שלל הבאים לראות את הבית, על מנת שישקול בכלל להסתכל על הטפסים שלך. המראה המזרח תיכוני שלי, פלוס העובדה שלכל איספקשיין כזה מגיעה לפחות משפחה סינית אחת ואלה ידועים כאן כעשירים עד מאוד ושקטים, סתמה את הגולל על האפשרות שלי לבלוט לטובה בהקשר זה. כך, בסיום הסיור, מי שמעוניין לשכור את הבית נרשם אצל סוכן הנדל"ן ומתבקש להכנס לאתר האינטרנט שלו ולמלא טפסים.

 כן, האוסטרלים הם חובבי טופסולוגיה גדולים. חשבתי שמדובר בלא יותר מכמה פרטים ליצירת קשר, אבל אוי כמה שטעיתי….. עמודים על גבי עמודים הכוללים מידע כללי על השוכרים הפוטנציאליים, מידע על יכולת ההשתכרות שלהם, פרטי מקום העבודה ופרטי הבתים הקודמים ובעלי הבתים הקודמים שמהם שכרו בית בעבר.

היינו יכולים להמשיך לחפש ככה בית עד קץ הימים, או עד שהייתי נכלאת בעוון "גרימת מעידה בזדון" של אחת מסוכנות הנדל"ן באמצעות דחיפה קלה בכנף בגדה, כשמומחית הגירה נחמדה אחת הסבירה לנו שבהיעדר היסטוריה נדל"נית באוסטרליה והעובדה שאנחנו חסרי אזרחות אוסטרלית ומגיעים מהמזרח התיכון הלבנטיני, הסיכוי שלנו לזכות בבית שואפת לאפס. באותה פעם שבה הגשנו עם המסמכים בליווי מכתב מהמעסיק של ע. המתחייב על תשלום שכר הדירה ומכתב המלצה נוסף מאיש נדל"ן מוכר בעיר, קיבלנו את הבית שרצינו.

החתימה על החוזה היתה חווייה מרנינה כשלעצמה, שכן היא לוותה בטופס (כן, עוד טופס) שאותו עליך כשוכר חדש למלא על מנת להעיד על מצב הדירה בעת הכניסה אליה. בעלי ניסיון התרו בנו שמא נקל ראש בעניין הזה וסיפרו סיפורי זוועה על אנשים שנאלצו לשלם ממיטב חסכונותיהם לבעל בית שטען שהשריטה הבלתי נראית בקצה הצפון מזרחי של רצפת הפרקט נוצרה על ידם ולא היתה שם בעת הכניסה לבית. כך מצאנו את עצמנו מתעדים את הבית כאילו היה זירת רצח. כל מטר רבוע צולם ונרשם בטופס, כל כתם וכל שריטה שהגיעו עם הבית תועדו משלושה כיווני אוויר ובמשפט מצורף. התיידדנו עם כל סדק בקיר ועם כל קור עכביש שנראה על הכתלים. (בתמונה קורי עכביש בגינה שלנו במלבורן. צילם: עידן גולדברגר)

קורי עכביש בגינה שלנו במלבורן

 הבית צריך לחזור למשכיר בדיוק כפי שקיבלת אותו. זה אומר שאסור לתלות תמונות או וילונות או אפילו ראי על הקיר ללא קבלת רשות בכתב מראש מהמשכיר. אצלנו החוזה כולל סעיף האוסר על הליכה עם עקבי סטילטו על הפרקט (בחיי!)  ואיסור החזקת חיות מחמד. כמו בכל דבר אחר גם כאן האוסטרלים לוקחים את עצמם מאוד ברצינות. האגודה לתרבות הדיור כאן היא גוף רציני שמטפל בפניות משפטיות בנושא הזה ומטיל מורא על שוכרים ומשכירים כאחד, כיוון שכל שוכר מפקיד בידי השוכר שטר חוב בגובה של 3 חודשי שכר דירה על כל שריטה שלא תבוא… יש גם איגוד של שוכרי הדירות  https://www.tuv.org.au

 ויש אפילו חברות שמומחיות בלהחזיר את הבית לקדמותו עם סיום החוזה. תראו למשל את זה: http://squeakygreenclean.com.au/services/end-lease-bond-back-cleaning-melbourne/

כדי להבטיח את שלומו של הנכס ואת מפלס החרדה של השוכרים אותו, מדי כמה חודשים מתקבל מכתב מחברת הנדל"ן המיידע אותך על תאריך ושעה בו תזכה לביקור של נציג מטעם החברה ונציג מטעם השוכר הבאים לוודא שהבית שמור כנדרש. זוכרים את מסדר המפקד בבה"ד הטירונים? אז כזה, רק בלי הצדעה ועם סוכנת נדל"ן שמפציעה בפתח הבית, איך לא, בחצאית עפרון ועקבי סטילטו….

אבל החווייה המגניבה ביותר בהקשר למגורים באוסטרליה היא החוויה של מכירת/קניית בית. מדובר במכירה פומבית של ממש, אליה מגיעים לא רק שוכרים פוטנציאליים אלא גם סתם סקרנים שרוצים לצפות במחזה המדהים המתחולל ברחוב למול הבית העומד למכירה. זוהי למעשה זירת התגוששות מילולית בין המעונינים לקנות את הנכס בניצוחו של סוכן הנדל"ן. מי שיציע את המחיר הגבוה ביותר יזכה בבית. כשמדובר במיליונים של דולרים זה מחזה סוריאליסטי למדי. הוזמנו לראות מכירה כזו בקולפילד, אחד הפרברים העשירים של מלבורן, בו מתגוררים רבים מהקהילה היהודית. קיבלתי רשות מבעל סוכנות הנדל"ן לפרסם כאן קטע וידיאו מהמכירה. אל תחמיצו.       מכירה פומבית של בית במלבורן 

יאללה, תהיו טובים ותשמרו על מולדתי הדוויה. עם כל הירוק והקנגרואים והסטילטו- אני מתגעגעת.

Avishag Rager אבישג רגר
אשה של מילים, פריקית של מידע, בוראת רעיונות, מנסחת תכנים, משכנעת סקפטיים, מנחת קבוצות, מזהה הזדמנויות, חוקרת שווקים ומזיזה הרים, באר שבעית גאה שנמצאת בשליחות במלבורן אוסטרליה. חיה עם עידן- מגייס משאבים וצלם מוכשר ומגדלת איתו את נועם - קוסם קטן עם נשמה ענקית.