הבלוג של atara

atarab

פלנר אסטרטגי. מתמחה בזהות תאגידית ומיתוג. והטמעתו בארגון וסביבתו. או במלים אחרות - למה המקום הזה שקוראים לו 'העולם', צריך אותך ודווקא אותך.

עדכונים:

פוסטים: 48

החל ממרץ 2013

הבקשה האחרונה של הנסיך הארי עבור מייגן מרקל העירה את בית המלוכה וגרמה לפי דיווחים למלכה אליזבת’ לקחת את הנכד האהוב שלה לשיחה צפופה

26/12/2018

אמר מי שאמר, ונדמה לי שהיה זה אחד מנשיאי ארה”ב שסידר לאח שלו תפקיד בקונגרס, ויש מצב שזה היה ג’ון קנדי לבובי, ‘מה הטעם להיות נשיא ארצות הברית אם אתה לא יכול לעזור לאחיך?”. ברור שאמר זאת כתגובה לביקורת שהועברה על מעשה ה”טובה לאחיו”. בזמנו זה היה גם מצחיק אבל איך לומר – זה היה פעם. והימים השתנו.

העולם איבד כל גמישות שלא לומר סלחנות לנפוטיזם, ניצול עמדות כוח וממון. צריך מעט מאד לזוז מהפרוטוקול כדי שתיחשב מושחת. לא נזכיר פה את כל תיקי ביבי, שרה ושאר מנצלי המעמד, אבל דבר אחד ברור – הסובלנות ל’מגיע לי’ פקעה. בתוך עולם שמשתדל להיות צנוע, פלורליסטי מבחינה אתנית, כלכלית, דתית ומעמדית, הולך לו נסיך, הששי בתור לכתר הבריטי, לצורף המלכותי ומתענג על עיצוב טבעת יקרה באופן מופקע לכבוד חג המולד, המיועדת לזוגתו, הדוכסית מייגן מרקל. והארמון כמרקחה, כי מדובר במחווה שניתן לדמות אותו לנח בשבע שגיאות. לא. אי אפשר ליהנות מזה שאתה נסיך, ולא, זה לא מצדיק את מה שעשית, כי למרות שאתה נסיך, אתה לא יכול להוריד לאשתך את הירח על חשבון הארמון.

מייגן והארי ביחד צילום: Ben Birchall - WPA Pool / Getty Images

הארי עבר את הגבול. צילום: Ben Birchall – WPA Pool / Getty Images

הקלישאה שהנחיל הארי “What Meghan wants Meghan gets” מתחילה להיחרט על מצחה ולאחרונה מתגנב אייטם חדש לחיינו: הארי מעצב לה טבעת משלש אבנים יקרות – שמסמלות את הזוגיות שלהם ואת הרך הצפוי להיוולד. הכל היה יכול להיות זניח אילולא היה מסתבר שהנסיך פעל נגד המסורת. מתתברר שעיצוב טבעת בידי הצורף המלכותי חייב לקרות במספר ידוע ומוגדר של אירועים כמו אירוסין או יום שנה או יום הולדת. לא סתם ככה. החוקים הללו, עד כמה שאני מבינה, נועדו להגן על הארמון מלהפוך, בן רגע, למערכת מושחתת שטומנת בלי מחשבה את ידה בכיס הציבור ומפנקת את עצמה בהנאות ושעשועים.

סיפור הטבעת תפס תאוצה. המלכה זעמה וביקשה מהארי לשים גבול להתרפסות שלו למייגן על חשבון הפרוטוקול, ושירגיע את הצורך לפייס ולהתחנף אליה תוך הקרבת המסורת והשגרה המלכותיות.

האקט מזכיר לנו ממלכות חשוכות עם מונרכים שהרעיפו על נשותיהם זהב ויהלומים, תענוגות ושעשועים רק כדי להרגיע את רגשות הקנאה והנחיתות. אין לי ספק שמייגן אינה שונה מאביה שלא מפסיק לרטון בתקשורת. בעיני מייגן תתקשה להרגיע את הפחדים המעמדיים שלה ולנצח נגזר עליה, בגלל אישיותה, להתהלך עם תחושת מידור ודחייה, תוך כדי הפנייה של אצבע מאשימה לאלה ולאלה. פעם זהו וויליאם ופעם אחרת אנשי וינדזור האחרים. בדיוק בגלל זה היא לא תבין שלהכריז על הריונה בחתונת יוג’יני זה טעם רע. בדיוק בגלל זה היא לא קולטת שלהתעסק התעסקות אובססיבית בשינוי מסורת זה יותר פאטתי מהמסורת עצמה, מיושנת וטקסית ככל שתהיה.

מייגן והארי בניוזילנד צילום: Michael Bradley - Pool/Getty Images

מייגן והארי בניוזילנד צילום: Michael Bradley – Pool/Getty Images

להזכירנו, הדוכסית נכנסה לחיינו במעטה של פתיחות וטולרנטיות בכל הנושאים האפשריים. הארמון, שמזמן פסק להתנהג כמו בימי הנרי השמיני, ואינו מרשה לעצמו להיות קפריזי ושרירותי כמו קיסרי העבר המפואר, פתח בפני אישה זרה במיוחד את שעריו. אפשר לומר שמרוב הצהרות אודות קבלת השונה וחיבוק החלש – הארמון נאלץ להתמודד עם כניסתה שלא לומר פלישתה של מייגן אל תוך שורותיו.

במסגרת קבלת האחר שמענו מוזיקת גוספל בכנסיית סנט ג’ורג’ בווינדזור בחתונת הנסיך והשחקנית האמריקאית לשעבר וקיבלנו דרשה מרעננת מכומר שחור. מאז החתונה מייגן ניסתה לשבור כל סעיף בפרוטוקול. עצמנו עין כשהזוג התגפף בפומבי, כשהדוכסית לבשה או מיני קצר מדי או מכנסיים פרובוקטיביים מדי או כשהצטלמה בטקס פרסי אופנה כמו סלבריטאית הוליוודית צמאה לצומי ולא כמו בת מלוכה. אנחנו, פירושו, הארמון, משפחת וינדזור, שחיה על חשבון משלם המיסים הבריטי ומהווה סמל שמשתדל בכל מאודו להיות רלוונטי מחד ומסורתי מאידך.

קשה מאד בימינו להצדיק את קיומו של בית המלוכה הבריטי ובכל זאת העם הבריטי רוצה בו. הוא מסמל עבורו את הילדות, את העבר, את המורשת, ואת הפאר והעליונות הבריטית באשר היא. כל קבוצה רוצה להיות טובה יותר מהאחרות, והקבוצה הקרויה העם הבריטי היא כזו, והארמון הוא ה’מותג’ שלה. ומדוע חשוב לציין את כל זה? כדי להסביר או יותר נכון להבין למה, אחרי כל כך הרבה שנים של כללים ונהלים, היה חשוב ומשמעותי לפרוש שטיח לאדם אחר, שהגיע מעבר לים הגדול, מתרבות שונה, ממבטא אחר, ממוצא שונה ומסטטוס מקצועי ומשפחתי זר לממלכה.

הארי ומייגן צילום: Photo by Chris Jackson/Getty Images

צילום: Photo by Chris Jackson/Getty Images

אז אני, לפחות, ציפיתי לצניעות, ענווה ואסירות תודה מצד האישה הזו המכונה “הדוכסית מסאסקסס”. חשבתי שכשאת נדלקת על חתיך ג’ינג’י עם מבטא בריטי וגינונים אריסטוקרטיים, יהיה לך כיף שכל המשפחה שלו מפנה לך מקום. יהיה לך כיף שאת אורזת 5 אאוטפיטים לכל יום של חג המולד אותו תבלי בארמון ושלא את זו שאורזת אותם. את רק מצביעה על מה, מכל עיצובי אוסקר דה לה רנטה וז’יבנשי שבא לך והופ, אצלך בארון. חשבתי שתשמחי שנפתרו בעיותייך הכלכליות והמרדף אחר הלחם בהוליווד התחרותית, איך לומר, פסק בסימן קריאה.

אבל לא.

אני מריחה מרירות לאורך כל הדרך שמייגן עשתה מהדייט הרומנטי בקנדה ועד הלום. מישהי לא מסוגלת להיות שמחה ושום כסף שבעולם ושום מעמד לא יסתום את הבור הזה שיש לה בנשמה. לאחרונה הבאזז כלפיה שלילי ומתפרסמים אייטמים חדשות לבקרים על כך שהיא תובענית, קפריזית, רודנית וקשה לריצוי. מזכיר לי קצת את הנרי השמיני (רק בלי ההוצאה להורג). אנשי צוות השירות מתפטרים, הרכילות לא מפסיקה לדבר על קרע (מוצדק ומוסבר) בינה לבין הדוכסית קייט, ועל הגחמות שלה שלא יודעות שובע, כמו למשל זה שהיא מתנגדת לכך שהארי ייצא לציד חג המולד המסורתי ועוד.

הארי ומייגן מזמן לא נראים כמו חלק מארמון בקינגהאם שמאז הכתרת אליזבט השנייה מקדם ערכים של צניעות וענווה. זה בכלל לא משנה כמה עשירה המלכה וכמה עשירים וויליאם וקייט – עליהם להוביל מודל של צניעות והסתפקות במועט בימים של מהמורות כלכליות ושל אג’נדות תרבותיות וחברתיות שרק הולכות ומבטלות את המעמד, את הבזבזנות ואת תרבות הצריכה. אז למה לא הזמנת איזו טבעת חמודה בקרטייה, בואך פריז, או בשטרן או בטיפאני?  היית עושה פחות רעש ובגדול, הארי יקירנו, קצת וויתרנו עליך. לא נראה לנו שתהיה המלך הבא והתחלנו להבין שלמרות שאתה נסיך בריטי, כנראה שסנדרום האישה הממורמרת ששולטת בך – שולט בך. ולנו זה מוריד את החשק.

עוד מהבלוג של atara

הסיפור כאריזה של מידע

אחרי הרבה מלים, אסטרטגיות ובריפים הנחתי את העט. העט הוירטואלית כי מזמן זו כבר לא עט אלא מקלדת מתקתקת. וחשבתי עד כמה הסיפור הזה שאנחנו קוראים לו "נרטיב" כדי שהוא יישמע יותר מקצועי ופחות אינטואיטיבי, הוא למעשה התרמיל הטוב...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

התמכרות לאלימות יש דבר כזה

יש דבר כזה... במאמר מטלטל שפורסם ב ynet בדצמבר האחרון, מדבר פרופ’ זאב מעוז על כך שמדינת ישראל מכורה לאלימות. במאמר שסוקר את הטריגר לכל מערכות ישראל, מראה מעוז כי יותר מכל אומה...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

כשהתלמיד מוכן, המורה יופיע

ברור מדי לקבוע עובדה כי ההורים הם אלה שמשפיעים עלינו. השאלה המעניינת היא מיהם האנשים הנוספים שעשו כן, ובזכות מה נקנתה השפעתם עלינו. כשאני מסתכלת על חיי, מתבהרות לי תביעות אצבעותיהם של אנשים שיצרו צריבה משמעותית בליבי....

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה