הבלוג של אסיה

אסיה

אסיה מפתחת שיטת "חדר כושר רוחני" לשדרוג החיים ממצב של אכזבה ותסכול, למימוש הפוטנציאל בליווי ליצירת חופש ושמחה. אחת מאבני היסוד של אסיה בכל שנות עבודתה בתחום זה, אבחון שורש בעיות, טיפול נקודתי המשחרר חסמים נפשיים... +עוד

אסיה מפתחת שיטת "חדר כושר רוחני" לשדרוג החיים ממצב של אכזבה ותסכול, למימוש הפוטנציאל בליווי ליצירת חופש ושמחה. אחת מאבני היסוד של אסיה בכל שנות עבודתה בתחום זה, אבחון שורש בעיות, טיפול נקודתי המשחרר חסמים נפשיים כשהדגש בשמירת איזון תוך נטרול מחלות ותופעות לוואי. פסיפס רחב של שיטות טיפול עומד לרשותה ובניהם: אבחון ע"פ חכמת הפרצוף והתמונה, תקשור, הילינג קבלי, פתרון חלומות ורפואת הרמב"ם. ה"אני מאמין" שלה בעבודתה הוא היחס האישי והאמיתי לכל אדם כשבעיניה כל אדם הוא עולם ומלואו.

עדכונים:

פוסטים: 90

החל מאפריל 2010

כל אשר קרה, קורה ויקרה יש לו תקדים כך או אחרת, ולא תמיד “נופל האסימון” ומבינים את זה באותו רגע, באותו מצב נתון, תמיד חכמים אחרי. כשאדם מחליט לצאת לטיול, הוא מצטייד במפת דרכים אשר בה הוא נעזר לאתר ולמצוא את מקום אליו חפץ להגיע.

13/05/2010

“האחד” הוא בורא עולם והדרך זה החופש והרשות שניתנו לנו.

“האחד” זאת האמונה שמנתבת את דרכנו, “המטעינה” אותנו במהלך חיינו.

“האחד” זה כוח המניע אותנו בני האדם לקום, ללכת, לשנות, לעשות, להחליט, לבנות, להרוס, ליזום, להיתלות באחר, להתלוות, ללכת לבד, ביחד, עם, בלי . . . כל אשר רוצים וחפצים הרשות נתונה עם כללים ברורים של חייה ותן לחיות. הייה אדם המונע ומניע באהבה, בחיוביות בשפע ודבר אינו חסר.

אנושות רעה הינה קורבן של חוסר. חוסר באהבה, בחמלה ורחמים. בעיניים לראות את העולם במהותו האמיתית של אהבה וטוהר. אהבה היא “המטען” לכל והמניע לכל. אהבה אנרגיה אין סופית של שפע חומרי, גשמי ורוחני. אהבה היא “האחד” והיחיד המסוגל לכל וידו בכל ובכל מקום. “האחד” בתוכנו כניצוץ. יש המבקשים לעשות בו שימוש ולהבעירו לחיוב או לשלילה ואז?! . . . אז כבר אין דרך חזרה. אין מקום לחרטה, יהיה אשר יהיה. זהו כוחה של בחירה. בחרת קיבלת ואין תלונות. זוהי הדרך וזהו השביל, כל אשר יקרה יהיה כתוצאה מהבחירה. “ובחרת בחיים”, חיי אושר ושפע וכל טוב וכאן נשאלת השאלה “מדוע ולמה זה יש כאב וסבל? מדוע ולמה זה יש עניים? התשובה היא פשוטה וקלה, אך במובן מסוים סתומה לבריות, ולא ברורה.

כשאדם מחליט לצאת לטיול, הוא מצטייד במפת דרכים אשר בה הוא נעזר לאתר ולמצוא את מקום אליו חפץ להגיע. המפה מכילה סימני קריאה אשר מסמלים אזורים, מקומות, מבנים וכן הלאה. כך גם מפת חיינו. יש לנו סימנים אשר מראים לנו את הדרך, איך, לאן, למה, כמה וכיוב’ . . . כל אשר קרה, קורה ויקרה יש לו תקדים כך או אחרת, ולא תמיד “נופל האסימון” ומבינים את זה באותו רגע, באותו מצב נתון, תמיד חכמים אחרי. אבל אם רק נדע לקרוא את מפת חיינו בסבלנות ובסובלנות, עם שקט נפשי, עם ראייה רחבה נבין את הסימנים ונחסוך לנו את דרך הייסורים ונקצר את הדרך בנועם. כך גם נבחר בחירה חיובית שתביא שפע מהכול.

סבל, כאב, עוני ועוד יש בגלל שהאדם “בוחר” ללא מודעות שלא לבחור את חייו לדרך טובה ומאושרת, קלה ונעימה. יש מי שיגיד “הכול כתוב”, “זה הגורל”, “זה המזל”, נכון מצד אחד אך גם לא נכון מצד שני. האדם עוד ברחם אימו, נכתב מה יהיה מסלול חייו ואת אשר הוא צריך לעבור, אך בד בבד יש את זכות הבחירה והרשות והאפשרות לשנות מזל וגורל. מעצם בחירת האדם לקום ולעשות מעשה, מעצם עשיית המעשה הוא משנה אנרגטית את מהלך חייו ואז, עני הופך לעשיר, מסכן הופך למאשר, כאב הופך לאהבה וטוב וכן הלאה.

האדם בוחר לתת לחיים לבחור עבורו את חייו, ומה שהחיים מזמנים לו זה מה שהוא מקבל. מי שבוחר לשנות את חייו, בוחר לעשות שימוש בזכות הבחירה החופשית והרשות נתונה. יש, כדאי, מומלץ ואף אולי גם חובה במובן מסוים לעשות שימוש בזכות הבחירה החופשית, לקום ולעשות מעשה ולשנות מצבים, אורח חיים, גישה, בחירה והכול ל מנת שיהיה טוב.

היקום, העולם מלא בשפע אהבה, בריאות, חמלה, כסף, אנשים, רכוש הכול מכל כל, ויש מספיק לכולם ללא הבדלי מעמדות, דת, גזע ומין. יש לכולם ללא צורך בתחרות וקינאה. כל אשר יש לעשות הוא להחליט ולהפוך ההחלטה לתוצאה. לרצות, להחליט, לבחור ולעשות.

עוד מהבלוג של אסיה

תצוגה מקדימה

היש דבר כזה ברור ומובן?

שמתי לב כי כל מי שאיבד אדם אהוב, בן משפחה קרוב ולאובדן בכלל בלי יוצא מהכלל יש מכנה משותף והוא המשפט: "לו היה כאן עוד קצת הייתי מלטף אותו, מחבק ומנשק ואומר כמה אוהב\ת", ועוד מילים בזה הסגנון והנוסח. מה אנחנו הנמצאים בין חיים...

תצוגה מקדימה

רבע שעה לפני הבית

מלאו להם חי שנים אך, עודם תינוקות טהורים. הם בעלי מראה מצ'ואיסט, גברברים, זרועות עם שרירים, בלורית שיער מסורקת לאחור ולבוש, שיא ההידור. מאחורי כל אותם בסמלי בגרות הם עדיין הבייבי של האימהות. זהו סיפורו של תינוק, ילד, נער,...

תצוגה מקדימה

חוכמת החיים וטיפשות בארץ התקיעות

אז מה אם קשה מוותרים? זהו מרימים ידיים שוברים את הכלים ולא משחקים? . . . נו באמת, זה היה אז בגן הילדים זוכרים? . . . עכשיו אלו הם החיים האמיתיים לכאורה, וזה כן בידנו אז בואו נרים את הכפפה, כל אחד בחייו שלו, ומספיק שיעשה שינוי...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה