הבלוג של אורנה אביאור

להורים במיוחד

נשואה ואם לשלושה מראש העין. לאחר עשרות שנים במגוון תפקידים במערכת החינוך עברתי להעניק יעוץ אישי להורים להשתלבות מיטבית של ילדיהם במערכת החינוך. מאמינה שלכל ילד וילדה מגיע להגיע למקום הטוב והמתאים ביותר עבורם - ושזה... +עוד

נשואה ואם לשלושה מראש העין. לאחר עשרות שנים במגוון תפקידים במערכת החינוך עברתי להעניק יעוץ אישי להורים להשתלבות מיטבית של ילדיהם במערכת החינוך. מאמינה שלכל ילד וילדה מגיע להגיע למקום הטוב והמתאים ביותר עבורם - ושזה בידינו לעזור להם בכך.

עדכונים:

פוסטים: 5

החל ממאי 2019

הייתי רוצה שהספור שלי יגיע וילווה הורים רבים שלא משתפים משפחה או חברים ב”סיפור” של ילדיהם. חשוב לי לעודד ולשקף עד כמה שיתוף הסביבה הקרובה הוא דבר חשוב, מחזק ומקדם – ומי כמוני מבינה עד כמה זה לא פשוט.

14/06/2019

כשלפני 14 שנים בני האמצעי הודה בפני שהחבר שמגיע אלינו הביתה אינו סתם “ידיד” כי אם בן זוג, הבנתי לראשונה שיש לי בן הומו. מיד לאחר שאמרתי שאני אוהבת אותו ומקבלת אותו כפי שהוא, החלטתי “להחליק” את המידע החדש ולשמור על שגרה ברוכה. בן זוגי ואני החלטנו יחד, שלא חייבים לצעוק בראש חוצות את העובדה הזו וש”עסקי המיטה של בננו” לא צריכים לעניין אף אחד.

זה לא היה סוד אבל פשוט…לא סיפרנו. גם לא סיפרנו על הבן השני שיצא מהארון שנתיים לאחר מכן, וגם אותו כמובן אנחנו אוהבים ומקבלים כפי שהוא. הרגשתי אז בטוחה בבחירה הזו, אך הייתי זקוקה לזמן כדי להבין, שכשאנחנו בוחרים שלא לשתף, או רק “לא מספרים”, אמת פשוטה ובנאלית הופכת לסוד. פתאום נעמד “פיל לבן” באמצע בתקשורת עם כל מי שסובב אותי. הבנתי את זה לראשונה כאשר חברה קרובה פתחה איתי בשיחה ואמרה “אני יודעת על שני הילדים שלך. אם את רוצה לשוחח על כך, את מוזמנת”. מיד עניתי שאין על מה לדבר, שזה בכלל לא עניין והכל בסדר. רק היום ברור לי שכמובן שמדובר בעניין, שמדובר בנושא מורכב, ובאותה העת שאני הרגשתי מקבלת ופתוחה חברים ובני משפחה שסבבו אותנו היו בטוחים שאנחנו מתביישים, מסתירים ולא רוצים לדבר על זה. לפתע הבנתי שכל מי שלא שיתפתי הילך מסביבי “על ביצים” כדי לא להכאיב, לא לפגוע או להציק. בדיעבד אני מבינה, שלוּ היינו פותחים את העניין באופן מיידי, היו נחסכים הרבה רגעי מבוכה ושתיקה. ואולי אף היינו מרגישים חזקים עוד יותר, הודות לאמפתיה שהיינו מקבלים מסביבנו.

מאז עברו הרבה מים בנהר, תהליכים מופלאים של ממש בינינו ובין הסובבים אותנו, אנחנו מאד פתוחים ומספרים למי שרק אפשר.

כיום אני מבינה שאם חייהם ואושרם של בניי חשובים לי אני צריכה לשמש להם מליץ יושר; לא עוד לשתוק אלא לשאת את דגל הגאווה בגאון, לדרוש בכל מקום את שוויון הזכויות המגיע להם ולהעביר את המסר כמו מנטרה מאדם לאדם: נטייה מינית הינה דבר מולד. אי אפשר לבחור בה. והנה, גם לי יש ילדים “כאלה” ואני מקבלת אותם כפי שהם ואני הכי גאה בהם בעולם!

לכל ילד וילדה יש סיפור, ולכל הורה יש את ה”משא” שלא קל לדבר עליו בהקשר אליהם. לאורך החיים אנחנו נתקלים באינספור קשיים בעולם של ילדינו, ועלינו להיות שם בשבילם ובשבילן תמיד, לקבל, להכיל ולתמוך. הייתי רוצה שהספור שלי יגיע וילווה הורים רבים שלא משתפים משפחה או חברים ב”סיפור” של ילדיהם. חשוב לי לעודד ולשקף עד כמה שיתוף הסביבה הקרובה הוא דבר חשוב, מחזק ומקדם – ומי כמוני מבינה עד כמה זה לא פשוט.

607_s

כיום אני מתנדבת בהנחיית קבוצת הורים של ארגון תהל”ה, התומך בהורים לילדים להטב”ים (http://www.tehila.org.il). הארגון מאפשר לי לתמוך בהורים אחרים שעוברים דרך דומה לשלי, וממלא אותי בכוחות בכל שבוע מחדש.

אנחנו כבר עמוק בתוך חודש הגאווה, ואני מקווה שכל אחת ואחד מאיתנו ימצאו ויראו גאווה אמיתית בילדינו,

שלכם ואתכם

אורנה אביאור-”להורים במיוחד”

עוד מהבלוג של אורנה אביאור

תצוגה מקדימה

איך למדתי לעבוד גם עם הרגש: פוסט ראשון בבלוג

רוב חיי עבדתי עם ילדים וצוותים חינוכיים וטיפוליים, וחוויות ההורים ליוו אותי ללא הפסקה. החלטתי להתמקד בתחושות ההורים במהלך התואר השני שלי, בתקווה להפיק מסמך שישפר את התקשורת של בתי הספר עם ההורים – אך בסופו של דבר התזה...

תגובות

פורסם לפני 2 months
תצוגה מקדימה

על חג השבועות ותפקידנו כהורים רגע לפני סוף השנה

חג השבועות חל בסוף האביב, בתקופה שבה נהוג לקצור את החיטה ואת יבול השדה. החיטה נזרעת, נובטת וצומחת לאורך החורף והאביב, ולקראת חג הביכורים אמורים לקצור אותה ברינה. השנה היו גשמי ברכה והחיטה צמחה ובצדי הדרכים כבר ניתן לראות...

תגובות

פורסם לפני 1 month
תצוגה מקדימה

אז מה הסיפור עם קורסי ההכנה לכיתה א'?

לאחרונה אני נתקלת בהורים שמתלבטים האם לשלוח את ילדיהם לקורסי הכנה לכיתה א' ולא יודעים מה להחליט. לפני שמתקבלת ההחלטה, אני מציעה לשאול את עצמכם – למה אני רוצה לרשום את ילדיי לקורס שכזה? האם זה בא מתוך לחץ חברתי (כי כולם...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה