הבלוג של aunt petunia

aunt petunia

Aunt Petunia מצמיחה 5 ילדים ואת אבא שלהם ואת הכלב ו2 עיזים פוטנציאליות (כשנעבור למושב). בינתיים גרה בת"א בבית עם גינה קטנה ופרועה (כראוי לדייריה). שותפה בנקודת השקפה ומשקיעה בתבונה (מפוקפקת) המון כסף במשתלות.

עדכונים:

פוסטים: 103

החל ממרץ 2011

מה בסך הכל רצתה הפטוניה? מקום ממוזג לקחת אליו את הילדים. הקולנוע נראה כמו הבחירה המתבקשת, אז למה היא יצאה משם יותר מחוממת ממה שהיא נכנסה?

23/07/2012

אחרי כך וכך ימי פעילות חוץ במסגרת ה“אין קייטנה” הגעתי לשתי מסקנות עגומות: הראשונה – 50% לחות הם פיקציה מוחלטת שלא לדבר על שקר גס. במישור החוף שוררים 100% לחות. כל אחוזי היובש יצאו לחופשה בקריביים. המסקנה השניה – אני לא יכולה יותר! ועל כן האטרקציה הבאה תמוקם במרחב מוגן ומצונן. חדר הישיבות במשרדו של המפרנס נפסל על ידי אב הבית בטיעון המופרך “אני עובד. לא משחק!” מרתף היינות נפסל בשל העובדה הפרוזאית שאין לנו כזה. אז קולנוע.” יאללה תבחרו סרט”.

בתום שעתיים של תלישת שיער הדדית בין המקס למוריץ על רקע הסוגיה הגורלית: מדגסקר 3 או עידן הקרח 4, נפלה ההכרעה. כראוי לאישה המאורגנת שאני, מיהרתי לרכוש כרטיסים מראש שמא חלילה  נמצא עצמנו עומדים מול שוקת שבורה או כרטיסנית ערלת לב בקניון.

כל שלוות הנפש עליה הקפדתי בזמן שהמ”מים עסקו במריטה התנדפה כששוב נכנעתי לעזות המצח של YES PLANET ושילמתי כופר רכישה אינטרנטית על כל כרטיס. ושמישהו יסביר לי לעזאזל למה??? אני חוסכת לכם בכוח אדם (ע”ע כרטיסנית) חוסכת לכם בנייר (ומדפיסה את הכרטיסים בבית), מפקידה בידכם את סודותי הכמוסים ביותר (מס’ האשראי שלי) ובתמורה אתם קונסים אותי ב 4 ₪ נוספים על כל כרטיס?

מהעצבים הודעתי לקהל שאין פופקורן. לא קונה. לא בא לי לשפוך 41 ₪ לילד על כוס קולה וקרטון פופקורן מצחין (וכן – הפופקורן בקולנוע מסריח). מהעצבים הבין הצמד שיותר טוב לא להתווכח. אז עצרנו בדוכן הממתקים, כל אחד הצטייד בשקיק סוכר מזוקק. זה עלה לי פחות או יותר אותו דבר, אבל אני על העקרונות שלי עומדת (חוץ מהמקרים בהם אני מתחלקת על התחת לקול מצהלות הטף).

בוא נתעכב עוד רגע על ענייני ריח. הקולנוע מסריח. זה לא רק הפופקורן השרוף, זה ריח כזה של טחב וזיעה וליכלוך. זה מכה בך בכניסה לאולם אבל בני האנוש הם יצורים סתגלנים, מתרגלים לזה אחרי כמה דקות. ונעבור לפרסומות.

או, בדיוק על זה רציתי לדבר! סרט ילדים. שעת צהריים. האולם מלא נמוכים זבי חוטם וגבוהות נרגנות. למכת הריח מתווסף גם הווליום. למה??? מי בהנהלה הגיע למסקנה שאם הדציבלים בפרסומת יקרעו לי את עור התוף אמהר לרכוש את שלל הזבל שמנסים למכור לי עכשו? תנמיכו ווליום, תלחשו לי באוזן, תתחנפו אלי במקום לצעוק עלי – תנסו, מה יש לכם להפסיד?

ולעצם העניין – אני אמנם לא מאור הגולה, אבל מבינה את הרציונל בפרסומות: הרי ברור שבמחיר כרטיס + כופר פראיירים + 100% רווח שולי ממכירת פופקורן, אין באפשרות אימפריית YES לממן משכורות עובדי הקולנוע (יתכן שזו הסיבה לאי העסקת עובדי ניקיון?!) אבל מה התכלית בפרסום העצמי? מישהו באמת מאמין שהמקס ומוריץ הם אלו שיכריעו בסוגיית כבלים או לווין אצלנו בבית? ולמי שעדיין לא הבין – אני מכוונת לפרסומת האלמותית של YES – זאת שכולם מתים בה. טוני סופרנו בחיוך סנטה קלאוס יורה, דורס, משליך גופות לנהר. הוא גם עושה את זה עם תרגום. המ”מים אמנם אינם דוברי אנגלית, אבל הם בהחלט משפרים את יכולות הקריאה שלהם באדיבות YES. תודה.

בניגוד ליס, ארוחות הבריאות  של מקדונלדס לגמרי רלוונטיות לקהל הצופים באולם (נמוכים מורעבים וגבוהות מותשות). אם לא תאכל – יבוא שוטר, בעצם שוטרת קשוחה במדים, אה… רגע היא שודדת מהנהג את המכונית האדומה שלו. יו, איזה קטעים. מרוב צחוק ניחר גרונם של המ”מים, אז אולי R.C.COLA. נו פחית מהמכונה, רגע… הפחית לא יוצאת, אפילו אם בועטים במכונה. אוףףף… לא נורא, בתוך המכונה גר ג’יני גדול, תכף הוא ייצא ממנה וידפוק אותה עד שהפחית תצא או שהמכונה תשבר כי מה שלא הולך בכוח יצליח באלימות. וכל ה-PH הזה בשיניים מהסוכר בקולה. חייבים מסטיק. מסטיק FIVE הכי טוב, זה כזה בא בצונאמי של דם, לא חמודי, זה לא באמת דם, זה רק צבע, בכאילו.

די!!!! ראבאק – סרט קולנוע. הצגה יומית. ילדים בני 7 ו-9. הלוווו? מישהו בהנהלה התעכב רגע לחשוב מי קהל היעד לפרסומות האלו? מישהו שם בהנהלה מוכן להתאפס על עצמו?

דרך אגב – בסוף ראינו מדגסקר 3 סרט נחמד.

ואחרי כל הקיטורים האלו – קחו פרח ממזרח אפריקה:

דיאטס תודרני

ירוק עד ממשפחת האירוסים

צימוח איטי לגוש בגובה מטר.

הצללה חלקית, השקיה בינונית

עלים סרגליים, דמוי מזרקה

פריחה סחלבית יפהפייה באביב – קיץ על עמודי פריחה גבוהים

הפריחה חוזרת – לא לגזום את עמודי הפריחה

עוד מהבלוג של aunt petunia

תצוגה מקדימה

אני הילדה הלא רצויה

נולדתי בראשיתו של קיץ זוהר במיוחד. לכאורה היו שם כל התנאים לילדות מאושרת. הריון קליל, לידה קצרצרה,בת יחידה, נכדה יחידה, תינוקת עגולה עם פלומת בלונד ענוגה ועיני ים כחול....

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

ילדים גנובים

הפוסט הזה בוער בי ימים ארוכים. מהססת אם לכתוב כי אני בצד של החסויים, אבל די. לא שותקת יותר, אז בואו נדבר על ילדים חטופים. פעם אחת יותר מידי קראתי היום פוסט נוגה וקורע לב על...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

לראות את סבלו של האחר

ביום חמישי, רגע לפני הסופה, שלחתי שליח עם סיר לגינת לוינסקי. אני שמחתי שנחסכה ממני הנסיעה לדרום הרחוק, השליח שמח לגלות לראשונה את הפינה הזו שבה מתרכזים בני אדם ועושים טוב....

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה