הבלוג של atara

atarab

פלנר אסטרטגי. מתמחה בזהות תאגידית ומיתוג. והטמעתו בארגון וסביבתו. או במלים אחרות - למה המקום הזה שקוראים לו 'העולם', צריך אותך ודווקא אותך.

עדכונים:

פוסטים: 58

החל ממרץ 2013

מייגן רוצה לאכול את העוגה ושתישאר שלמה. היא הולכת על חבל דק כי היא גם מנסה להיות האדם הפרטי שלא מבין מה רוצים ממנו, וגם מנהיגה אהובה ונערצת שמובילה אג’נדות חברתיות וסביבתיות. בינתיים תהנו מתמונה של ארצ’י

15/06/2019

או שמדובר באהבת אמת עם זנב טראגי או שמדובר בהעלפה חברתית מניפולטיבית, קרה ומחושבת חסרת מנוח. כמובן שהאופציות סובבות סביב בחירתה של מייגן מרקל בנסיך הארי ובחיים בקרב או שמא נאמר בצל המשפחה המלכותית. כדי להיות הוגנים אבקש לבחון את שתי האופציות למרות שאת הראשונה אפשר להרוג מהר ובקלות.

קורה לנו שאנחנו מתאהבים באדם הלא נכון או שאולי הוא הנכון אבל הוא מביא איתו נדוניה שקשה לנו לבלוע. אולי יש לו עשרה ילדים משלושה נישואים קודמים? אולי הוא בחובות עתק? אולי הוא חי מעבר לים? במקרה של מייגן, אם ננסה להסביר את ההתנהגות הקפריזית שלה, יתכן שהאהבה היא אהבת אמת אבל ההקשר המלכותי מכביד ומגביל אותה. לחופש נולדה ואז הכל ברור. הבחורה רוצה לחיות חיים חסויים מהציבור הסקרן, ולהיות אקטיביסטית בווליום חזק במיוחד. על פי הנחה זו, כל הופעה ציבורית שלה מטעם המשפחה המלכותית ויש רבות כאלו, כי היא מוגדרת כבת מלוכה שעובדת ומייצגת את המשפחה באופן רשמית. היא הקרבה מבחינתה ומחיר שהיא משלמת כדי להיות קרובה לבחיר ליבה.

הארי ומייגן צילום: Chris Jackson/Getty Images for the Invictus Games Foundation

צילום: Chris Jackson/Getty Images for the Invictus Games Foundation

את האופציה הזו אהרוג במחי יד. די ברור שלאורך כל דרכה מתקיים דפוס של העפלה חברתית תוך ניצול מושכל של אנשים שמאמינים שהיא בת זוג או חברה שלהם. אחרי שהשלימה את השדרוג החברתי שלה, הם מוצאים את עצמם זנוחים לאנחות והביטוי האנגלי הוא ghosted. הרשימה הולכת ומצטופפת כי המדרגות שטיפסה בחייה רבות וכללו שדרוג מעמדה כשחקנית, שדרוג מעמדה הכלכלי ומעברי מיקום וחברים כשהדפוס ברור – החברים נהיו יותר אמידים, יותר מפורסמים ויותר מקושרים. לאחרונה אפילו נמסרו ידיעות שמתקשרות לעצם הבליינד דייט עם הארי שתוקשר כתמים ונסיבתי, אולם אנשים אותם זנחה לא בחלו בהודעות לעיתונות שרובן ככולם ציירו את הארי כמטרה שהשחקנית סימנה והייתה נחושה לכבוש. קשה להתכחש למגמה הברורה, וההנחה היחידה שאפשר לתת לה היא שהיא אכן מאוהבת בהארי אבל מדובר בבונוס ולא במהות.

האופציה השנייה מדברת על תופעה קיצונית שיושבת על המוטיב של אשת המנהיג, דוגמת אוויטה פרון או אימלדה מרכוס. אפשר למלא ספר על מיתוס דלילה (סליחה מדתיים שלא אוהבים שמשתמשים במילה מיתוס בהקשר מקראי),שמפתה את המנהיג ולו כדי לשלוט בו ואף לקחת ממנו את כוחו. לאחרונה אפשר לראות שהדוכסית מסאסקסס מפנה גב לציבור הבריטי ובכך גם מפנה את גבה למשפחה המלכותית. בשפת השכונה היא יורקת לבאר ממנה היא שותה. מה שמעניין באסטרטגיה, שלדעתי איננה כל אסטרטגיה כי היא חשופה בצריח ומציתה את הגשרים שבנתה, היא דו פרצופיות. מצד אחד – פרטיות קיצונית והצד האחר – אקטיביזם בלתי נלאה.

תניחו לי, תעריצו אותי. תודו שזה מבלבל.

מייגן והארי בניוזילנד צילום: Michael Bradley - Pool/Getty Images

צילום: Michael Bradley – Pool/Getty Images

הבריטים הצליחו לסלוח לנסיכה אן, הבת של המלכה אליזבט, כשבחרה להתרחק מאור הזרקורים, לוותר על תפקיד ראוותני כ-working Roya ואף וויתרה על תארים אריסטוקרטיים עבור ילדיה. אבל הנסיכה אן תוכה כברה. היא אדם מופנם, פרטי מאד וברור כי אהבתה נתונה לרכיבת סוסים ולחיי משפחה. בדוגמא ההפוכה ישנה דיאנה אותה קיבל העם הבריטי באהבה מופלגת. דיאנה פלרטטה באופן מופגן עם המדיה והתמסרה התמסרות טוטאלית ל’עם’ ולעולם. היא פעלה למען מטרות הומניטאריות באנגליה ומחוצה לה, במושבות הקומונוולט’ והפכה מהר מאד ל’נסיכת הלבבות’ למרות שרשמית לא החזיקה בתואר ‘נסיכה’. דיאנה שסבלה מבעיות נפשיות ומחיי נישואין מקרטעים עשתה בחירה ברורה וחד משמעית בעמדה שלה כלפי תפקידה המלכותי.

archie (צילום: אינסטגרם)

אבל מייגן רוצה לאכול את העוגה ושתישאר שלמה. היא הולכת על חבל דק כי היא גם מנסה להיות האדם הפרטי שלא מבין מה רוצים ממנו, וגם מנהיגה אהובה ונערצת שמובילה אג’נדות חברתיות וסביבתיות. וכשאת עושה דבר והיפוכו – ברור שאת משדרת מצוקה, ברור שתמיד את דורשת צומי וברור שתאבדי את האמון שהציבור רחש לך ולו לרגע. הולכת ומתבססת קהילה של מאוכזבים שמתרחקים ממייגן ומפסיקים להאמין לה, כי היא סותרת את עצמה ומתעתעת בתודעה של אלה שהיא צריכה כדי להוביל את כל ההצהרות הגרנדיוזיות שלה.

נתחיל דווקא בכך שמייגן הסכימה להיות עורכת ראשית “מגזין ווג” הבריטי של ספטמבר, שם היא תהיה אחראית לכתיבה ולעריכה של תכנים שמתקשרים להעצמה נשית ואולי עוד כמה מהאידיאולוגיות שלה. מייגן לא מפסיקה לתת נאומים על הגוונה אתנית ומגדרית, וההתנסחויות שלה שבלוניות והמוניות עד שטחיות. כל בחורה שמחפשת להתבלט ולהשמיע קול יכולה בימינו אלה להרים מהרצפה את הכפפה של הפמיניזם בגרוש שמוחה על תקרת הזכוכית, מוקיעה גזענות וקוראת לנשים ולקבוצות אתניות להרים את הראש, למצוא את קולן ולהשמיע אותו, תוך חתירה לשוויון זכויות וניתוץ חסמים.

מייגן והארי (Photo by Danny Lawson - WPA Pool/Getty Images)

צילום:  Danny Lawson – WPA Pool/Getty Images

כותבת שורות אלו יכולה בכל רגע נתון לכתוב מניפסט שכזה ולהקים במקביל 10 תנועות דומות ובשל כך – חסרות שיניים. תנועה אמתית חייבת להביא בשורה ולשבש משהו באקו-סיסטם, במיוחד תנועה מתוקצבת ומשופעת במשאבים כמו משרד הדוכסית. אז או שתוותרי על התפקיד האקטיביסטי שמאד מעצבן את המלכה שאוסרת על חברי המשפחה המלכותית לקחת צדדים ולהיות מעורבים פוליטית ועסקית, או שתלכי עד הסוף עם מסר שעוד לא שמענו, ויכול מאד להיות שנסלח לך כי תפילי אותנו מהרגליים ותסחפי אותנו בסערה עם הרעיונות שלך.

אז זהו שאת סתם מחפשת תשומת לב, והאינסטינקט – להגיד כן לג’וב הזוהר הזה – להיות עורכת ראשית של מגזין ווג בגיליון ספטמבר – מגיע מהאשפתות. מהמקום המזיע והמתאמץ של שחקנית חצי אפרו אמריקאית, לא מספיק מוכשרת, שמשוועת לפריצת דרך בקריירה שלה. הוא מגיע מרגשי נחיתות ואילו היית פחות נרקיסיסטית היה ברור לך שההצעה של ווג לא באה ממקום נקי של הערכה כנה כלפייך. את סלב קשה להשגה (מסתבר שלא כל כך) והמגזין פשוט חייב לנסות להשיג אותך ולהציג אותך לראווה. היי סמוכה ובטוחה שהם הציעו אותו דבר לקודמותייך והן סירבו כי הן הבינו כמה כוח יש בידיים של מלוכה בריטית, ויחד עם זה הן הבינו שעל פי הפרוטוקול חשוב שיסרבו.

הארי ומייגן צילום: Photo by Chris Jackson/Getty Images

 צילום: Chris Jackson/Getty Images

אז לצד התפקיד הדי פאתטי, אני חייבת לומר, של לערוך את ווג ספטמבר, את גם כאילו מסתתרת מעין הציבור והעיתונות אבל רק כאילו. אדם שמקפיד להשמיע את דעתו בציבור ושחשוב לו כל כך שיקשיבו לו ויאהבו אותו, ממשיך להיות אותו אדם גם בחופשת הלידה שלו. ואכן, אנחנו לא מפסיקים לשמוע עליך למרות שלכאורה אינפורמציה “דולפת” החוצה ואת לא אחראית למסרים. שמענו על הפטנט הזה או במלים אחרות – תספרי את זה למישהו אחר. לא לי. אנחנו כל הזמן שומעים שאין לכם עובדי משק בית, אין לכם נני (מטפלת) לארצ’י הקטן ושאתם עושים הכל לבד ושאתם רוצים שהוא יהיה ‘אזרח העולם’ בעל שני דרכונים – אמריקאי ובריטי. אני לא מספיקה לחוש דחייה כלפי המסרים התמוהים הללו ומיד אני שומעת ששכרתם נני, שכמובן לא תגור אצלכם, כי אתם פריקים של פרטיות אבל היא כן תיסע אתכם לסיור באפריקה כדי להיות עם ארצ’י. אין לי ספק שגם אם לא תנפיקו לו דרכון אמריקאי הוא יהיה אזרח העולם ואין לי ספק שאת ממשיכה להתנהג כמו מהגרת שמחשבת את סיכויי הקליטה שלה ושל התינוק שלה, למרות שאנגליה קיבלה אותך בידיים פתוחות.

אני יודעת שמייגן מאד מרוכזת בהופעתה החיצונית אבל המידע האחרון ש”דלף” מדבר על כך שהיא “מרשה לעצמה” שלא להשיל משקל באופן מלאכותי וכי היא זורמת עם מה שהגוף שלך רוצה.

ברור שגם לזה אני לא מאמינה. את מסרבת להוריד פרופיל, את לא באמת נהנית מהקינון של חופשת הלידה, את הופכת כל דבר לאידיאולוגיה ופילוסופיה ומשגררת את האידיאולוגיה הזו כאילו הייתה אמת צרופה. פעם את רוצה להתמודד לבד ופעם אחרת את רוצה להיות נסיכה שמשרתים אותה. פעם את שוכרת סטייליסטים לבית וללוק שלך ופעם את זורמת עם הטבע ובזה לבורגנות. את גם יוגיסטית שמתלבשת יקר, וגם לא אכפת לך מהמשקל שלך. לא, מייגן. אני לא מאמינה. לדעתי את בפאניקה והיות שאין לך באמת עמוד שדרה את מלאה באוויר חם. אוויר חם של הטפות פמיניסטיות פלורליסטיות ריקות. אוויר חם של עלק פרטיות ועלק אישה רגילה שרק רוצה חיים רגילים. אוויר חם של מנהיגה נערצת. אוויר חם של מובילת אג’נדות ואוויר חם של אדם שחי חיי משפחה משובללים ורחוקים מההמון הסואן. אילו היית אחד מכל הדברים האלה לא היינו מקבלים כל רגע מסר שונה, לא היו מתפטרים עובדי משק הבית (שאין לך), אנשי המשרד שלך (למה אשת משפחה פרטית צריכה משרד, תזכירי לי?) ולא הייתה כועסת עליך המלכה שאין לך צ’אנס לנצח אותה. ובכלל, היינו לפעמים לא שומעים ממך ולוקחים קצת הפסקה ממך כי מגיע לנו.

בינתיים אנחנו מחכים לראות את ארצ’י ולהמשיך להיות האנשים הרגילים שאנחנו, שרגילים לקבל אתכם, חברי המשפחה המלכותית, ממלכתיים, אלגנטיים, מאופקים ובעיקר מאד ברורים לנו בתפקיד שהם ממלאים בחיינו.

 

 

עוד מהבלוג של atara

הסיפור כאריזה של מידע

אחרי הרבה מלים, אסטרטגיות ובריפים הנחתי את העט. העט הוירטואלית כי מזמן זו כבר לא עט אלא מקלדת מתקתקת. וחשבתי עד כמה הסיפור הזה שאנחנו קוראים לו "נרטיב" כדי שהוא יישמע יותר מקצועי ופחות אינטואיטיבי, הוא למעשה התרמיל הטוב...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

התמכרות לאלימות יש דבר כזה

יש דבר כזה... במאמר מטלטל שפורסם ב ynet בדצמבר האחרון, מדבר פרופ’ זאב מעוז על כך שמדינת ישראל מכורה לאלימות. במאמר שסוקר את הטריגר לכל מערכות ישראל, מראה מעוז כי יותר מכל אומה...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

כשהתלמיד מוכן, המורה יופיע

ברור מדי לקבוע עובדה כי ההורים הם אלה שמשפיעים עלינו. השאלה המעניינת היא מיהם האנשים הנוספים שעשו כן, ובזכות מה נקנתה השפעתם עלינו. כשאני מסתכלת על חיי, מתבהרות לי תביעות אצבעותיהם של אנשים שיצרו צריבה משמעותית בליבי....

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה