הבלוג של aunt petunia

aunt petunia

Aunt Petunia מצמיחה 5 ילדים ואת אבא שלהם ואת הכלב ו2 עיזים פוטנציאליות (כשנעבור למושב). בינתיים גרה בת"א בבית עם גינה קטנה ופרועה (כראוי לדייריה). שותפה בנקודת השקפה ומשקיעה בתבונה (מפוקפקת) המון כסף במשתלות.

עדכונים:

פוסטים: 103

החל ממרץ 2011

ביום חמישי, רגע לפני הסופה, שלחתי שליח עם סיר לגינת לוינסקי. אני שמחתי שנחסכה ממני הנסיעה לדרום הרחוק, השליח שמח לגלות לראשונה את הפינה הזו שבה מתרכזים בני אדם ועושים טוב. לכאורה – הכל טוב. ואז השליח פרסם  סטטוס בפייסבוק  והזמין את חבר מרעיו לעבור בגינה ולחלוק את חדוות הנתינה עם הזולת. ואז באו התגובות. רובן אוהדות חלקן לא.

כעיקרון אינני נוהגת להתנגח עם הזולת ברשת. כעיקרון אינני נוהגת להתווכח פוליטיקה. חברה שלי כתבה לא מזמן שחוץ מהתחלואים שמביא הגיל, הוא מביא גם חכמה וביטחון. אני שם – בגיל הזה; אני בטוחה די הצורך בצדקת דרכי וחכמה די הצורך לדעת שויכוח וירטואלי לא ישנה את דעתו או עמדתו של הזולת בשום נושא כמעט.

אבל התגובה הצדקנית והמתנשאת על הבחירה שלי לתת ועל הבחירה של השליח לשמוח במעשה הנתינה, הצליחה להוציא ממני זעם קדוש ויוקד. מיטב האיפוק שהצלחתי לגייס היה בהחלטה להגיב רק מאחורי הקלעים ולכבות את המעקב אחרי השרשור שהתפתח בעקבות הסטטוס הזה.

אמרתי מילים קשות ולא הגבתי להסברים שבאו מהצד השני. וכעסתי. כל כך כעסתי. כעסתי כי הבחירה היומיומית שלי היא להאמין באדם, להאמין ברוחו… אינני עיוורת לעוולות העולם, אינני צעירה ורדיקלית מספיק בכדי להאמין שיש רק אמת אחת, אינני טיפשה די הצורך לחשוב שרק דרכי היא הנכונה ואין בילתה. אבל אני קמה בבוקר ובוחרת כל יום מחדש לנסות לעשות שינוי קטן בדלת אמותיי. כי שפר עלי גורלי, כי יש לי, כי ככה נכון, כי רק ככה נכון.

לא רוצה לדבר על ימין ושמאל, לא רוצה לדבר על פשיזם או גזענות, לא רוצה לדבר על דעות חשוכות. אני מתעקשת על העובדה שהבחירה לגלות אמפתיה אינה פונקציה של הפתק שיבחר בן אדם לשים בקלפי. הבחירה לראות את סבלו של האחר, להסתכל ולא לסובב את המבט אינה קשורה בבית הגידול שלנו או בקווי גבול.

המהות היא מאד פשוטה – אם עומד מולך בן אדם רעב האכל אותו ! לא חשוב באשמת מי הוא רעב, לא חשוב באשמת מי קר לו, לא חשובה הסיבה. לא חשוב על מי מוטלת האחריות, לא חשוב הפתרון הסופי. כלומר חשוב אבל זו לא המהות. המהות היא שיש בני אדם רעבים ויש בני אדם שיכולים להציע להם קערת מרק. אשרי אלו שיכולים להציע קערת מרק.

ביום חמישי רגע לפני הסופה מלאה גינת לווינסקי בני אדם שחלקו את שלהם עם אחרים. גם היום יהיו שם כאלו בגשם ובקור. אלו שהיו שם ואלו שימשיכו לבוא הם טובים יותר. הם טובים בלי קשר לעמדותיהם הפוליטיות או ליכולתם הכלכלית.הם טובים יותר כי עיניהם לא טחו וליבם רחב ופתוח.

זה החלק בו אני אמורה לחלק פרחים. אין לי כאלו הפעם. מחלקת שיר, מוכר. אולי כדאי לקרוא אותו שוב.

embedded by Embedded Video

אני מאמין / שאול טשרניחובסקי

שחקי שחקי על החלומות,
זו אני החולם שח.
שחקי כי באדם אאמין,
כי עודני מאמין בך.

כי עוד נפשי דרור שואפת,
לא מכרתיה לעגל פז,
כי עוד אאמין באדם,
גם ברוחו, רוח עז.

רוחו ישליך כבלי-הבל,
ירוממנו במתי-על:
לא ברעב ימות עובד,
דרור לנפש, פת-לדל.

שחקי כי גם ברעות אאמין,
אאמין, כי עוד אמצא לב,
לב תקוותי גם תקוותיו,
יחוש אושר, יבין כאב.

אאמינה גם בעתיד,
אף אם ירחק זה היום,
אך בוא יבוא – ישאו שלום,
אז וברכה לאום מלאום.

ישוב יפרח אז גם עמי,
ובארץ יקום דור,
ברזל- כבליו יוסר מנו,
עין-בעין יראה אור.

יחיה, יאהב, יפעל, יעש,
דור בארץ אמנם חי,
לא בעתיד, בשמים -
חיי רוח לו אין די.

אז שיר חדש ישיר משורר,
ליפי ונשגב לבו ער
לו, לצעיר, מעל קברי
פרחים ילקטו לזר.

עוד מהבלוג של aunt petunia

תצוגה מקדימה

אני הילדה הלא רצויה

נולדתי בראשיתו של קיץ זוהר במיוחד. לכאורה היו שם כל התנאים לילדות מאושרת. הריון קליל, לידה קצרצרה,בת יחידה, נכדה יחידה, תינוקת עגולה עם פלומת בלונד ענוגה ועיני ים כחול....

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

ילדים גנובים

הפוסט הזה בוער בי ימים ארוכים. מהססת אם לכתוב כי אני בצד של החסויים, אבל די. לא שותקת יותר, אז בואו נדבר על ילדים חטופים. פעם אחת יותר מידי קראתי היום פוסט נוגה וקורע לב על...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מה שלא זכה להתקיים

במלחמה ההיא האיש שמעולם לא היה סבא שלי נורה בראשו באקציה הגדולה בגטו ורשה. האישה שהיא עדיין סבתי, גם 6 שנים אחרי מותה, החביאה יהודים בדירה סמוכה לגטו וורשה. הם נפגשו בשנת...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה