השוטרת אז - אולי יהיה פה יותר טוב , משטרת ישר אל הלב! אני מצדיעה לך. סורגת הלבבות.

תשעה חודשים לקחתי חלק במחאה נגד ראש הממשלה הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ברור לי "שזה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה" אבל עוצרת לרגע בפרספקטיבה לאחור ומנסה להבין ולעכל מה עברתי. מתחילה בסיפור המחאה מזווית של שלט.

אמא שלי לימדה אותי שביום ההולדת של הילדים שלנו מגיעה גם לנו מתנה ,על זה שהפכנו לאימהות. אני לא יכולתי אפילו לדמיין את המתנה שאקבל בערב על זה שאני אמא כבר שמונה שנים לילדה מסוג אחר

כשהגעתי ללוחשת לסירים לפני שנתיים עם כנפיים קשורות היטב, מבט עצוב וכמעט אפס אנרגיות לא ידעתי מה אני רוצה לעשות. החצי השני שלי , איילת, הסתכלה לי בעיניים ואמרה לי : מה את באמת רוצה? עניתי שמה שאני רוצה בשלב זה, זה מישהו שיראה אותי, שייתן לי חיבוק בבוקר. לא יותר

רואה לפני 12 נשים עוצמתיות, כל אחת בדרכה, מרגישות אחריות לייצג את העיר שלהן, מבינות שהילדים שלהן מסתכלים עליהן וזה מתחיל קשה. פעם ראשונה משחק שהוא לא אימון, מול קבוצה שהן לא מכירות, נשים שנדמה שאפילו קצת יותר צעירות מהן והדברים לא מתחברים. הלחץ מעיף את הכדור מהידיים