הבלוג של אסיה

אסיה

אסיה מפתחת שיטת "חדר כושר רוחני" לשדרוג החיים ממצב של אכזבה ותסכול, למימוש הפוטנציאל בליווי ליצירת חופש ושמחה. אחת מאבני היסוד של אסיה בכל שנות עבודתה בתחום זה, אבחון שורש בעיות, טיפול נקודתי המשחרר חסמים נפשיים... +עוד

אסיה מפתחת שיטת "חדר כושר רוחני" לשדרוג החיים ממצב של אכזבה ותסכול, למימוש הפוטנציאל בליווי ליצירת חופש ושמחה. אחת מאבני היסוד של אסיה בכל שנות עבודתה בתחום זה, אבחון שורש בעיות, טיפול נקודתי המשחרר חסמים נפשיים כשהדגש בשמירת איזון תוך נטרול מחלות ותופעות לוואי. פסיפס רחב של שיטות טיפול עומד לרשותה ובניהם: אבחון ע"פ חכמת הפרצוף והתמונה, תקשור, הילינג קבלי, פתרון חלומות ורפואת הרמב"ם. ה"אני מאמין" שלה בעבודתה הוא היחס האישי והאמיתי לכל אדם כשבעיניה כל אדם הוא עולם ומלואו.

עדכונים:

פוסטים: 90

החל מאפריל 2010

“אם למען האהבה נוצר האדם אז למה יש כל כך הרבה שנאה ורוע? ולמה הטובים לא מצליחים למגר את זה? ולמה לרעים יש כוח על הטובים? ולמה בסופו של דבר הם מנצחים את האור? למה אלוהים שותק כל כך הרבה זמן???”

03/10/2010

מהי תכלית כדור הארץ?

הפוסט הזה נולד כתוצאה מחוויה שחוויתי למחרת שמחת תורה והמשיכה אל תוך השבת, ובבוקר יום ראשון הרגשתי צורך לשתף את חברי בפייסבוק בין היתר בשאלה: מהי תכליתו של כדור הארץ?

היו שהגיבו בטעם והיו שהתחכמו וזהו היופי בדיון מסוג זה, התיבול המיוחד של הבריות בגוניהם השונים ואחת התגובות הייתה: “אם למען האהבה נוצר האדם אז למה יש כל כך הרבה שנאה ורוע? ולמה הטובים לא מצליחים למגר את זה? ולמה לרעים יש כוח על הטובים? ולמה בסופו של דבר הם מנצחים את האור? למה אלוהים שותק כל כך הרבה זמן???

WOW, זה משדר הרבה כעס חבוי עמוק פנימה, המטען עמוס וגדוש מאוד. האמת שצובט וכואב לי לראות ולגלות כל פעם מחדש שישנן נשמות שסובלות והולכות לאיבוד בעולם, שהיה אמור להיות גן עדן לאנושות. זה נכון שהעולם נברא ליהנות לנבראיו שזה אנחנו בני האדם, אך יחד עם זאת אנחנו בני האדם הרסנו, הורסים וממשיכים להרוס לצערי את גן העדן שנברא עבורנו ובו אנו חיים.

האנושות הפכה לאיומה ובלתי נסבלת, האדם המיר את אדון עולם בכסף, ברכוש וכל המרבה ממונו כוחו בידו בכאילו! זכרו איך נפלו התאומים באמריקה הגדולה והעוצמתית לכאורה. זכרו איך נתגלו ראשי ממשלות ועוד אישיים אחרים במעשי שחיתות, מרמה ותועבה. וכן יש לנו מה לעשות כדי לשנות, וחייבים כולנו כפרט וכלל לעשות מעשה אחרת יהיה זה בעוכרנו.

אמשיך להאמין גם אם תאבד תקוות עולם

אמשיך לאהוב גם כשהאחרים מחלחלים שנאה

אמשיך לבנות גם אם האחרים הורסים

אמשיך לדבר שלום גם באמצע מלחמה

אמשיך להאיר גם באמצע חשיכה

אמשיך לזרוע גם כשרומסים את היבול

אמשיך לזעוק כשהאחרים דוממים

ועל פנים דומעות אצייר חיוכים

אביא טוב כשייראה כאב וצער

אביא הסבר לשמחה ואמגר עצבות

אקרא להמשיך לצעוד עם הפנים קדימה

אושיט ידי למי שכוחו תש

ובאמצע החיים “הקשים” יופיע ילד חייכני וכולו מואר תקווה לטוב

ואז תפציע השמש והמדבר יהפוך לגן עדן רטוב

ציפורים תזמרנה ופרפרים ינפנפו ביופי כנפיהם

העולם לנו נברא באהבה אינסופית, וכך לנצח אמור הוא להישאר, למה זה בני אדם שכחו את אלוקה ממעל, והחליפוהו בחומר ובגשמיות?! מותר לחיות בתשוקה, בחומריות ולהגשים חלומות ולרצות מכל וכל, אל לנו לשכוח בזכות מי אנחנו כאן ומי לנו את הכל נתן, כי לא “כוחי ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה”!

תכלית כדור הארץ היא בקרב בני האנוש לשילוב הרוחני עם האנושי. אלכימיה זו כשתחובר כראוי ותביא שינוי עד שכדור הארץ יהפוך לספינת חלל שכולו אור. מה שנכון הוא להיות שהאדם יעשה שימוש באומץ איתו נברא ולהשיבו לכזה, ללא יהירות. על האנושות להבין כי נדיבות לב, חמלה, טוב לב ואהבה הם מאבני היסוד של התרוממות האנושי.

לאורך כל ההיסטוריה היו התמוטטויות ונפילות של ממלכות ותרבויות רבות על פני כדור הארץ, ונשאלת השאלה מדוע? מדוע תרבויות שנחשבו למעצמות גדולות ועשירות כמו מצרים למשל התמוטטו? ובכן הדבר קרה כשהתשוקה גברה על האני הגבוה יותר של הנשמה. האדם החל לשכוח את תפקידו לשמו נשמתו ירדה לעולם הפיסי, ו”התאהב” עד כדי התמכרות בחומר מה שעיוור את חושיו, והאנושות משלמת מחיר כבד של כאב וסבל על כל גווניו עד היום, אלא אם כן היא תתעורר מתרדמת החומר ותעשה מעשה שיציל את האנושות ואת כדור הארץ בפרט.

עוד מהבלוג של אסיה

תצוגה מקדימה

היש דבר כזה ברור ומובן?

שמתי לב כי כל מי שאיבד אדם אהוב, בן משפחה קרוב ולאובדן בכלל בלי יוצא מהכלל יש מכנה משותף והוא המשפט: "לו היה כאן עוד קצת הייתי מלטף אותו, מחבק ומנשק ואומר כמה אוהב\ת", ועוד מילים בזה הסגנון והנוסח. מה אנחנו הנמצאים בין חיים...

תצוגה מקדימה

רבע שעה לפני הבית

מלאו להם חי שנים אך, עודם תינוקות טהורים. הם בעלי מראה מצ'ואיסט, גברברים, זרועות עם שרירים, בלורית שיער מסורקת לאחור ולבוש, שיא ההידור. מאחורי כל אותם בסמלי בגרות הם עדיין הבייבי של האימהות. זהו סיפורו של תינוק, ילד, נער,...

תצוגה מקדימה

חוכמת החיים וטיפשות בארץ התקיעות

אז מה אם קשה מוותרים? זהו מרימים ידיים שוברים את הכלים ולא משחקים? . . . נו באמת, זה היה אז בגן הילדים זוכרים? . . . עכשיו אלו הם החיים האמיתיים לכאורה, וזה כן בידנו אז בואו נרים את הכפפה, כל אחד בחייו שלו, ומספיק שיעשה שינוי...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה