מיטבול – מסעדת בשרים בראשל״צ

חוויות ורשמים מתפריט הבוצ׳רים של המסעדה

הוזמנתי לארוחת בלוגרים כדי לטעום מתפריט המסעדה עליה שמעתי רבות בעבר. להזמנה הזו לא יכולתי לסרב.

למה? כי אני מאד אוהבת בשר. כן, כן, אני קרניבורית. אני אוהבת את טעמו של הבשר. בלי רטבים, בלי עיבודים מיותרים. מבחינתי, בשר איכותי לא צריך יותר ממלח ופלפל.

והכולסטרול? הוא יוותר לי הפעם. כי חיים רק פעם אחת וצריך לפעמים גם מזון לנשמה. אז הסלטים, הקינואה והכוסמת נשארו בבית… ואני נסעתי לראשון לציון!

לראשונות קיבלנו מגוון מנות שלמעט סלט הכרוב המרענן והמעניין (שרשמתי לי להזמינו בפעם הבאה), שאר המנות היו בשריות.

בשר ה״קרפצ׳יו״ שהונח על מצע עלים היה טוב. לבקשת חברים המנה הוגשה עם הפרמזן בצד, כך שמבחינה צורנית היה חסר קישוט למנה, אך מבחינת הטעם היא התגלתה כטובה, כטיב הבשר הטרי שממנה הוכנה.

״ברוסקטה עם סינטה צרובה״ ועשבי תיבול היתה מצוינת. פרוסות דקות של לחם קלוי ועליהן פיסות סינטה ברוטב חמצמץ שהשתלב ואיזן את הטעמים.

מנת ״צ׳יקן צ׳ילי״ – קוביות חזה עוף בטמפורה שהוכנסו לרוטב צ׳ילי מתוק ודביק היא הגירסה האחות של מנת ״כנפיים טקסס סטייל״ שגם מהן טעמנו: כנפי עוף בציפוי בצקי שמטוגנים ברוטב מתקתק ודביק שהופך את העניין לקריספי. שתיהן מנות חביבות ומן הסתם יוזמנו על ידנו אם נלך לשם בעתיד לארוחות משפחתיות כי אצלנו, כמו במשפחות רבות אחרות, אוהבים לכרסם כדורי בצק שמנמנים כאלה (כן, אוכלים את זה עם הידיים).

לעיקריות הוגשו לנו, על מגשי עץ גדולים שנישאו ע״ג עגלות, נתחי בשר במשקל 1 קילוגרם(!) שניצלו בשלמותם. מנות לקרניבורים.

ראשון עלה ובא הפילה. כבר בפריסה ניתן היה לראות שבאמצעו הוא עשוי בדרגת צלייה מדיום M, בדיוק כמו שאני אוהבת! הבשר היה רך ומאיכות גבוהה, מה שגרם לי לעונג רב. מחיר הנתח – 420 שקל (כאמור 1 קילוגרם).

הנתח השני שהוגש היה סינטה. כאן ציפתה לי אכזבה כפולה, היות והנתח נפרס עם כיוון הסיבים במקום נגדם (אמרתי זאת לעודד, בעל המסעדה, והוא הודה שאני צודקת), ובנוסף חלק גדול ממנו נצלה יתר על המידה והגיע בדרגת צלייה Well Done, מה שאסור שיקרה בסינטה, שהיא נתח יבש מלכתחילה. מחירו של הנתח 355 שקל.

נתח האנטריקוט שהוגש לאחר מכן היה טעים מאד, עשוי היטב ורך. חגיגה ממש. מחירו של הנתח, זהה לזה של הסינטה, 355 שקל.

באופן כללי, הגשת בשר בצורת נתח שלם – ״בוצ׳ר״ היא גימיק שעורר עניין וקריאות התפעלות הן מצד הסועדים בשולחן שלנו והן מצד שאר אורחי המסעדה. אין כיף גדול יותר לאוהבי בשר (ואני ביניהם) מאשר לראות נתח שלם צלוי המוגש להם. אולם, בשל היות הנתח עשוי בשלמותו, לא ניתן לקבל צלייה בדרגה אחידה לכל אורכו, כך שכדי לקבל מידיום במרכז הצדדים חייבים להיות עשויים קצת יותר.

הערה בונה למטבח: מלח גס שפוזר ביד נדיבה (מדי) על הנתחים טרם הגשתם לשולחן גרם למליחות יתר של חלק מהבשר. להבא, פחות מלח בבקשה.

מהמבורגרים של 750 גרם (מה זה הגדלים האלה???) שהוגשו אחרי הבשר, כשמעליהם תוספת של בשר אסאדו וביצת עין (האחד עם גבינה והשני ללא גבינה), טעמתי ״בקטנה״ רק על מנת לדווח. קציצת הבשר היתה עשויה יתר על המידה, הטעם המעושן של האסאדו השתלט על הבשר והמליחות שלטה בכל. האם משהו קרה למנת הדגל של מיטבול? או אולי הייתי שבעה מדי מבשר בכדי ליהנות מהמנה?

רוב התוספות לא היו בשבילי מכמה טעמים: ראשית, היות ואני לא מסוגלת לאכול מהכל, אני מעדיפה לאכול מהבשר ולא מהתוספות. (זכר לחינוך ה״פולני״ שקיבלתי בבית).
שנית, כמי שאיננה חובבת שום ובצל, ונמנעת ממטוגנים, תוספות של ״צ׳יפס גרליק״ או ״שבבי בצל מטוגן״ (יש הקוראים למנה טבעות בצל) אינן מפתות.
תוספת פחמימתית לא מטוגנת היתה אורז עם גזר מגורר. זו תוספת חביבה, בטעם ביתי, למי שחייב תוספת ע״י הבשר. אני מעדיפה סלט ירוק.
השעועית הירוקה עם השום המטוגן היתה מעט שמנונית לטעמי והחלטתי לוותר גם עליה ולשמור מקום לפחות לטעימה של קינוח אחד.

לקינוח הוגשו לנו כמה מנות.
גולת הכותרת היתה מנה שנקראת בתפריט ״זעזוע מוח״ (אחרי שם כזה הייתי חייבת לטעום) – זהו כדור גלידת וניל מצופה בפירורים ומטוגן כמו שניצל. מנה טעימה ומפתיעה ביותר.

משאר הקינוחים לא טעמתי כי כבר לא היה לי מקום, רק אזכיר שהיו: עוגת גבינה, טארט טאטן וופל בלגי.
קבלו הצצה לבלגי הענקי הזה:

את הארוחה ליווה יין איתן מיקב ברקן. מעולה ומומלץ.

לסיכום, מיטבול: ללכת רעבים, עם חברים קרניבורים, להזמין אנטריקוט או פילה, לבקש בלי הרבה מלח, לתוספת סלט כרוב או סלט ירוק, לגמור הכל מהצלחת ולטעום מגלידת ״זעזוע המוח״.

מיטבול- דרך המכבים 8 ראשל״צ.

בתיאבון!
חיים וטעים!

אורלי כהן - חיים וטעים
אוהבת את החיים הטובים והטעימים: לבשל, לאפות, לצלם, לטעום, לטייל, לבלות, ליצור, לעצב, לשתף, לכתוב ולספר. יחד עם זאת, בריאות הגוף, הנפש והנשמה חשובים לי ואני משתדלת לשלב ביניהם. חיים וטעים זה המוטו שלי.