הבלוג של   אביגייל פולק כהן

פיסות מהחיים

אשה של, אמא של. קוראת,כותבת,אופה ומבשלת. ועכשיו גם משתפת אתכן/ם בפיסות מהחיים שלי

עדכונים:

פוסטים: 310

החל מפברואר 2012

ההסלמה בדרום ואני כועסת ומתביישת ובעיקר לא שותקת!

13/11/2012

על ההסלמה בדרום כתבתי בבלוג שלי בעבר. אז כתבתי מתוך תסכול,פחד ועם סוג של אופטימיות.

הבוקר,יום שלישי 13.11.12  בנוסף לתחושות ההן אני כותבת את מה ששתקתי אז. לא שותקת עוד!

את הבוקר פתחנו בגראד שנשלח לעבר העיר בה אני גרה וכאילו שלא די במה שקורה בדרום כותרת העיתון כותבת כך: “פעולה קרקעית עלולה לגרור ירי טילי פאג’ר ללב ישראל.”

אם כך,פה קבור הכלב! כשזה עלול להגיע למרכז הארץ,לפופיק של המדינה חושבים פעמיים. הדרום והצפון,לא נורא יש להם יכולת ספיגה גבוהה.

בואו נהיה כנים עם עצמנו ועם תושבי ואזרחי המדינה הזו, האפליה שקיימת כאן גרועה מאפליית נשים או עובדים זרים. האפליה היא בחלוקת המדינה לשלושה חלקים. צפון ,דרום ומרכז.

כך היה תמיד. מאז ימים ימימה זה כך. מעולם ובשום מפלגה כזו או אחרת שכיהנה בראשות הממשלה אף אחד לא נתן את המקסימום לצפון והדרום. לא כלכלית,לא חברתית,לא תקציבית ובטח שלא בטחונית. זכורים השנים בהם ישובי הצפון ישבו תחת מטחי הקטיושות ושנים עברו עד שזה פסק. והנה התור של דרום הארץ הגיע. ישובי חבל אשכול,עוטף עזה ועד טווח של 40 ק”מ נמצאים תחת אש. למי איכפת כל זמן שבתל אביב רבתי הכל שקט!

ולא,אין לי שום רצון שגם שם,בגוש דן ירגישו את מה שעובר עלינו.

אל תחשבו שהבחירות ישנו את זה. אל תחלמו אפילו. זה לא ישתנה כפי שמעולם לא השתנה.

ואני כועסת ומתביישת.

כועסת על שום מה? על שום העובדה הפשוטה שאז, לפני שנים כשנורה הפצמ”ר הראשון לחבל אשכול לא עצרו את הכל בזמן. אז עוד לא היה להם טיל שיגיע למרכז הארץ. שתקנו. הם השתכללו ובאו הקסאמים והגראדים שהגיעו עד 40 ק”מ משמע,ב”ש,אשקלון,אשדוד והסביבה.

ועדיין שותקים. וכבר יש להם יכול להגיע עד גוש דן.

אי אפשר להתעלם מהשאלה הברורה הקשה והכואבת,האם רק כשיגיע טיל לגוש דן נגיב כפי שמדינה עצמאית ומתוקנת אמורה להגיב? האם זה המחיר? האם נגזר עלינו לאחל לתושבי המרכז להרגיש את מה שעובר עלינו כדי שהשקט יהיה מנת חלקם של כולם כולל הדרום?

לא רוצה לאחל דבר כזה לאף אחד .

מתביישת על שום מה? על שום ההתנהלות של רבים מתושבי ואזרחי המדינה שמטיפים נגד אפליה. תמונות וסטיקרים נגד התעללות בעובדים זרים,זעזוע למראה ביה”ס שלא מקבל ילדים מעדה כזו או אחרת, אפלית נשים ושכרן בעבודה ועוד שפע דוגמאות שכולן אגב צודקות בהחלט אבל איפה אתם כולכם כשהמדינה מפלה את תושבי הדרום ומכם לא שומעים מילה?  המדינה עושה מעשה ואתם נותנים יד למעשה הזה! כן,אתם אלה שגירוש עובדים זרים היה כל כך מחריד בעיניכם וכתבתם ופירסמתם והנה,כשאזור שלם של המדינה,יהודים בדיוק כמוכם פוחד,דואג ולא ישן בלילות אתם שותקים או מקסימום אומרים” איזה מסכנים”. איפה הסטיקרים שלכם,איפה קול הזעקה שלכם על אפליה??

את כתיבת הפוסט הזה מלווים רעשי מסוקים,מטוסים ועדכונים קבועים בחדשות.

את הפוסט הזה אני כותבת תוך כדי דאגה לילדיי שנמצאים בבית הספר ומחכה שכבר יחזרו ומתוך דאגה לשאר תושבי האזור.

את הפוסט הזה אני כותבת מתוך מועקה גדולה וידיעה ברורה שלצערי זה לא יהיה הפוסט האחרון בנושא.

עוד מהבלוג של   אביגייל פולק כהן

תצוגה מקדימה

עוגת קרמבו – געגוע לסתיו

כבר בתחילת ספטמבר אני מחכה לשני הדברים המבשרים את בוא הסתיו. נחליאלי וקרמבו. כשאני רואה את הציפור הקטנה והמקסימה הזו מקפצת אנה ואנה אני מתמלאת אושר וחיוך אינסופי. הקייץ נגמר סופסוף אפשר להתחיל לנשום ומייד מחפשת  את...

תצוגה מקדימה

לחמניות מתוקות

"סבתא מה תביאי לי כשתבואי ?" הייתי שואלת את סבתי כשהייתי קטנה "א זיסע בולקע פאר א זיסע מיידלע"  (לחמניה מתוקה לילדה מתוקה) היא היתה עונה ביידיש ואני הייתי צוחקת באושר מהשפה הנהדרת הזו. לימים,כשבגרתי והתחלתי לשחק עם בצק...

תצוגה מקדימה

עוגת וופלים נוסטלגית

ראיתי אותן לא מזמן בסופר ושקעתי בנוסטלגיה שנים רבות אחורה... בילדותי, אחת העוגות של ימי שישי היתה עוגת וופלים.  היו אלה דפי וופל גדולים ומרובעים. אימי היתה מכינה קרם שוקולד מקקאו וחלבה ומורחת בנדיבות בין הוופלים ושמה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה