הבלוג של atara

atarab

פלנר אסטרטגי. מתמחה בזהות תאגידית ומיתוג. והטמעתו בארגון וסביבתו. או במלים אחרות - למה המקום הזה שקוראים לו 'העולם', צריך אותך ודווקא אותך.

עדכונים:

פוסטים: 53

החל ממרץ 2013

אין לי בעיה שמייגן מרקל תוותר על הטקס המאולץ, בו דקה אחרי הלידה היא תעמוד על מדרגות בית החולים בעקבים ושיער מסודר ותנופף בתינוק, אבל המניעים של הדוכסית מדאיגים

13/04/2019

ושוב, זה בכלל לא העניין עצמו אלא הצל והצליל שהוא מותיר והעניין עצמו פעוט – מייגן מרקל הכריזה שהם (כלומר היא), לא יעמדו על מדרגות אגף הלינדו מיד עם לידת התינוק המלכותי, שבאנגלית, כשאומרים בייבי, אפשר לחמוק ממגדר ולא צריך להגיד תינוק או תינוקת.

המשפחה המלכותית גורמת לכל מי שרק חושב עליה, שלא לומר כותב עליה כמו כותבת שורות אלה וממש ממש שלא לומר מי שמתרועע או מתחתן אתה – ללכת על ביצים. הכל רווי בפרוטוקול עד אפס מקום לביטוי עצמי. מצד שני – ככה זה היה מאות שנים ובאמת שזה עניין של בחירה. לא רק הארי בחר את מייגן, גם מייגן בחרה את הארי. כי ככה זה היום. תמו הימים שמלך או נסיך לופת אישה בבלוריתה, זורק אותה על סוס דוהר ומצווה לגרור אותה לארמונו, שם הוא דורש שיכינו אותה ללילה סוער במיטתו. תמו ונחתמו. השניים נפגשו בבליינד דייט והשאר היסטוריה. מהרגע הראשון לא קנינו את ההצהרה כי בגלל היותה אמריקאית לא ידעה מיהו הנסיך הארי. כבר אז היה הדבר תמוה ונעדר אמינות. די והותר נכתב בנושא ההפכפכות של מייגן. זה כמעט לא ‘ניוז’.

מייגן מרקל בצהוב צילום: Yui Mok - WPA Pool/Getty Images

כעת, משום מה, ממש לא משנה לי, בין אם הייתי בריטית או ישראלית כפי שהנני, אם הדוכסית תבחר ללדת בביתה עם מיילדת בלידה טבעית או בבית חולים ממלכתי. הבחירה האם להציג את התינוק ארבע שעות אחרי הלידה למצלמות תמיד נראתה לי מאומצת ואני לגמרי מסכימה שיש פה סוג של הזדרזות מלאכותית ואולי מלכותית – לשלוף יולדת מרגעי הרחמים העצמיים הענוגים ולמקם אותה על מדרגות הלינדו מאופרת ומסורקת למשעי, רק כדי להציג את יורש העצר לנתינים. הנשמות הטובות אף יודעות לספר כיום כי קמה זעקה כנגד הדוכסית קייט כשהתייצבה כולה מדוגמת בפתח הלינדו עם תינוקה השלישי, לואיס, בעיקר בשל הלחץ שהפעילה הדוגמא האישית הזו על יולדות רגילות בממלכה שלא  מגיעות ללידה עם צבא של סטייליסטים, מאפרים ומעצבי שיער. והאמת, יש בזה משהו. אם הגישה החדשנית של הדור הצעיר של הוינדזורים היא לשחרר קצת משמעת ולתת מקום לרגשותיו של הפרט, אזי האמביציה להיראות כאילו לא ילדתי לפני כמה שעות – בהחלט מקוממת ומיותרת.

אבל עזבו, זה לא העניין. העניין הוא הטון הפרובוקטיבי, התוקפני והמרדני של מייגן. גם הפעם כמו תמיד ניתן לשמוע, בהכרזות של מייגן, גוון של תובענות גסה לתשומת לב, המלווה בביקורת על כל מה ומי שלא בוחר את הבחירות שלה וכל מי שאינו שייך לשבט שלה. הנרקיסיזם מתבטא בקושי של אדם לקבל בשלוות נפש את השונה ממנו, את מי שאינו מבחין בו, אוהד אותו או מעריץ אותו. כי שאתה נרקיסיסט, כל מה שלא מחזיק לך את היד וסוגד לך – מאיים עליך. לא ממש מעניין אותי לשמוע עד כמה הזוג המצפה ללידה מדיר עצמו ממדרגות אגף הלינדו ומתי בדיוק תוכרז לידתו, והאם יוכרז עם הלידה או כמה שעות לאחריה. ההודעה של מייגן והארי מדגישה כי ההכרזה על התינוק תגיע רק אחרי שהם, המשפחה הצעירה, תספיק לחגוג בפרטיות. באותה נשימה מודה הזוג הצעיר לציבור על התמיכה אך מדגיש שוב ושוב את הזעקה שלו לפרטיות.

מייגן מרקל צילום: Charles McQuillan/Getty Images

מה שעובר הכי חזק מההודעה הלא עדינה והלא פרטית הזו לגבי הצורך בפרטיות זה בעיקר עלבון. אם לא עבר לנו בראש מתי בדיוק – בדיוק נתבשר, אז עכשיו אנחנו יודעים שכולנו נישאר מחוץ לחגיגה, בחושך, מיודעים באיחור. וזה כמסר – לא נעים לנו לקבל. ההתנסחות מאד מוקפדת, לא תמציתית ומאד מתנשאת. ומבטא אמריקאי מטיף ומצקצק נידף ממנה, וממש אי אפשר להרגיש אתה בנוח.

לידות בית אכן היו מנת חלקן של מלכות ונסיכות רבות והכתבה של מגזין Hello סוקרת בנינוחות כיצד המלכה עצמה ילדה את ארבעת ילדיה (צ’ארלס, אן, אנדרו ואדוארד) בבית. תחילה בארמון בקינגהאם ולאחר מכן, את השניים הצעירים, בבית קלארנס שם התגוררו בהמשך דרכם המלכה והנסיך פיליפ. זה ממש לא העניין, כי מה שצף ועולה וטעמו נותר בפינו, זה הרצון לשלול, להתמרד ובעיקר להעביר ביקורת על בית המלוכה הבריטי באופן שהוא פאסיב אגרסיב, קטנוני, מלא חיוכים ומחמאות, ותודות וסלסולים. רובם בלתי אמינים.

מייגן מרקל והנסיך הארי צילום:Eddie Mulholland - WPA Pool/Getty Images

מייגן יקרה – תלדי איך שבא לך באמת, אנחנו לא עצרנו את הנשימה ונכון שיש הימורים לגבי צבעו של התינוק או של התינוקת (יש שמחרחרים ריב ותוהים מה יקרה למשפחה השמרנית אם ייוולד ילד עם מראה אפרו אמריקאי) אבל זה, שוב, איננו העניין. העניין הוא האובססיה שלך להנכיח את עצמך ואת העקרונות סוג ז’ שלך בכל מחיר, בכל הזדמנות. ולסתור את עצמך. לקחת מטוס פרטי ל-baby shower בסוויטה הכי יקרה במלון ניו יורקי, אך להטיף לערכים אקולוגיים וצנועים.

היום זו לידה, מחר זה עוד נוהל או נוהג שלאף אחד לא ממש אכפת אם תמלאי או שלא. תמיד תהיינה נשים שמאמינות שאת מנהלת עבורן את המלחמה על זכויות ושיוויון, אבל קשה לעבוד על כל האנשים כל הזמן, את יודעת… את עושה מיקרו פסע מהקווים שאת עצמך ציירת, וראוי שתשמרי בעיקר על קצת שקט. כשהתינוק של הארי, ואני מדגישה, הארי, כי הוא גם שלו, יצא בשעה טובה לאוויר העולם, העולם יידע וזה לא כל כך משנה אם זה יקרה אחרי עשר דקות או שמונה שעות. ואם תלדי לידת יוגה, מים, היפנוזה או שתשימי מוזיקת לווייתנים נוגה ברקע. הכל בסדר, את יכולה להרשות לעצמך ללדת כמו אותן אפריקאיות שעושות את זה כל דקה בבקתות הבוץ שלהן – אותן אפריקאיות שהצטלמת אתן כדי למשוך צומי כחלק מיחסי הציבור שלך כשהיית כוכבנית, ולקחת חלק בלסדר שיהיה להן מים זורמים זוכרת?

אז שיהיה בהצלחה, אם לא אכפת לך, אנחנו נמשיך בחיינו. סמסי כשיש חדש.

עוד מהבלוג של atara

הסיפור כאריזה של מידע

אחרי הרבה מלים, אסטרטגיות ובריפים הנחתי את העט. העט הוירטואלית כי מזמן זו כבר לא עט אלא מקלדת מתקתקת. וחשבתי עד כמה הסיפור הזה שאנחנו קוראים לו "נרטיב" כדי שהוא יישמע יותר מקצועי ופחות אינטואיטיבי, הוא למעשה התרמיל הטוב...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

התמכרות לאלימות יש דבר כזה

יש דבר כזה... במאמר מטלטל שפורסם ב ynet בדצמבר האחרון, מדבר פרופ’ זאב מעוז על כך שמדינת ישראל מכורה לאלימות. במאמר שסוקר את הטריגר לכל מערכות ישראל, מראה מעוז כי יותר מכל אומה...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

כשהתלמיד מוכן, המורה יופיע

ברור מדי לקבוע עובדה כי ההורים הם אלה שמשפיעים עלינו. השאלה המעניינת היא מיהם האנשים הנוספים שעשו כן, ובזכות מה נקנתה השפעתם עלינו. כשאני מסתכלת על חיי, מתבהרות לי תביעות אצבעותיהם של אנשים שיצרו צריבה משמעותית בליבי....

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה