הבלוג של aunt petunia

aunt petunia

Aunt Petunia מצמיחה 5 ילדים ואת אבא שלהם ואת הכלב ו2 עיזים פוטנציאליות (כשנעבור למושב). בינתיים גרה בת"א בבית עם גינה קטנה ופרועה (כראוי לדייריה). שותפה בנקודת השקפה ומשקיעה בתבונה (מפוקפקת) המון כסף במשתלות.

עדכונים:

פוסטים: 103

החל ממרץ 2011

עקרונית לא עונה לשיחות טלפון ממספרים חסויים. מי שכ”כ מורם מעם עד שלא ראוי שאדע את מספרו, לא ראוי שפשוטת עם כמוני תשמע את קולו. מאידך ישנם לא מעטים שטוב לו היו הופכים חסויים על צג הטלפון שלי וחוסכים ממני את הצורך לענות. למשל  ביה”ס / המנהלת / המורה.

בכל פעם שמזהה את אלו הלב שלי מחסיר פעימה וצונח. פעם, כשהביולוגים היו קטנים, עניתי לשיחות הללו ב”מה קרה??” מבועת מתסריטים של פציעה חמורה או – אללי, שוב הם חולים! מאז שמקס ומוריץ הפציעו בחיי, הפעימה שנחסרת לי היא “מה הוא כבר עשה!!”

כך קרה שביום רביעי זיהיתי את המורה של מקס – תלמיד מצטיין בכתה א’ המספק לי את חווית הצניחה פעם בשבוע בממוצע. נוגה המורה (מתוקה במיוחד!) כבר מנחשת מראש את הפאניקה בקולי, פותחת ב”הכל בסדר!”. אני מתכופפת להרים את הלב מהרצפה. פאוזה דרמטית. שוב נשמט לי. “מקס הציל ציפור” ואז סיפור ארוך ומפותל על כלב ושיניים וציפור שיר קטנה. הילד הזה הפרוע, הקשוח, שחמל את הציפור ושם בקופסא ועכשו הוא חייב לקחת אותה הביתה כי העולם קר ואכזר ומישהו צריך להציל אותה.

הלב שלי שנאסף מהרצפה מפרפר מהתרגשות על הילד שלי והראש אומר “לא” והלב אומר “ברור שכן”. מארגנת את הכלוב שזרוק במחסן, אוספת גרעינים וגרגרים וכלי למים ומחכה בשער למקס והציפור. מקס מגיע בהליכה מדודה וזהירה (ומדובר בילד שיודע רק לרוץ), אוחז בקופסא ושולף מתוכה ציפור זערורית שברור כי לא תוציא את הלילה. הוא מסביר לי שהיא בודדה ושאם יתנהג נהדר כל היום נלך מחר לקנות לה חבר.

אני מנסה להכין את הקרקע למפח הנפש הצפוי אם לא תצליח הציפור לשרוד והוא, באותות ובמופתים, מוכיח שהיא מצליחה לנקר בזרעונים והיא ניצלה מהכלב והיא אמיצה והיא תחיה. אנחנו מצלמים ושולחים שאלות אל העולם הוירטואלי ומקבלים זיהוי ועצות טובות בשפע ונפרדים מהציפור בלילה וקמים בבוקר אל מפח הנפש הצפוי.

עוד לפני שיוצאים שוב אל העולם הגדול, אנחנו עוטפים את הגוף הזעיר בניירות צבעוניים וטומנים בקופסא וחופרים בור בגינה ומבטיחים שבקיץ כשיתחמם נקנה זוג ציפורים שיגורו בכלוב שבחצר ויהיו רק של מקס והוא ישמור ויאכיל וישקה.. ומנגבים דמעה ויוצאים אל העולם.

נדמה שהפרשה מאחורינו (למעט תזכורות לגבי הציפורים שנקנה..) אבל – כמה מפתיע – בשבת כשהגשם עושה הפסקה מתודית יוצאים מקס ומוריץ לסיבוב קצר על האופנים. תוך דקות הם חוזרים נרעשים “מצאנו ציפור, על הדשא בפארק והיא רועדת – בטח קר לה”. מצטיידים בקופסא ומגבת ויוצאים להביא את העוף הקפוא. שוב חוזר על עצמו הסיפור: כלוב, גרעינים, התרגשות ודררה פצועה.

התוכי המרהיב מוטל מפרפר בכלוב, הטף מקפץ סביבו, מצווח כל סימן התאוששות דמיוני. כצפוי – בבוקר יום א’ מוטלת הציפור בכלוב מתה לגמרי. ושוב חוזר על עצמו הטקס עם הקופסא והבור והדמעות. מקס אומר שלא אשכח שבקיץ.. ומוריץ אומר שאולי לא כדאי – ציפורים הכי טוב להן חופשיות ואני אומרת שאולי ונראה בקיץ ובנתיים נמלא את הגינה בצמחים שציפורים אוהבות במיוחד!

רשימת הצמחים מושכי הציפורים היא ארוכה מאד וכזו גם רשימת הציפורים המועדפות עלי בגינה אבל את המקום הראשון תופסות, בלי ספק, הצופיות ואחד מפרחי החורף החביבים ביותר על הצופיות הוא המטפס המרהיב הידוע בשם :אורנית לוהבת.

מטפס ירוק עד, איטי בראשית צמיחתו, אח”כ מהיר ודי אגרסיבי.

שמש מלאה. השקיה בינונית וגיזום מאסיבי של השכבות התחתונות (היבשות)

מתאים לכיסוי גדרות ופרגולות. לכיסוי שטח קטן – עדיף לשתול במיכל שיגביל את השורשים.

פריחה חורפית מהממת באשכולות כתומים ושפע של צופיות שמחות.

עוד מהבלוג של aunt petunia

תצוגה מקדימה

אני הילדה הלא רצויה

נולדתי בראשיתו של קיץ זוהר במיוחד. לכאורה היו שם כל התנאים לילדות מאושרת. הריון קליל, לידה קצרצרה,בת יחידה, נכדה יחידה, תינוקת עגולה עם פלומת בלונד ענוגה ועיני ים כחול....

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

ילדים גנובים

הפוסט הזה בוער בי ימים ארוכים. מהססת אם לכתוב כי אני בצד של החסויים, אבל די. לא שותקת יותר, אז בואו נדבר על ילדים חטופים. פעם אחת יותר מידי קראתי היום פוסט נוגה וקורע לב על...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

לראות את סבלו של האחר

ביום חמישי, רגע לפני הסופה, שלחתי שליח עם סיר לגינת לוינסקי. אני שמחתי שנחסכה ממני הנסיעה לדרום הרחוק, השליח שמח לגלות לראשונה את הפינה הזו שבה מתרכזים בני אדם ועושים טוב....

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה