הבלוג של aunt petunia

aunt petunia

Aunt Petunia מצמיחה 5 ילדים ואת אבא שלהם ואת הכלב ו2 עיזים פוטנציאליות (כשנעבור למושב). בינתיים גרה בת"א בבית עם גינה קטנה ופרועה (כראוי לדייריה). שותפה בנקודת השקפה ומשקיעה בתבונה (מפוקפקת) המון כסף במשתלות.

עדכונים:

פוסטים: 103

החל ממרץ 2011

שנים של התמכרות ל”אנטומיה של גריי” השתלמו סופסוף. על בוקר שהתחיל בפגישת בנות מלבבת ונגמר עם שכן ממוטט על הרצפה ודודה אחת שהצילה את המצב. ויש גם כריזנטמה לקינוח

08/01/2012

בוקר חמישי התחיל בצחוק גדול. ג’, עיתונאית חוקרת אמיצה, יצאה למסע חורפי בגרוזיה ושבה בחיים כדי לדווח. היא הביאה צ’ורצ’חלה (ממתק גרוזיני שנראה כמו כזה של סוס מיובש) וסיפורים שהשכיבו אותי על הרצפה מצחוק.

ע’ אהובתי הגיעה קצת אחריה והביאה רוח טובה של בוקר נשים נעים, קערת סלט ובדיחות הדעת. הן עזבו רק אחרי שנשבענו לעצמנו שגם ביום חמישי הבא… ואז הגיעה יעל, ישבנו בשמש, דיברנו על ילדים ועל משברים ועל הפוגות, וכשהיא הלכה לעסתי עוד פיסת צ’ורצ’חלה וחשבתי לעצמי שזו פתיחה נפלאה לסופ”ש רגוע ומחוייך.

כרגיל במקרים כאלו – אלוהים צחק! בנמרצות (בלתי אופיינית) עמדתי במטבח מעל סיר הפסטה כשאיציק, השכן ממול, ירד במדרגות וצרח אליי “אבא שלי.. אבא שלי.. בואי מהר!!!”.

איציק הוא השכן שעושה סנדוויצ’ים, נוסע בג’יפ מרצדס שחור ותופס לי את החנייה. הוא גר מולי עם ההורים ואשתו והילדים, ומקפיד לקרוא לי “נשמה” אחרי שהוא חוסם לי את החנייה “5 דקות אני זז” ונעלם לשעתיים.

איציק צרח שאבא שלו… ואני תפסתי מפתח וטלפון ועליתי אחריו במדרגות. נכנסתי למטבח, האבא היה מוטל על הרצפה, האמא – המומה – המשיכה לבחוש בסירים, איש צעיר רכן מעליו אוחז בפרק ידו וממלמל “אני לא מרגיש דופק”, איש צעיר אחר עמד בצד ומלמל מילים שלא הבנתי ואיציק צרח “אב’שלי, אב’שלי”. אב’שלו שכב שם בעיניים עצומות – אז פמפמתי אותו 3 פעמים והוא פקח עיניים. היה לו צבע ירוק אפור ומבט זגוגי. “הוא סוכרתי?” שאלתי את האמא הבוחשת ואיציק צרח “אב’שלי”.

באופן טבעי היה מתבקש שאכנס להיסטריה אבל איציק כבר תפס לי את הנישה, אז ביקשתי מהאמא מעט מים וסוכר ובעדינות של אחות רחמניה השקתי את האבא בכפית ושאגתי על איציק “תפסיק לצרוח, תזמין אמבולנס”. תוך דקות האבא התאושש, הושבתי אותו על כסא ושאלתי שאלות טפשיות בקול רך, עד שהאמבולנס הגיע.

אחר כך חזרתי הביתה, מקס הגיע מביה”ס ונכנס לאקסטזה מהאמבולנס (שתפס לי את החנייה). אני הכנתי פסטה חדשה במקום הדייסה שהתבשלה בינתיים על הכיריים, התקשרתי למפרנס ואמרתי: “אף מילה אני לא רוצה לשמוע ממך יותר על ההתמכרות שלי ל’אנטומיה של גריי’!”.

בערב דפקו איציק ואמא שלו בדלת. “הרופא שלח אותנו להודות לך. הצלת את החיים של אבא”. אוף.. איזו הילה של גבורה! בלילה אמרתי למפרנס שמרגיש לי כמו תיקון; בגילי המופלג כבר התנגשתי עם המוות כמה פעמים, כבר נאלצתי לעמוד מעל אהוביי ולומר לרופאים שדי. הפעם זה היה הפוך, ותסלחו לי על הפומפוזיות – זו זכות גדולה להציל חיים. או כמו שסיכם את המהומה ילד מס’ 2 (המכונה “האמן”) – “כל המציל נפש יהודי הומייה”.

ל’ – בלוגרית נועזת בפני עצמה – מייד הציעה את “דם המכביות” בתור הצמח הרלוונטי לפוסט. אביטל שלחה את השיר האלמותי “I Need A Hero“. ש’ אהובתי, פרקטית כדרכה, הודיעה שאנחנו הולכות לקורס החייאה. ג’ אמרה שבוקר שמתחיל בצ’ורצ’חלה חייב להסתיים בנס.

ואיך כל זה בכל זאת קשור לצמחים? איציק הביא ביום שישי עציץ של חרציות :-)

חרצית (כריזנטמה)

זנים רבים של עשבוני רב שנתי.

מתאים לשתילה בגינה או במיכלים.

חובב שמש מלאה והשקיה מרובה.

פריחה בסתו ובחורף בשלל צבעים.

קיטום פרחים נבולים וגיזום עמוק בסוף החורף.

עוד מהבלוג של aunt petunia

תצוגה מקדימה

אני הילדה הלא רצויה

נולדתי בראשיתו של קיץ זוהר במיוחד. לכאורה היו שם כל התנאים לילדות מאושרת. הריון קליל, לידה קצרצרה,בת יחידה, נכדה יחידה, תינוקת עגולה עם פלומת בלונד ענוגה ועיני ים כחול....

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

ילדים גנובים

הפוסט הזה בוער בי ימים ארוכים. מהססת אם לכתוב כי אני בצד של החסויים, אבל די. לא שותקת יותר, אז בואו נדבר על ילדים חטופים. פעם אחת יותר מידי קראתי היום פוסט נוגה וקורע לב על...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

לראות את סבלו של האחר

ביום חמישי, רגע לפני הסופה, שלחתי שליח עם סיר לגינת לוינסקי. אני שמחתי שנחסכה ממני הנסיעה לדרום הרחוק, השליח שמח לגלות לראשונה את הפינה הזו שבה מתרכזים בני אדם ועושים טוב....

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה