הבלוג של   אביגייל פולק כהן

פיסות מהחיים

אשה של, אמא של. קוראת,כותבת,אופה ומבשלת. ועכשיו גם משתפת אתכן/ם בפיסות מהחיים שלי

עדכונים:

פוסטים: 310

עוקבים: 217

החל מפברואר 2012

היא רצתה לכתוב תסריט והחיים הוכיחו לה ולנו הקוראים שהמציאות עולה על כל תסריט ודמיון.

10/04/2016

לכתוב ולגנוב הוא ספר שיש בו מן המציאות שידועה לרבים מאיתנו ונכתבו על המציאות הזו לא מעט ספרים. בכלזאת יש משהו שונה בסיטואציה בספר הזה.

דריה היא תסריטאית. למעשה היא רוצה להיות כזו, להוציא את הכישרון שבה, הפוטנציאל שטמון בה. שעות היא מול המחשב על חשבוןחייה האישיים אבל תסריט לא יוצא מזה. היא נשואה לנחומי ולהם ילדה בת חמש וחצי.

רן, מפיק טלויזיה מוכשר אף הוא אך לא מוצא את דרכו. רן נשוי לורדי, אב לבת ומצפה עם אשתו לילד שני.

כשדריה מתחילה לעבוד אצל רן ומספרת עליו לבעלה לרגע לא עלה בדעתה לאן תוביל העבודה הזו אבל מהר מכפי שנדמה החצי משרה בה החלה לעבוד אצל רן הופכת למשרה מלאה והעובדה שרן אינו הטעם שלה כלל גם הוא בטל והם מוצאים עצמם בסוג של מערכת יחסים. למה סוג של? משום שאין זו מערכת יחסים אמיתית. ספק אם יש בה אהבה. יש בה תשוקה ולהט, יש בה הרבה האשמות, יש בה הרס עצום אך רגש לא ראיתי שם.

הם עסוקים להיות כל הזמן בקשר. טלפוני, SMS , מיילים ופגישות. יש בהם דחף להיות ביחד, הם עסוקים כ”כ בקשר הזה ביניהם עד שאפילו יובל, בתה בת החמש וחצי של דריה נפגעת מכך.

לא קל לקרוא את הספר. טכנית, יש בו מעט יותר מדי פירוט של דברים קטנים ולכאורה לא משמעותיים שלעיתים מעיקים, המעברים בין הדמויות לפעמים אינם ברורים ויחד עם זאת יש משיכה להמשיך ולקרוא.

אין בספר אופטימיות אבל יש בו מציאות כואבת שדי בכך כדי לקרוא את הספר ולהפנים את המסר. אין בספר דמויות עם עומק אבל כל דמות היא אנחנו, השכנים שלנו, המשפחה שלנו. 

דריה רצתה לכתוב תסריט אבל המציאות גנבה את ההצגה.

ספר

חרגול הוצאה לאור

מודן הוצאה לאור

עריכה: אלי הירש

עוד מהבלוג של   אביגייל פולק כהן

תצוגה מקדימה

עוגת קרמבו – געגוע לסתיו

כבר בתחילת ספטמבר אני מחכה לשני הדברים המבשרים את בוא הסתיו. נחליאלי וקרמבו. כשאני רואה את הציפור הקטנה והמקסימה הזו מקפצת אנה ואנה אני מתמלאת אושר וחיוך אינסופי. הקייץ נגמר סופסוף אפשר להתחיל לנשום ומייד מחפשת  את...

תצוגה מקדימה

לחמניות מתוקות

"סבתא מה תביאי לי כשתבואי ?" הייתי שואלת את סבתי כשהייתי קטנה "א זיסע בולקע פאר א זיסע מיידלע"  (לחמניה מתוקה לילדה מתוקה) היא היתה עונה ביידיש ואני הייתי צוחקת באושר מהשפה הנהדרת הזו. לימים,כשבגרתי והתחלתי לשחק עם בצק...

תצוגה מקדימה

עוגת וופלים נוסטלגית

ראיתי אותן לא מזמן בסופר ושקעתי בנוסטלגיה שנים רבות אחורה... בילדותי, אחת העוגות של ימי שישי היתה עוגת וופלים.  היו אלה דפי וופל גדולים ומרובעים. אימי היתה מכינה קרם שוקולד מקקאו וחלבה ומורחת בנדיבות בין הוופלים ושמה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה