הבלוג של atara

atarab

פלנר אסטרטגי. מתמחה בזהות תאגידית ומיתוג. והטמעתו בארגון וסביבתו. או במלים אחרות - למה המקום הזה שקוראים לו 'העולם', צריך אותך ודווקא אותך.

עדכונים:

פוסטים: 67

החל ממרץ 2013

מייגן והארי העניקו ראיון חסר תקדים, במסגרת סרט תיעודי ובו התבכיינו ועוררו סערה. “לעמוד באפריקה, היכן שישנם עניים ומוכי גורל ולבכות כמה קשה זה שיא החוצפה”, טענו עשרות אלפי בריטים זועמים

21/10/2019

מייגן לא יורדת מהכותרות גם כשהיא מתלוננת על הכותרות. במסע חסר תקדים, שפותח פער בין המהות המתבכיינת לבין המהלך הצעקני והצהוב, דיברה מייגן בסרט דוקומטרי של ITV, שבכלל נועד להאיר זרקור על המסע באפריקה, על כמה רע לה. אז קודם כל מירקרתי ושיהיה ברור – כמה רע לה שהתקשורת הבריטית רודפת אותה הולך להיות נושא שלא יירד מהכותרת בחודשיים הקרובים – כלומר – דבר והיפוכו. את מייצרת את התקשורת שאת לכאורה בורחת ממנה.

בראיון לטום ברדבי, חבר המקורב להארי, ששודר ביום ראשון ברשת ITV, אמרה מרקל כמה אמירות מאד ברורות. “הייתי מאד שברירית כאשה הרה וכנשואה טרייה”. כמובן, היא מנסחת זאת בגוף שלישי “כשאשה הרבה וכשאשה נשואה טרייה” – כדי לנסות להיות פחות אישית. לא עובד. כמו כן היא מספרת כיצד חבריה האמריקאית פירגנו לה כשהתארסה להארי אולם חבריה הבריטים אמרו לה “היזהרי – העיתונות הבריטית תהרוס את חייך“.

מייגן מרקל צילום מסך

מייגן. “לא רבים שאלו אותי אם אני בסדר”. צילום מסך

ציטוט נוסף מתייחס לכך שהיא מאד מאד ניסתה לאגור את כל מה שהרגישה או במילים שלה – לשמור על מה שכינתה ה”British upper lip” אבל הבינה, וגם שיתפה בכך את בעלה הארי, שלשמור בפנים עלול להיות הרסני או במילים שלה “Internally damaging”. כשנשאלה באופן ברור בידי המראיין אם היא יכולה להגדיר את כל ההתמודדות שלה עד הלום כמאבק, חשבה הדוכסית וענתה בהבעה עצובה פשוט “כן”.

ואני מניחה את זה פה. תחליטו אתם.

פיונה מקילוואם, המזכירה האישית החדשה של הזוג המלכותי, הדוכסים מסאסקס, מצדיקה את לחמה. היא התחילה לעבוד – אין ספק. בשילוב משרד יחסי הציבור “סנשיין סאקס”, שנשכר כדי לטפל במשבר מייגן והארי, נבחרה אסטרטגיה מאד ברורה. אם אתה לא יכול להציג – ואם אתה לא יכול להתאפק – תשחרר. תהיה מי שהנך. מה שאנחנו רואים זה את מייגן האמתית רק שמייגן האמיתית היא בדיחה. כי מייגן האמיתית היא מייגן עם אג’נדה נסתרת.

אז מייגן האמיתית לכאורה היא מייגן שלבשה ג’ינס ומוקסינים בביקור המלכותי באפריקה כנגד הקוד הווינזדורי. מייגן שלא מסוגלת להוריד את הידיים מהארי כי אולי הוא יברח לה, כנגד כללי האתיקה והנהלים המלכותיים. מייגן ההיסטרית שיותר ויותר קשה לה לשמור פאסון של אשה רגועה ונונשלאנטית, מייגן האמריקאית שאין לה מושג איך מתנהגים באירוע דיפלומטי, למרות שגם אמריקאים צריכים לדעת. זוהי מייגן שניסתה בכל מאודה לדפוק פוזה של סלב נובוריש שלא הייתה מביישת את ביונסה וג’ייזי אבל זה הגעיל את הציבור שספר לה את הכסף שבזבזה. מייגן שניסתה להוביל כל מיני אג’נדות נשיות שהן בבחינת קלישאה. מייגן שלכאורה לא הבינה מה זה בית המלוכה אבל התחתנה עם מספר 6 לכתר. שזה קצת כמו להתקבל בתור נשיא בית המשפט ולהתבאס שזה גוזל לך זמן איכות.

הנסיך הארי צילום אלבום פרטי

הנסיך הארי. עדיין סובל מפוסט טראומה ממותה של אמו, דיאנה. צילום מסך

במילים אחרות ובשורה התחתונה – מייגן המסכנה. אז אם נחזור למהלך הטיפול – במשבר מייגן, התקבלה החלטה אסטרטגית. לכי להתראיין. תגידי כל מה שאת מרגישה. תני להם את נתח הבשר המדמם שהם רעבים לו. תסתמי להם את הפה אתו. שיירגעו ויניחו לך. תראי איך זה יעשה שינוי. כבר לא יהיה מה לומר עליך. אסטרטגית מדובר במהלך מאד נכון לטעמי. יש רק בעיה אחת. היא לא עשתה את זה. כלומר היא לא עשתה את זה באמת. מייגן לא עוברת באופן אמין בראיון של טום ברדבי. היא ממשיכה לשמור פאסון והטון שלה הוא בעל נימה מתקרבנת ומאשימה, וכידוע, התלוננות והאשמה היא אינדיקציה לחוסר מודעות.

להמשיך להיות “האישה המוכה” שהתקשורת רודפת אותה, להיכנס לפרטי פרטים על שברירותה של האשה ההרה, הנשואה הטרייה, זו שניסתה בכל מאודה לשמור על איפוק בריטי (שזה ביטוי נרדף לאיפוק הבריטי) – זה למעשה לחגוג את הקרבנות. זה ממש לא לצאת מהתחפושת. זה להתחפר בה עוד יותר. להשתמש בנרטיב של דיאנה שנרדפה עד מותה בידי הפפראצי זה נקלה וסר טעם ועוד להלביש את זה על בעלך הנסיך הארי שאיבד את אמו בתאונה – זה עוד יותר מכוער. לא קונה את אירוע דיאנה כתירוץ לשנוא את התקשורת במיוחד כששניכם מכורים למצלמה ולזרקורים. המנטרה הזו שהדוכסים נורא מסכנים איננה משכנעת. הנה, תראה את ויליאם. הוא גם איבד את אמו ומתמודד עם הרבה יותר לחצים והתחייבויות ונראה כי הוא מסתדר מצוין ובמקום לקטר הוא פשוט סולל את דרכו בביטחה לעבר כס המלכות.

embedded by Embedded Video

יש רק שתי דרכים לצאת מהפלונטר:

האחת – באמת תוותרו ותעופו לאפריקה כמו שכבר חצי שנה אני יודעת שעומד לקרות. תסתתרו בסבך באיזו וילה קולוניאליסטית עם משרתים אפריקאים, אבל באמת אולי תבנו בית ספר ותתרמו להעצמת זכויות נשים כדי לנקות את המצפון. שיערב לכם. אבל היי, שזה יהיה מהכסף שלכם.

השנייה – לכו עד הסוף עם האמת. תגידי לנו, מייגן, כמה טיפשה היית ואילו טעויות עשית. תודי שניסית בכל כוחך להיות הממי הלאומית שמגיעה לשחרר לבריטים את השריר התפוס. אבל נכשלת. הבשר האמתי זה לא מה עשו לך ואיך שתו לך. הבשר האמתי הוא כמה מרוכזת בעצמך היית וכמה את מתביישת בכך. תספרי לנו איך חשבת שההתמרדות שלך תכריע את כולם. בואי ספרי לנו שלא היה רגע שלא ניסית להתחרות בגיסתך קייט ולהציע אלטרנטיבה יותר עממית, פחות אריסטוקרטית, כאילו כי את מאמינה בזה אבל למעשה כי רק לזה את מסוגלת. לא כי את לא מתה מקנאה שהיא כן ואת לא. שזה סבבה שהיא לבשה בגדי מעצבים פקיסטניים כדי לכבד את המסורת שלהם בעוד שאת עדיין נאבקת עם הקילוגרמים של ההיריון ולא כל כך מצליחה. תספרי לנו שזה לא כיף ואל תכריחי אותנו להאמין שאת משמשת דוגמא להרזייה טבעית ואיטית אחרי לידה. לא. לא קונים. במיוחד שגיסתך, איך לומר, חוזרת לעצמה חצי שעה אחרי הלידה.

תורידי את המסכה ותגידי לנו “זה לא הלך”. זה רק אמלל אותי יותר. זה ספח המון ביקורת (אהבתי את המילה הסטרילית scrutiny שיש בה לכאורה ניטרליות אך היא מאשימה ומדממת) ובצדק. אנשים לא האמינו לי. האמת? היו לי רגעים שאני לא האמנתי לעצמי. התאמצתי. חשבתי שאתאהב בתפקיד. זה לא הלך. כנראה שאו שאתה צריך להיוולד בריטי או שאתה צריך להתאהב באופן חסר פשרות בעולם המלכותי. אני גם לא נולדתי בריטית וגם לא נדלקתי על התפקיד. אבל אני כן מודעת לכך שנישאתי אל תוך בית המלוכה ואני לא יכולה להקל ראש בכך. אני לא יכולה להגיד שרק התאהבתי בהארי (קוראת לו H המתוקה) והזהירו אותי והייתי תמימה. לא מייגן – את לא יכולה לספר לנו את זה כי אנחנו לא מצליחים להאמין לך גם אם נורא בא לנו. הכל נראה לנו כמו תירוץ להמשיך להיות מרוכזת בעצמך.

לצד עשרות אלפים שצפו בידיעה ובקטעים של הראיון, וקטלו את מייגן ברוח הדברים שנאמרו פה, קמה לה תנועה מסתורית שקוראת לעצמה welovemeghan# שתוכננה והונדסה בידי משרד יחסי הציבור מבעוד מועד. מהלך הריאיון הטלוויזיוני תוכנן מראש לא לפני שנסרגה רשת מלאכותית של מעריצי מייגן ברחבי תבל, והתנועה הוויראלית לכאורה היא תנועה שהוקמה במחתרת ונועדה לתת גיבוי של ‘ההמונים’ לראיון החושפני. במילים אסטרטגיות מדובר בצבא מאורגן. אין פה שום אהבה ואין פה גרם של ספונטניות מלבד אולי פה ושם סרינה וויליאמז ועוד חצי חברה טובה.

הארי ומייגן צילום מסך

מייגן והארי לא מבינים תקשורת ולא מפנימים את מעשיהם. צילום מסך

פמיניזם קורבני איננו פמיניזם. אישה שחשה רדופה ומודרת איננה ניוז. היא האישה הישנה שהפמיניזם האמתי מנסה להשתחרר ממנה.

אישה אמריקאית, חצי שחורה וגרושה שנישאת אל תוך בית מלוכה עתיק ובריטי לא יכולה לצפות שהתקשורת לא תפשפש בכל פינה בחייה. אם את פמיניסטית אמיתית תתחילי בעצמך לפני שאת מצילה את העולם ואת אפריקה ואת כל נשות “ווג”. קחי אוויר ותחשבי איפה, מבעד לכל המעטים והמסכות, את נמצאת. שם תהי ומשם, אם את רוצה, תתחילי לנהל שיח עם העולם ולי אישית אין שום בעיה שזה יהיה בטלוויזיה. זה בסדר גמור. זה נכון שהגיעו מים עד נפש ושהעולם כבר לא יכול לקנות את מייגן החייכנית. זה ברור לעולם שאת צוחקת ומחייכת רק כשנשים אפריקאיות מוכות גורל, עניות ומופחתות סטטוס עושות לך קבלת פנים מוגזמת, מקושטת ומפוצצת באוכל, מוזיקה וריקודים. קל מאד לחייך כשהמון נחות מתרפס בפניך. קשה יותר לשמור על שיעור קומה כשהחיים יותר מאתגרים.

לטעמי, זה לא מקרי שהריאיון עם מייגן קורה במקביל לביקור המאד לא פשוט של קייט ו-וויליאם בפקיסטן. מייגן מתמחה בגניבת זרקורים בדיוק כפי שהודיעה על ההיריון שלה בחתונה של הנסיכה יוג’יני. גם עכשיו, כשהביקור של קייט ויליאם מתוקשר ומכוסה, וכשקייט נותנת את הריאיון הטלוויזיוני הראשון שלה אי פעם, מייגן נכנסת עם האייטם המאד צהוב ורכילותי הזה שהוא עוד אחד מנסיונותיה לשמור על מרכז הבמה. קייט, לעומת מייגן, פשוט עושה את העבודה. היא מסוגלת להשאיר מאחורי הקלעים את חייה האמיתיים. אולי רבה עם בעלה, אולי צעקה על ילדיה, אולי יש דברים שהיא ממש לא אוהבת בפקיסטן. זה לא רלוונטי.

העבודה של רויאל היא עבודה דיפלומטית קשת יום בדיוק כמו כל עבודה. אז נכון שמדובר במעמד אקסקלוסיבי, ונכון שגם לי מאד מתחשק פעם אחת שפמליה שלמה תסרק אותי ותפרוש את הבגדים שלי מגוהצים על המיטה במלון וגם תסגור לי את הריצ’רץ’. גם לי מתחשק שמישהו אחר ממני יהיה אחראי על לוח הזמנים. אבל רבאק, מלבד כל הפינוק הזה מדובר בתפקיד. הרבה משמעת עצמית. הרבה להגיד את הדבר הנכון ולשלוט בהבעות הפנים. הרבה להתאפק גם כשהאף מגרד וכשהשיער מתבדר. ותמיד להביא את הצד החיובי כי אומה שלמה משלמת מסים בשביל השפיל הזה. ואם זה ממש נראה לך קשה או מטופש או מיותר – תפאדל. תתפטרי. אבל תשאירי בבית את הכסף. אנשים שכורים פחם וממלצרים במסעדות משלמים לך על זה. כדי שעולם שלם יחפש את הנעליים שנעלת וייגלה שהם לא בדיוק תוצרת אנגליה, צריך לתת משהו משמעותי בחזרה. לאזרחים.

אז מה יש לנו? זוג מאד מאד עשיר שבוכה שלא שואלים אותו מה שלומו. דוכסית שמספרת כמה קשה לה המאבק על מקומה ומעמדה. תפקיד שלא בא לה למלא אבל היא עושה תוך עיקום אף. והיי, תגידו, לא נסעתם לאפריקה כדי לפתוח צמצם על הבעיות שלה? הכל בסדר באפריקה שעכשיו נתפנה להקשיב רק לבעיות שלכם או ליתר דיוק שלך, מייגן? זה לא יעזור – כל עוד את שומרת פאסון וממשיכה עם המניירות שלך – שום מניפולציה לכאורה כנה ואמתית לא תעבור מסך. אנחנו נמשיך להציק עד שתצאי מהתחפושת ותבחרי מי ומה את הולכת להיות.

אנחנו פה. מחכים. ובינתיים באפריקה החורבן, האלימות, ההשמדה, העוול וחוסר הצדק המשווע נוהג כהרגלו.

עוד מהבלוג של atara

הסיפור כאריזה של מידע

אחרי הרבה מלים, אסטרטגיות ובריפים הנחתי את העט. העט הוירטואלית כי מזמן זו כבר לא עט אלא מקלדת מתקתקת. וחשבתי עד כמה הסיפור הזה שאנחנו קוראים לו "נרטיב" כדי שהוא יישמע יותר מקצועי ופחות אינטואיטיבי, הוא למעשה התרמיל הטוב...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

התמכרות לאלימות יש דבר כזה

יש דבר כזה... במאמר מטלטל שפורסם ב ynet בדצמבר האחרון, מדבר פרופ’ זאב מעוז על כך שמדינת ישראל מכורה לאלימות. במאמר שסוקר את הטריגר לכל מערכות ישראל, מראה מעוז כי יותר מכל אומה...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

כשהתלמיד מוכן, המורה יופיע

ברור מדי לקבוע עובדה כי ההורים הם אלה שמשפיעים עלינו. השאלה המעניינת היא מיהם האנשים הנוספים שעשו כן, ובזכות מה נקנתה השפעתם עלינו. כשאני מסתכלת על חיי, מתבהרות לי תביעות אצבעותיהם של אנשים שיצרו צריבה משמעותית בליבי....

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה