הבלוג של   אביגייל פולק כהן

פיסות מהחיים

אשה של, אמא של. קוראת,כותבת,אופה ומבשלת. ועכשיו גם משתפת אתכן/ם בפיסות מהחיים שלי

עדכונים:

פוסטים: 310

עוקבים: 217

החל מפברואר 2012

מבעד לאובך ולערפל אנו מקבלים הצצה אל מה שלא ידוע לנו ומה שמוטב לנו ללמוד ולדעת

30/01/2016

אובך כשמו כן הוא. מסיר לא מעט את האובך, הערפל שעוטף הורים לילדים בעלי תסמונת אספרגר. בספרו החדש למבוגרים כותב יורם עבר-הדני סיפור מיוחד מעין כמוהו, אולי אפילו מסמך חשוב שנותן זוית ראייה אחרת, מבט אחר על התמודדות המשפחות והסביבה כשנמצא סביבם ילד או נער שהוא שונה מכולם.

במרכז הסיפור עומד איתמר נער בעל יכולות נגינה, קריאה,כתיבה ודיבור מיוחדים במיוחד ומצד שני בעל קושי תקשורת עם הסובבים אותו. את ימיו מעביר איתמר בחדרו צופה בטלויזיה לרוב ויוצא מדי פעם לעיר וגם שם הוא מתבודד או בודד, סופג את הרעשים שסביבו, את המראות את חיי היומיום.

מצד שני איתמר אינו היחיד במרכז הסיפור אלא למעשה כל הדמויות שסובבות אותו הן חלק בלתי נפרד ממרכז זה. אין דמות שאין לה ערך מוסף.

פרופ’ יואל וענת עדות הם הוריו וגל היא אחותו. זה הגרעין המשפחתי שלו וסביבו נמצאים סבים וסבתות, דודים ודודות שלא אחת לאורך שנים לא חסכו את דעתם מהוריו של איתמר על מצבו.

בדידותו של איתמר וחוסר יכולתו ליצור קשרים חברתיים כואבים לאביו והוא מחליט לעשות מעשה.

לאחר שפגש את ירון מוגרבי, נער העובד עם אביו במוסך, שונה מאיתמר עד מאוד מחליט אביו של איתמר להעסיק את ירון כחברו של איתמר וכאן למעשה נכנסות למרכז הסיפור דמויות נוספות. ירון ואביו.

הקשר הנוצר בין ירון לאיתמר מעלה איזושהי אופטימיות בקורא שהנה, יוכל גם איתמר להיות כמו כולם, להיות בחברת חבר, לצאת ולשוחח עמו ככל האדם.

המציאות מסתבר, שונה לגמרי מן הציפיות ולא רק ביחסי איתמר וירון אלא בכל מערכות היחסים שבסיפור. אף אחת ממערכות יחסים אלו אינה עומדת למעשה בציפיות. לא של הדמויות עצמן ולא של הקורא.

כתיבת הסיפור מנקודת מבטו של יואל, אביו של איתמר היא נדבך נוסף לסיפור. את מרבית הקשיים שבגידולו של איתמר עברה ענת, אמו והנה, דווקא אביו של איתמר, טיפוס שתלטני שמחליט ומבצע, זה שעבודתו קודמת לכל, דווקא הוא מצא את הפתרון שנדמה אולטימטיבי בעיניו וקנה לבנו חבר מבלי לשאול או להתייעץ עם אשתו, מבלי להבין את עמדתה. מצד אחד זה מראה על אופיו של האב שמתואר היטב לאורך כל הסיפור ומצד שני בין השורות נמצא את מה שלא נכתב. רגש, אנושיות וחום. יש לו ילד שונה לפרופ’ יואל עדות, לא קל לו להשלים עם זה ועם כל הידע שלו ברפואה הוא אינו יודע איך לעזור לו. הוא ראה את הקשיים מאז נולד איתמר ובכה בלי סוף, ראה את השוני ואת חייו בעתיד שלא יהיו קלים וליבו ונפשו כאבו והפתרון שמצא, גם אם אכזרי משהו הגיע בסופו של דבר מתוך לב של אבא.

זהו סיפור על רגשות ותחושות, על התמודדויות ופתרונות, על משפחה קרובה וחברים. זהו סיפור על החברה שלנו, על קבלתה או אי קבלתה את השונה.

כל הדמויות בספר מרתקות כל אחת ממקומה שלה. נדמה שאי אפשר היה לכתוב את הספר בלי דמות כזו או אחרת ואין זה מובן מאליו כלל משום שצריך כשרון מיוחד לכתוב סיפור רב דמויות מבלי לתת תחושת עומס ועייפות.

זמן רב שלא קראתי ספר שכתוב בצורה כל כך יפה, רהוטה וברורה. אין בו רגע דל, אין בו עצבות ואין בו פסימיות.

אובך הוא מסוג הספרים שאני רוצה להודות לסופר באופן אישי על כתיבתו. על שנתן לי הצצה לעומקם של חיים אחרים ועל שפיזר את הערפל ממה שלא היה ידוע לי.

“כשלונות, כמו שאביו ניסים היה אומר, הם הטיח שמחבר את אבני הבניין של ההצלחה”.

עורכת:שירה חדד

הוצאת כתר ספרים

אובך

עוד מהבלוג של   אביגייל פולק כהן

תצוגה מקדימה

עוגת קרמבו – געגוע לסתיו

כבר בתחילת ספטמבר אני מחכה לשני הדברים המבשרים את בוא הסתיו. נחליאלי וקרמבו. כשאני רואה את הציפור הקטנה והמקסימה הזו מקפצת אנה ואנה אני מתמלאת אושר וחיוך אינסופי. הקייץ נגמר סופסוף אפשר להתחיל לנשום ומייד מחפשת  את...

תצוגה מקדימה

לחמניות מתוקות

"סבתא מה תביאי לי כשתבואי ?" הייתי שואלת את סבתי כשהייתי קטנה "א זיסע בולקע פאר א זיסע מיידלע"  (לחמניה מתוקה לילדה מתוקה) היא היתה עונה ביידיש ואני הייתי צוחקת באושר מהשפה הנהדרת הזו. לימים,כשבגרתי והתחלתי לשחק עם בצק...

תצוגה מקדימה

עוגת וופלים נוסטלגית

ראיתי אותן לא מזמן בסופר ושקעתי בנוסטלגיה שנים רבות אחורה... בילדותי, אחת העוגות של ימי שישי היתה עוגת וופלים.  היו אלה דפי וופל גדולים ומרובעים. אימי היתה מכינה קרם שוקולד מקקאו וחלבה ומורחת בנדיבות בין הוופלים ושמה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה