הבלוג של   אביגייל פולק כהן

פיסות מהחיים

אשה של, אמא של. קוראת,כותבת,אופה ומבשלת. ועכשיו גם משתפת אתכן/ם בפיסות מהחיים שלי

עדכונים:

פוסטים: 310

החל מפברואר 2012

האם אהבה אפשרית בזמן מלחמה? האם אפשר להלחם על האדמה,על הבית,על הפרנסה וגם לתת מקום לאהבה?

14/08/2014

צבע עיניו של א’ השתלב בצורה מרהיבה בצבע השקיעה. הוא אוחז בידה של אשתו והשתיקה בינהם אומרת אהבה.

כך נהגו א’ ואשתו לחגוג את יום האהבה. מול השקיעה,מחובקים ואוהבים. תחילה לבד כזוג צעיר ובהמשך עם עגלה ותינוק לצידם.

כשחזרו לביתם נהנו יחד מארוחה,מעוגה ומאהבה.

א’ ואשתו בנו את ביתם על קו התפר שבין הדרום למרכז. חיים רגילים,משכנתא,עבודה וטיול לים מרחק הליכה מביתם שם נתנו לרחש הגלים ללוות את אהבתם.

המלחמה בקייץ 2014 פגעה קשות בפרנסתו של א’ וגם בזו של אשתו.הימים ימי החופש הגדול,תכניות נגוזו והתבטלו ואותם החליפו קולות נפץ ,מהדורות חדשות ודאגות גדולות,כבדות כמו צוק אימתני המאיים ליפול עליהם בכל כובד משקלו ולרמוס אותם תחתיו.

חוף הים נראה רחוק מתמיד.

ט”ו באב חל בדיוק בימים של רגיעה ויחד חשבו להתנתק מעט מהכל ולטייל יד ביד,להביט בשקיעה וללחוש אהבה.

בצהרי ט”ו באב קיבל א’ שיחת טלפון הקוראת לו לשוב לעבודה ליום יומיים. א’ לא מהסס. פרנסת משפחתו קודמת לכל.

עיניו הטובות עצובות ומודאגות. עיניי אשתו מבינות ומכילות.

האם אהבה אפשרית בזמן מלחמה?  האם אפשר להלחם על האדמה,על הבית,על הפרנסה וגם לתת מקום לאהבה?

זו לא מלחמתם הראשונה יחד. הם ידעו ימים קשים ואת הכל עברו יחד תומכים,מבינים ומכילים עד שחלפה הסערה וימי שלווה הגיעו.

והנה,סערה חדשה שוב בפתח מאיימת מתמיד. כמו ענני ענק אפורים מלאים בגשם המאיים להתפרץ בחזקה ולהטביע כל חלקה טובה. עננים כה כהים שדרכם אי אפשר לראות עוד את השקיעה.

בפתח הדלת,בערב ט”ו באב בבגדי עבודה מניח א’ יד על המזוזה. הם לא דתיים א’ ואשתו ובכל זאת בכל פעם שיוצא מביתו לוחש תפילה,כך גם הפעם. מברך את ביתו,את אשתו וילדיו ואת חיילי צה”ל. לראשונה בחייה אשתו מניחה ידה על ידו ומחכה שיסיים.

מבטה לוכד את מבטו והיא לוחשת לו “יברכך ה’ וישמרך”. בעודם מביטים זה בזו הם לוחשים יחד – אמן!

בתוכם פנימה הם נושאים תפילה נוספת כזו שלא כתובה באף מקום,כזו שחרותה עמוק בליבם כזו שקדושה כמו כל תפילה אחרת.

הם נושאים תפילה לאהבה בזמן מלחמה. ליבם מתפלל שהמלחמה שבחוץ שגרמה להם אולי לאבד הכל לא תגרום להם לאבד את אהבתם שיחד עם מראה השמש השוקעת הכל כך אהוב עליהם לא תשקע גם אהבתם.

תפילתם השקטה צורחת את אהבתם.

פוסט

 

 

 

 

 

עוד מהבלוג של   אביגייל פולק כהן

תצוגה מקדימה

עוגת קרמבו – געגוע לסתיו

כבר בתחילת ספטמבר אני מחכה לשני הדברים המבשרים את בוא הסתיו. נחליאלי וקרמבו. כשאני רואה את הציפור הקטנה והמקסימה הזו מקפצת אנה ואנה אני מתמלאת אושר וחיוך אינסופי. הקייץ נגמר סופסוף אפשר להתחיל לנשום ומייד מחפשת  את...

תצוגה מקדימה

לחמניות מתוקות

"סבתא מה תביאי לי כשתבואי ?" הייתי שואלת את סבתי כשהייתי קטנה "א זיסע בולקע פאר א זיסע מיידלע"  (לחמניה מתוקה לילדה מתוקה) היא היתה עונה ביידיש ואני הייתי צוחקת באושר מהשפה הנהדרת הזו. לימים,כשבגרתי והתחלתי לשחק עם בצק...

תצוגה מקדימה

עוגת וופלים נוסטלגית

ראיתי אותן לא מזמן בסופר ושקעתי בנוסטלגיה שנים רבות אחורה... בילדותי, אחת העוגות של ימי שישי היתה עוגת וופלים.  היו אלה דפי וופל גדולים ומרובעים. אימי היתה מכינה קרם שוקולד מקקאו וחלבה ומורחת בנדיבות בין הוופלים ושמה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה