הבלוג של אסיה

אסיה

אסיה מפתחת שיטת "חדר כושר רוחני" לשדרוג החיים ממצב של אכזבה ותסכול, למימוש הפוטנציאל בליווי ליצירת חופש ושמחה. אחת מאבני היסוד של אסיה בכל שנות עבודתה בתחום זה, אבחון שורש בעיות, טיפול נקודתי המשחרר חסמים נפשיים... +עוד

אסיה מפתחת שיטת "חדר כושר רוחני" לשדרוג החיים ממצב של אכזבה ותסכול, למימוש הפוטנציאל בליווי ליצירת חופש ושמחה. אחת מאבני היסוד של אסיה בכל שנות עבודתה בתחום זה, אבחון שורש בעיות, טיפול נקודתי המשחרר חסמים נפשיים כשהדגש בשמירת איזון תוך נטרול מחלות ותופעות לוואי. פסיפס רחב של שיטות טיפול עומד לרשותה ובניהם: אבחון ע"פ חכמת הפרצוף והתמונה, תקשור, הילינג קבלי, פתרון חלומות ורפואת הרמב"ם. ה"אני מאמין" שלה בעבודתה הוא היחס האישי והאמיתי לכל אדם כשבעיניה כל אדם הוא עולם ומלואו.

עדכונים:

פוסטים: 90

החל מאפריל 2010

אם יעקב לא היה שאנן והיה לוקח פיקוד ואחריות כאב על ילדיו, סביר להניח שכל פרשת . . . לכן לא להרים ידיים ולומר נואש, כולנו חיים בעולם של עשייה

26/11/2010

הפרשה מספרת על יוסף הצדיק, הנפילות והעליות שבחייו, על חלומותיו המתנשאים לכאורה ואם מסתכלים על כך, זה כמו רכבת הרים שפעם למטה ופעם למעלה, וכך היה לו ליוסף. התחיל את דרכו באהבה גדולה מצד יעקב אביו ומשם נזרק לבור בשל קינאת אחיו בו על היותו הבן המועדף. והירידה למצריים שגם שם לא ידעה נפשו מנוח, והיה לעבד בבית פוטיפר ונשלח לכלא על שלא נענה לחיזוריה של אשת פוטיפר, ומשם עלה לגדולה כפותר חלומות של פרעה מלך מצרים.

מה אנחנו יכולים ללמוד מזה על ימנו אנו?

עשייה והכוח שבה – כולנו חיים בעולם של עשייה כך שאין באפשרותנו לאפשר לעצמנו לחיות בבטלה וחוסר מעש כחולמים. יעקב אבינו עשה כן, ומתוך שאננותו להתנהגות בניו לאחיהם יוסף גרמה לכך שילכו רחוק עד כדי שזרקו אותו לבור ומכרוהו למצרים.

מסקנה:

אם יעקב לא היה שאנן והיה לוקח פיקוד ואחריות כאב על ילדיו, סביר להניח שכל פרשת הבור והירידה למצריים הייתה נחסכת. כמו כן גם סבלו האישי של יעקב היה נחסך ממנו, הוא היה שרוי באבל על בנו האהוב ובשל כך נעלמה ממנו רוח השכינה 17 שנה. נשמתו ירדה ירידה חדה מבחינה רוחנית על שהיה עמוק בעצבות וכאב. מה שניתן ללמוד מזה עלינו כיום בימנו אנו, הוא שאל לנו להרשות לעצמנו להקל ראש ולהיות שאננים, ולומר “יהיה בסדר”. במוקדם ובמאוחר יהיה עלינו לעמוד מול המצב בו נתונים ולהתמודד עימו ויהי מה, ויפה שעה אחת קודם לפני שזה יתפתח ויסתבך יותר ואז ההתמודדות תהיה קשה יותר.

אנחנו צריכים לבחון את התנהגותנו ודרך התנהלותנו כל הזמן, ולפקוח עיניים ולהיות ערניים ולשפר ולהשתפר. אין לשמור רק את הקיים, כי זה אומר לקפוא על השמרים מה שגורם בלי לשים לב לנסיגה אחורנית. כן יש לשמור עם עשייה להתקדמות עוד כמה צעדים קדימה, מה שיביא לפתיחת דלתות וזרימת אנרגיה חדשה לגדילה, העצמה והתפתחויות חדשות וטובות בעזרת ה’.

עוד מספרת הפרשה על יוסף כשהיה נער בן 17, חלם הוא כי עתיד הוא להיות מלך. וכך היה למרות נפילותיו ועליותיו, בסוף הגיע הוא למעמד של מלך החלומות. וזהו סימן חשוב כי למי מאיתנו אין חלומות על שינוי מצבנו ומעמדנו? בוודאי שלכל אחד ואחת מאיתנו יש חלומות בסגנון זה או אחר כשהמכנה המשותף הוא שינוי.

מלמד אותנו ומסביר ספר “הזוהר”, כשאדם חולם חלום וחפץ הוא בפתרון, עליו להיזהר מאוד למי מספר הוא את חלומו כלומר: יספר אותו למי שאוהב אותו, ולא למי שמבקש רעתו וזאת משום “שכל החלומות הולכים אחר פתרון הפה” משמע: הפירוש שנותנים לחלום יש לו כוח אדיר ועוצמתי עד כדי השפעה על התגשמותו במציאות החולם, ובזה יש להיזהר.

לסיכום:

יוסף הצדיק, צדיק אמיתי היה, וככל שנפל וקם כל פעם מחדש למד הוא והשתפר, ולא שכח ולו לרגע אחד את חלומו שחלם והוא: להיות מלך. הוא חי את חייו על כל נפילותיו ועליותיו כשהוא דבק בחלומו באמונה שלמה שזה עוד יתגשם, והוא חיכה וציפה והיה ערני בכל צעד שעשה להזדמנות שתיקרה בדרכו ולממש את חלומו. לכן על כל אחד ואחת מאיתנו הבריות, לא להרים ידיים ולומר נואש ולזכור את חלומנו ולטפח אותו גם אם זה לוקח זמן יותר ממה שציפינו, כי בסופו של דבר, ובסופה של הדבקות והאמונה אנחנו נצליח והחלום יתגשם ויהפוך למציאות חיינו.

היו ברוכים עשו והצליחו והתמידו בדרך, שבת שלום ומבורך.

עוד מהבלוג של אסיה

תצוגה מקדימה

היש דבר כזה ברור ומובן?

שמתי לב כי כל מי שאיבד אדם אהוב, בן משפחה קרוב ולאובדן בכלל בלי יוצא מהכלל יש מכנה משותף והוא המשפט: "לו היה כאן עוד קצת הייתי מלטף אותו, מחבק ומנשק ואומר כמה אוהב\ת", ועוד מילים בזה הסגנון והנוסח. מה אנחנו הנמצאים בין חיים...

תצוגה מקדימה

רבע שעה לפני הבית

מלאו להם חי שנים אך, עודם תינוקות טהורים. הם בעלי מראה מצ'ואיסט, גברברים, זרועות עם שרירים, בלורית שיער מסורקת לאחור ולבוש, שיא ההידור. מאחורי כל אותם בסמלי בגרות הם עדיין הבייבי של האימהות. זהו סיפורו של תינוק, ילד, נער,...

תצוגה מקדימה

חוכמת החיים וטיפשות בארץ התקיעות

אז מה אם קשה מוותרים? זהו מרימים ידיים שוברים את הכלים ולא משחקים? . . . נו באמת, זה היה אז בגן הילדים זוכרים? . . . עכשיו אלו הם החיים האמיתיים לכאורה, וזה כן בידנו אז בואו נרים את הכפפה, כל אחד בחייו שלו, ומספיק שיעשה שינוי...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה