הבלוג של aunt petunia

aunt petunia

Aunt Petunia מצמיחה 5 ילדים ואת אבא שלהם ואת הכלב ו2 עיזים פוטנציאליות (כשנעבור למושב). בינתיים גרה בת"א בבית עם גינה קטנה ופרועה (כראוי לדייריה). שותפה בנקודת השקפה ומשקיעה בתבונה (מפוקפקת) המון כסף במשתלות.

עדכונים:

פוסטים: 103

החל ממרץ 2011

אז בשביל מה לכתוב על זה שוב? מה הטעם ? מה כבר משנה לנו עוד ילד מת? הוא לא שלנו, זה לא בגללנו, אצלנו זה אחרת ובכלל – אסור להשוות. אז זהו שחייבים להשוות

09/10/2016

עומראן דאקניש צילום: AP

עומראן דאקניש צילום: AP

 

כתבתי על זה בדיוק לפני 10 חודשים. כאן. זה היה ערב יום השנה הבינלאומי לשואה וביקשתי לומר שאין דם קדוש יותר מדם אחר, שילדים הם ילדים בלי קשר לגנטיקה שלהם או למקום הולדתם.
אז כתבתי, היו כאלו שהנהנו בהסכמה, היו כאלו שיצאו במניפסט הקבוע “אסור להשוות”, אבל זה לא שינה כלום. קצת ציקצקנו, קצת הזדעזענו וקצת גם נשאר למחר.
בינתיים החיים נמשכים כסידרם. הקיץ הסתיים בלי מלחמה, לשם שינוי. שנת הלימודים התחילה עם “טיפטופים בדרום” והפצצות בעזה. פליטים ממשיכים להציף את אירופה, ניסיונות פיגועים מסוכלים, או לא. פעם באיזה זמן עולה לרשת תמונת ילד מוכה גורל שמצליחה לעשות גל ויראלי ולמחרת הגל דועך לטובת איזו שערוריית פוליטיקה או רכילות אווילית.
כי ככה זה בעולם בו המידע זורם ברשת אין שום ידיעה שבאמת מתויקת אצלנו בזיכרון הקולקטיבי ובוודאי שאין כזו שגורמת לנו לטרוק את המסך בחמת זעם ולעשות משהו אקטיבי. אנחנו פותרים עצמנו בלייק או תגובה שנעה על המנעד בין מהמם למזעזע, כי איבדנו לחלוטין את היכולת למדרג. 

 

איילן כורדי. צילום: רוייטרס

איילן כורדי. צילום: רוייטרס

 

אז בשביל מה לכתוב על זה שוב? מה הטעם ? מה כבר משנה לנו עוד ילד מת? הוא לא שלנו, זה לא בגללנו, אצלנו זה אחרת ובכלל – אסור להשוות. אז זהו שחייבים להשוות.

 

אין שום הבדל בין זה:

ילד נכנע. צילום: אוסמה סאגירלי

ילד נכנע. צילום: אוסמה סאגירלי

 

לזה:

 

ילד מוכר אלמוני

ילד מוכר אלמוני

 

חייבים להשוות כי האחריות היא של כולנו. כי החובה המוסרית שלנו היא לעצור הכל ולהסתכל על הילדים האלו, שלנו, של זולתנו, של אויבנו ולזכור שהם ילדים ולזכור שאנחנו הורים ועלינו, על כולנו מוטלת החובה להגן עליהם. זה לא פוליטי, זה לא עניין של מי צודק ומי אשם. כולנו אשמים כל אחד מאיתנו שלא קם בבוקר ודורש ממנהיגיו לעשות הכל, הכל! אפילו את הבלתי אפשרי כדי למנוע מעוד ילד אחד את סכנת החיים, את הרעב והתופת והמוות. 

ככה כתבתי בפוסט הקודם:
מחר יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. אף יום זיכרון אין לו משמעות בעולם בו ילדים נפגעים, מעונים, נרצחים רק משום היותם חסרי ישע. אף טקס מרגש אין בו ערך במקום בו אנשים מסובבים את ראשם שלא לראות ואינם מושיטים יד לעזרה. אף טיול שנתי למחנות ההשמדה אינו שווה את המחיר המופקע בחסות קרטל המשלחות לפולין אם הפכנו לאומה ערלת לב שיש בה כאלו המאחלים מוות למי שמהין להחזיק בדעות אחרות, למי שמנהל אורח חיים אחר, למי שאינו בן מינם או דתם.
עוד יום זיכרון וכל שנחקק בנו הם דימויים פלסטיים מפלצתיים של ערימות נעליים ושלדי אדם לא מוכרים. רק את הלקח אנו מסרבים להפנים. נאחזים בציווי העתיק “זכור את אשר עשה לך עמלק” ולעולם לא נשמרים מלהפוך אנו עצמנו לעמלק. שוכחים את המשנה הישנה “ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש”.
מחר יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. זמן ראוי לזכור את תמרה וקמר, את אמרו ורוז ואחמד. זמן לזכור ילדים בלי שמות ובלי פנים, כי בפני השנאה והרוע כל בני האדם קורבנות שווים. זמן להפוך לבני אדם.

מאז חלפו 10 חודשים. שום דבר לא השתנה. אם תסעו בחגים לרמת הגולן תוכלו לעלות להר בנטל, ללגום יין איכותי מיינות רמת הגולן ולצפות בסוריה מתפוצצת למרגלותיכם. איך אני יודעת? ככה, כי בעצמי נקלעתי לאירוע סוריאליסטי כזה. גם אני המשכתי את חיי כאילו כלום כשבמרחק קילומטרים ספורים נטבחו ילדים שאף אחד לא קם להגן עליהם.
יום כיפור יחול השנה בתאריך 12/10. יום השנה ה76 להקמת גטו וורשה. אינני דתייה, יתרה מזאת אני אפיקורסית גמורה. לאלוהים, לתפיסתי האישית, אין שום אחריות על הנעשה כאן. האחריות היא שלנו. אינני נוהגת לצום או להתפלל לא ביום כיפור ולא בימים אחרים, אבל אני מאמינה גדולה בקודים המוסריים של היהדות, בציווים הקשורים לכל מה שבין אדם לחברו. ולכן, בדרכי שלי, אני מבקשת להצטרף לאלו שאינם מוכנים לשתוק נוכח רצח העם המתרחש מעבר לגבול. ביום כיפור הקרוב בדרכי שלי אתפלל ואצעק ואבכה ואשיר ואקווה שימחל לנו חטא השתיקה והסבת המבט. ולא אשתוק – כי גם אם העולם כולו שותק, דווקא עלינו, דווקא בימים אלו חלה החובה לצעוק בקול – די!

 מזמינה את כולכם להצטרף לאירועי העולם שותק, אנחנו לא!

עוד מהבלוג של aunt petunia

תצוגה מקדימה

אני הילדה הלא רצויה

נולדתי בראשיתו של קיץ זוהר במיוחד. לכאורה היו שם כל התנאים לילדות מאושרת. הריון קליל, לידה קצרצרה,בת יחידה, נכדה יחידה, תינוקת עגולה עם פלומת בלונד ענוגה ועיני ים כחול....

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

ילדים גנובים

הפוסט הזה בוער בי ימים ארוכים. מהססת אם לכתוב כי אני בצד של החסויים, אבל די. לא שותקת יותר, אז בואו נדבר על ילדים חטופים. פעם אחת יותר מידי קראתי היום פוסט נוגה וקורע לב על...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

לראות את סבלו של האחר

ביום חמישי, רגע לפני הסופה, שלחתי שליח עם סיר לגינת לוינסקי. אני שמחתי שנחסכה ממני הנסיעה לדרום הרחוק, השליח שמח לגלות לראשונה את הפינה הזו שבה מתרכזים בני אדם ועושים טוב....

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה