הבלוג של   אביגייל פולק כהן

פיסות מהחיים

אשה של, אמא של. קוראת,כותבת,אופה ומבשלת. ועכשיו גם משתפת אתכן/ם בפיסות מהחיים שלי

עדכונים:

פוסטים: 310

החל מפברואר 2012

איך כותבים פחד? איזה מילים יש לו?

18/11/2012

הימים הם ימים של מתח,דאגה ופחד.ענן אפור מלווה את מבצע ‘עמוד ענן’.

אני פוחדת.כבנאדם,כאזרחית המדינה ומעל הכל כאמא אני פוחדת.

איך כותבים פחד? באילו מילים משתמשים כדי להעביר את התחושה הזו?

הפחד שלי הוא לא מילים,הפחד שלי הוא המציאות החדשה שלי,שלנו.

כך הוא נראה ומרגיש:

יושבת בחדר המוגן ביותר בביתי. ברקע אזעקה. מביטה בילדיי ומחשבה נוראית עולה לשבריר שניה:האם זו הפעם האחרונה שאראה אתכם”?  מרגישה את הפחד עולה מעלה ומעלה ומגרשת את המחשבה הנוראית.

רעש מחריד של פיצוץ ובמקביל הדף שמרעיד את החלון מבהירים לי שהפחד כבר כאן. הידיים והרגליים רועדות ,גוש המועקה מאיים לחנוק… יהיה בסדר אני אומרת ודוחפת את הפחד חזרה פנימה.

הוא תמיד שם הפחד. עמוק עמוק בפנים.לא נותנת לו לצאת ולא להרים ראש. הכל בסדר אני משדרת כשברקע קולות נפץ מכיפה שמגינה עלינו. הכל יהיה בסדר אני לוחשת תוך כדי ליטוף. הכל יהיה בסדר אני אומרת לעצמי לאחר שהוחלט שנרד למקלט.

ובמקלט אני רואה אותו שוב.את הפחד. כשהאזעקה מסתיימת דממה מקפיאה עוטפת את קירות הבטון,מחכים לרעש הפיצוצים. מביטה בילדיי וילדי השכנים והנה הוא שם.הפחד. עיניהם הצעירות והתמימות מתמלאות פחד,מתרחבות ומצטמצמות למשמע קולות הנפץ. הכתפיים הקטנות מתכופפות קמעה בתנועה לא רצונית.הם פוחדים. אני פוחדת.

שעות על גבי שעות של חדשות ועידכונים.אין חשק לקרוא ספר או לראות סרט. מחכים לאזעקה הבאה ומתעדכנים על המצב בערים ואזורים אחרים.בחוץ,ילדים קטנים משתובבים קרוב לבית.אחד שורק במשרוקית. שריקה תמימה ששוב מביאה אותו.את הפחד. בשבריר שניה כולם עוזבים את עיסוקיהם ומתכוננים. זו רק משרוקית מחייכים בהקלה והפחד שוקע עד לפעם הבאה.

חברות וחברים מספרים על ילדיהם שגוייסו בפתאומיות.הפחד ניכר בקולם.

איך,איך אפשר לתאר פחד?

עוד מהבלוג של   אביגייל פולק כהן

תצוגה מקדימה

עוגת קרמבו – געגוע לסתיו

כבר בתחילת ספטמבר אני מחכה לשני הדברים המבשרים את בוא הסתיו. נחליאלי וקרמבו. כשאני רואה את הציפור הקטנה והמקסימה הזו מקפצת אנה ואנה אני מתמלאת אושר וחיוך אינסופי. הקייץ נגמר סופסוף אפשר להתחיל לנשום ומייד מחפשת  את...

תצוגה מקדימה

לחמניות מתוקות

"סבתא מה תביאי לי כשתבואי ?" הייתי שואלת את סבתי כשהייתי קטנה "א זיסע בולקע פאר א זיסע מיידלע"  (לחמניה מתוקה לילדה מתוקה) היא היתה עונה ביידיש ואני הייתי צוחקת באושר מהשפה הנהדרת הזו. לימים,כשבגרתי והתחלתי לשחק עם בצק...

תצוגה מקדימה

עוגת וופלים נוסטלגית

ראיתי אותן לא מזמן בסופר ושקעתי בנוסטלגיה שנים רבות אחורה... בילדותי, אחת העוגות של ימי שישי היתה עוגת וופלים.  היו אלה דפי וופל גדולים ומרובעים. אימי היתה מכינה קרם שוקולד מקקאו וחלבה ומורחת בנדיבות בין הוופלים ושמה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה