מדוע דף של פורטרטים עצמיים זכה בפרס יוקרתי לזכויות אדם?

בפסגת ג׳נבה לזכויות אדם ודמוקרטיה שהתקיימה ב-24 בפברואר, הוענק פרס מיוחד לעיתונאית האירנית הגולה מסיה עלינז'אד.

בפסגת ג׳נבה לזכויות אדם ודמוקרטיה שהתקיימה ב-24 בפברואר, הוענק פרס מיוחד לעיתונאית האיראנית  הגולה מסיה עלינז'אד. היא קיבלה אותו בשם דף הפייסבוק שיזמה תשעה חודשים קודם לכן, My stealthy freedom.
image
על דף הפייסבוק כתבתי לאחר שנפתח, במאי 2014. הוא הוקם כדי לתת קול לנשים באיראן הלבושות חיג׳אב מכורח החוק, ובאותו זמן להראות למערב פנים אחרות של אירן, שאינן מכוסות בשחור. עם הקמת הדף הועלו בו תמונות של נשים איראניות חשופות שיער ומנפנפות בחיג׳אב שלהן, מלוות במלל אישי על תחושותיהן, בפרסית ואנגלית.
לאחרונה מוצגות זו מול זו תמונות פורטרט ישירות עם וללא החיג׳אב.
image (3)
image (1)
עלינז׳אד מתארת על החששות שלה לקראת קבלת הפרס ״כשאת פעילת זכויות אדם איראנית, תמיד יאשימו אותך שאת שליחת אירגון חשאי של ארה״ב ישראל או בריטניה, אבל זהו בדיוק המקום לדבר על זכיות אדם, לא משנה אם הפרתן נעשתה בארה״ב ישראל או אירן״.
 .
״אומרים  לי שיש בעיות גדולות יותר באירן. בעבודתי העיתונאית ראיינתי משפחות של הרוגי המחאה נגד הממשלה אחרי הבחירות שזויפו ב-2009. סיקרתי מוות והוצאות להורג, סיקרתי מאסרים של אקטיביסטים. אבל כשאומרים לי שזו בסך הכל פיסת בד קטנה, אני אומרת שגם זה חשוב. שפיסת הבד הזאת היא משקולת על צווארנו. זהו אמצאי לדיכוי נשים. החיג׳אב הכפוי הופך לחלק מאיתנו, חלק מהזהות. לבשתי אותו מאז שהייתי בת שבע.  רק אחרי שנתיים מחוץ לאירן הצלחתי להסיר אותו.״
 .
לשאלה האם הנשים האלה לוקחות סיכון, היא עונה: ״בודאי! על פי נתונים של המשטרה האירנית רק השנה הונפקו  3.6 מליון הזהרות שקשורות בלבוש לא תיקני, ו-18,000 איראניות עמדו למשפט על כך. על מכות וצביטות אין סטטיסטיקה כמובן. אבל החיים באירן, כאישה הוא סיכון מתמיד״.
 .
עלינז׳אד קוראת לדיפלומטיות המבקרות באירן לערער על חובת לבישת החיג׳אב שחל על כל אישה,  גם אם אינה מוסלמית או אזרחית איראנית, כהזדהות עם הנשים האירניות הרבות הלובשות חיג׳אב בכפייה. הנוסף היא קוראת לפוליטיקאים מערביים שמקיימים מגעים עם עמיתים איראניים להעלות את נושא זכויות הנשים.
 .
 עצם חלוקת הפרס היוקרתי לפעולה כה פשוטה, העלאת תמונות של נשים גלויות שיער ברשת חברתית, מרמזת כמה נוקשה הוא האיסור.
כמערבית שצופה מבחוץ, התחושה היא שהנשים האלה אמנם לוקחות סיכון, אבל החיים תחת המשטר הזה הן פיתחו חושים שהעיתוי נכון. דומה שהמשטר האירני מכיר בעובדה שהשליטה שלהם במדינת העולם הוירטואלי מוגבלת. המאבק של המשטר נגד דף הפייסבוק נעשה, עד כה, באמצעות הכפשות בתקשורת, או בפעולת הסברה כמו חלוקת ורדים לנשים הלבושות ע״פ התקן.
אך ברגע אחד הכל יכול להשתנות. לכאן, ואם נהיה אופטימים – גם לשם.
.
image (2)

כתבות נוספות בנושא:

– הקמת הדף My stealthy freedom 
– נשים אירניות מותקפות על לבושן
– התמודדות של עולם האופנה האירנית עם חוקי כפיית הצ'אדור
– ראיון עם בושרה אלמוטווקל, צלמת מתימן.
יעל ברזילי
צלמת, כותבת, תושבת חוזרת, נקלטת, מתחבטת, אם, דיסלקטית (סוג של), מעורבת, חוקרת, מחפשת, מתקשרת, אופטימית עד כדי הדחקה. וגם קצת, תסלחו לי על המילה פמיניסטית.