הבלוג של   אביגייל פולק כהן

פיסות מהחיים

אשה של, אמא של. קוראת,כותבת,אופה ומבשלת. ועכשיו גם משתפת אתכן/ם בפיסות מהחיים שלי

עדכונים:

פוסטים: 310

החל מפברואר 2012

ספר מומלץ הן להורים והן לבני נוער ולו רק כדי להבין שהמוות הינו חלק מכולנו וישנם דרכים להתמודד איתו.

25/05/2013

“מניפת הצבעים של המוות”, ספרה של כרמל בן נפתלי, מעמיד במרכזו ארבע דמויות של נערות בנות-עשרה, המתמודדות – כל אחת בדרכה – עם מקרה מוות ראשון בחייהן. חן מאבדת את חברתה הטובה ביותר בתאונת דרכים, רגע לפני סיומו של החופש הגדול; קרן מאבדת קרוב משפחה אהוב ומבקשת ליצור איתו קשר בכל דרך, גם לאחר מותו; אלָה, שמתמודדת בסתר עם הפרעות אכילה קשות, נחשפת במקרה למותו של אדם זר בסופרמרקט; ונוגה חווה את האסון הגדול ביותר האפשרי לנערה מתבגרת.” (מתוך הכריכה האחורית)

לא כל אחד מאיתנו נחשף למוות בילדותו או בנעוריו. לא קל לקבל את המוות כאדם בוגר ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בנער או נערה.

יש בגיל הזה משהו מאוד רגיש,מאוד עדין וגבולות שלעיתים קל לחצות אחרי שעוברים טראומה כלשהי וכל כך חשוב שיהיה שם אדם בוגר שיידע לנווט,להסביר,להכיל ולקבל.

אי אפשר להבין מוות. אי אפשר לקבל אותו ובטח לא ללמוד עליו.

כמי שנתקלה במוות לראשונה בגיל מאוד צעיר קראתי את הספר הן כאישה בוגרת והן כילדה/ נערה.

יכולתי להתחבר לדמויות,לתחושותיהן ומצד שני בהחלט לא הסכמתי עם כמה מהמעשים של גיבורות הספר.

עוד אפשר לראות כמעט בכל הדמויות בספר סוג של הערכה עצמית נמוכה,חוסר יחס של הסביבה כלפי הנערות או הנער,חוסר קבלת השונה מאיתנו ומחסור גדול באהבה.

כולנו,כל אחד ואחד מאיתנו זקוק לאהבה. זקוק שיאהבו אותו וזקוק לאהוב בחזרה.

אלה אינם רק צבעיו של המוות אלא שזורים בספר גם צבעי החיים,גיל ההתבגרות והקושי שבו,החברה שסובבת אותנו,הורינו ומשפחתינו.

מוות,קשה ככל שיהיה מסביר לנו בסופו של דבר את חשיבותם של החיים ושמחתי לקרוא שכל אחת מהדמויות הבינה זאת בשלב כלשהו.

הספר קולח וקריא,אפשר לראות שנכתב בידי נערה מתבגרת ולרגעים, כאילו כתבה אותו אישה בוגרת.

את הספר קראה גם בתי בת ה-12.5 ושבחה אותו אף היא.

בהחלט ספר מומלץ הן להורים והן לבני נוער ולו  רק כדי להבין שהמוות הינו חלק מכולנו וישנם דרכים להתמודד איתו.

אחוזת בית,הוצאה לאור

עוד המלצות לספרים תוכלו לקרוא במועדון הקוראות של סלונה


עוד מהבלוג של   אביגייל פולק כהן

תצוגה מקדימה

עוגת קרמבו – געגוע לסתיו

כבר בתחילת ספטמבר אני מחכה לשני הדברים המבשרים את בוא הסתיו. נחליאלי וקרמבו. כשאני רואה את הציפור הקטנה והמקסימה הזו מקפצת אנה ואנה אני מתמלאת אושר וחיוך אינסופי. הקייץ נגמר סופסוף אפשר להתחיל לנשום ומייד מחפשת  את...

תצוגה מקדימה

לחמניות מתוקות

"סבתא מה תביאי לי כשתבואי ?" הייתי שואלת את סבתי כשהייתי קטנה "א זיסע בולקע פאר א זיסע מיידלע"  (לחמניה מתוקה לילדה מתוקה) היא היתה עונה ביידיש ואני הייתי צוחקת באושר מהשפה הנהדרת הזו. לימים,כשבגרתי והתחלתי לשחק עם בצק...

תצוגה מקדימה

עוגת וופלים נוסטלגית

ראיתי אותן לא מזמן בסופר ושקעתי בנוסטלגיה שנים רבות אחורה... בילדותי, אחת העוגות של ימי שישי היתה עוגת וופלים.  היו אלה דפי וופל גדולים ומרובעים. אימי היתה מכינה קרם שוקולד מקקאו וחלבה ומורחת בנדיבות בין הוופלים ושמה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה