הבלוג של   אביגייל פולק כהן

פיסות מהחיים

אשה של, אמא של. קוראת,כותבת,אופה ומבשלת. ועכשיו גם משתפת אתכן/ם בפיסות מהחיים שלי

עדכונים:

פוסטים: 310

החל מפברואר 2012

” לפעמים כל מה שצריך זה לקחת צעד או שניים אחורה מהבעיות שלך, והכל הופך פשוט בהרבה.”

01/12/2013

מסעדה מקסימה…

ספר וסופרו המסתורי…
סוד קטן…
פגישה רומנטית…
והקסם של פריז…
אורלי ברדין היא מסעדנית פריזאית יפהפייה, שזה עתה ננטשה על ידי בן זוגה, קלוד, שמצא את האישה של חייו (וזו לא היא). בשיטוט מקרי בחנות ספרים זעירה היא מגלה ספר שהקריאה בו, כך היא משוכנעת, הצילה את חייה.  עכשיו הדבר שהיא רוצה יותר מכול הוא לפגוש את הסופר — אבל המו”ל שלו מתעקש לשמור על פרטיותו של הסופר הביישן, ורק בקושי מסכים להעביר לו את מכתבה הנרגש. כשיום אחד היא מוצאת מכתב תשובה בתיבת הדואר שלה, אין שמחה ממנה, אבל הפגישה שמתרחשת בסופו של דבר שונה לחלוטין מזו שראתה בעיני רוחה…

במקום בו יש אהבה,בו כתובה אהבה רק טוב יכול להיות. ככה אני,מאמינה גדולה באהבה.
,
בספר הקטן והמקסים הזה יש אהבה.
אהבה נכזבת,אהבה לאוכל,אהבה לספרים ואהבה שבינו לבינה.
,
כשאורלי ננטשת ע”י בן זוגה ומוצאת עצמה קוראת ספר,בין הספרים היחידים שקראה מעולם איכשהו,חייה מקבלים תפנית.
יש בה רצון עז להכיר את הסופר שכתב את הספר והיא לא בוחלת במאמצים לאתרו.
לעומת זאת, המו”ל של הספר כשרואה את אורלי לראשונה מבין בדיוק שהגורל היה טוב אליו.
שניהם חגים סביב עצמם וסביב הסופר ברגשות מעורבים עד הסוף,שאותו מן הסתם תקראו בעצמכם.
על כל הספר מנצחת פריז,עיר האורות והאהבה,עיר הרומנטיקה,החיבוק והנשיקה.
,
לא צריך טיסה או חופשה לקרוא את הספר הקסום הזה. מספיקה שבת של שמש או של גשם לקחת אותו לידיים ולהתענג על סיפור קטן ומקסים שמשאיר אחריו חיוך אחד גדול.
,
וכשתגיעו לסוף יהיה גם בונוס בדמות מתכונים ממסעדתה של אורלי. אין ספק,ספר נפלא עם ערך מוסף.
,
,

להמלצות נוספות לספרים כנסו למועדון הקוראות של סלונה
,

עוד מהבלוג של   אביגייל פולק כהן

תצוגה מקדימה

עוגת קרמבו – געגוע לסתיו

כבר בתחילת ספטמבר אני מחכה לשני הדברים המבשרים את בוא הסתיו. נחליאלי וקרמבו. כשאני רואה את הציפור הקטנה והמקסימה הזו מקפצת אנה ואנה אני מתמלאת אושר וחיוך אינסופי. הקייץ נגמר סופסוף אפשר להתחיל לנשום ומייד מחפשת  את...

תצוגה מקדימה

לחמניות מתוקות

"סבתא מה תביאי לי כשתבואי ?" הייתי שואלת את סבתי כשהייתי קטנה "א זיסע בולקע פאר א זיסע מיידלע"  (לחמניה מתוקה לילדה מתוקה) היא היתה עונה ביידיש ואני הייתי צוחקת באושר מהשפה הנהדרת הזו. לימים,כשבגרתי והתחלתי לשחק עם בצק...

תצוגה מקדימה

עוגת וופלים נוסטלגית

ראיתי אותן לא מזמן בסופר ושקעתי בנוסטלגיה שנים רבות אחורה... בילדותי, אחת העוגות של ימי שישי היתה עוגת וופלים.  היו אלה דפי וופל גדולים ומרובעים. אימי היתה מכינה קרם שוקולד מקקאו וחלבה ומורחת בנדיבות בין הוופלים ושמה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה