קשיים, האם באמת רק ילדים מתמודדים עם קשיים?

בחורה עם מחשב נייד

קשיים, האם באמת רק ילדים מתמודדים עם קשיים?

ילדים מגיעים לטיפול בעקבות קושי מסויים, שאין להם כלים איך להתמודד אתו בצורה יעילה.

ומי הוא המודל הכי משמעותי בעולם של ילד? אנחנו כמובן. ההורים.

עד כמה אנחנו ה – "גדולים", משתפים את הילדים שלנו בהתמודדויות שלנו, בקשיים בחיינו שאנחנו פותרים, עוקפים, לומדים להכיל, לקבל, לנשום לתוכם, לשוחח עליהם, לצחוק עליהם, להסתכל עליהם במשקפיים אחרות?

 קשיים אינם משהו שיש להסתיר. הרי כך או כך הם קיימים.

לכן, אולי כדאי אפילו להיפך? אולי אפשר להתייחס אליהם כ"הזדמנות חגיגית" לשתף את הילדים שלנו בדרכי התמודדות בוגרות ויעילות, לשמוע מה דעתם, לתת להם אפשרות לחשוב על פיתרונות נוספים, ובכך ביחד ללמוד שיעור חשוב, שכל קושי הוא למעשה אתגר לצמיחה?

 שהרי, אם ניתן לתינוק כל צעצוע שיחפוץ ביד, לא בטוח שיתחיל לזחול…..

ואם נאכיל ילד בכף אוכל גרוס ונלעס במקומו, לא בטוח שילמד לאכול בכוחות עצמו….

ואם לא נעודד אותו להיגמל מחיתולים, סביר להניח שלא ייגמל….

 קושי במינון הנכון, מאפשר התפתחות… וככל שילד מאמן את "שריר הגמישות מול קושי" כך הוא בטוח יותר בעצמו, ולא חש חרדה משתקת.

 להתראות, עדי

M.A אבחון דידקטי/פסיכודידקטי וטיפול בלקויות למידה, מתמחה בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית CBT טיפול רגשי לילדים ומבוגרים והדרכת הורים.

האתר שלי http://www.adi-kaufman.com/
אבחונים דידקטיים בהסכם עם קופת חולים כללית  https://mushlam.clalit.co.il/Pages/search.aspx