הבלוג של aronamaskil

aronamaskil

אהרונה משכיל M.A. יועצת ומדריכה בינתרבותית. מייסדת בישראל את מודל האינטליגנציה הבינתרבותית (CQ), ומומחית לתרבות עסקית ישראלית, אמריקאית וגלובלית.

עדכונים:

פוסטים: 13

עוקבים: 0

החל מפברואר 2015

סכין השפים שננעץ בכף רגלי הביא אותי לחשוב: איך לאזן את מרוץ החיים מבלי לפגוע ולהיפגע? איך להצליח להיות אמא ‘סופר-וומן’ ולעשות עשרה דברים בו זמנית, בריכוז ומחשבה? מה השיעור שלי באירוע הזה?

14/08/2018

aronatepr

המפגשים של סלונה בחסות טפרברג ובתמה “משפחה_אמיתית” בה נחשפנו לדינמיקות משפחתיות שונות ומגוונות, הזכירה לי את “מקרה הגבס” שלי ואיך הדינמיקה ויחסי כוחות יכולים להשתנות כשהמציאות משתנה.

6.00 – השכמה

07:00 – קולות מריבה נשמעים מאיזור חדרי הילדים

07:15 – קפה ראשון (כדי שבטעות לא אמרח בכריך משחת שיניים במקום גבינה)

07:19 – דיאלוג (כן, דיאלוג) בשלווה אדלריאנית וחיוך: ‘מי ייצא עם הכלב?’

07:20 – (אדלר מת מזמן וכך גם הפתיל שלי) צעקה: ‘מי יוצא עם הכלב?!’

07:27 – הקפאין מתחיל לעורר, מתחילה להכין כריכים

07:35 – מתחילה להעלות טונים כי בשעה שמונה יש לי שיעור יוגה

07:40 – הילד מציין בקול (ובעברית: צורח) ‘ביקשתי חביתה ולא ביצה קשה’!

07:42 – השעון נעצר. אני מסתובבת לאחור, ב’סלואו-מושן’, באלגנטיות של בלרינה באמצע פירואט, ובלי כוונה, סכין השפים החד שהיה בידי נשמט וננעץ בכף רגלי השמאלית. כן, כן, ננעץ. תקוע אנכית במפרק הבוהן.

הרופאה אמרה שתאונות רבות מתרחשות בבית, ורובן היו נמנעות אם היינו עושים דברים בריכוז ובמחשבה. ואני חשבתי לעצמי: בכל בוקר עלי להעיר שלושה טסטוסטרונים, לסדר את הבית, להכין אוכל, לשטוף את הכלים, לדאוג לכלב ולהגיע בזמן ליוגה? נו, באמת, היכן יש מקום לריכוז ומחשבה?

אחרי שהכניסו את רגלי לתוך סמיטריילר (גבס כבד), התחלתי להסתכל מסביבי כדי להבין את המציאות החדשה שלי, מציאות שבה אני מרותקת לספה בלי יכולת לזוז. התחלתי בלכעוס, לא על עצמי, זה נדוש, כעסתי על כל העולם ולהקתו. הילדים שלי בטוחים שלשים את הצלחות בכיור זו עזרה עצומה, שמיד לאחריה הם חוזרים להסתגר בחדריהם. ברור להם שאמא-סופר-וומן, עם או בלי גבס, יכולה להשלים את העבודה, הרי לא בכדי הרוויחה את התואר הנכסף.

אתן לכם דוגמה: יושבת עם רגל מורמת, מוגבלת תנועה וכאובה, ואף לא אחד חושב ‘לזרוק לי עצם’ מדי פעם כדי שלא ארעב (כוס קפה, מה בסך הכול ביקשתי?), אבל למבשלת שהבאתי הכינו קפה מבלי למצמץ!

הבאתי לילדים מבשלת כדי שלא יסבלו מחרפת רעב או לחילופין יסתפקו בפיצה לארוחת בוקר, צהריים וערב. האישה המדהימה נכנסה למטבח ותוך דקות הבית התמלא בריחות שכבר שכחנו. הילדים קרקרו סביב ה”סבתוש” וככל שהריחות התחזקו כך גם האהדה של הילדים. “מה תרצי?”, “במה לעזור?”, להכין לך קפה?” – שאלו אותה הילדים בתורות. אמא שלכם בגבס – ואותה לא שאלתם אם היא זקוקה למשהו, אבל “סבתוש בהשכרה” קיבלה יחס של מלכה. מכרו אותי בעבור ערימת שניצלים.

תמונה-לפוסט-קפה (2)

היו לי הרבה תובנות מארבעת השבועות הללו: העיקרית הייתה שכאשר קורה משהו לעוגן של המשפחה ברמה הפיזית או המנטלית, כל האיזון והדינמיקה המשפחתית מתערערים. תמהיל של אי-וודאות, תסכול ומתח שאפשר לעיתים לחתוך בסכין (נוט טו סלף: לא סכין שף).

כל אחד במשפחה מייצג חלק מפאזל, וכשהפאזל מתפרק, החלקים מתפזרים.
וכך זה היכה בנו: בהתחלה היה הלם משפחתי טוטאלי. לא קלטו שאמא לא מסוגלת לתפקד, לא הבינו את דרגת הכאבים איתם אני מתמודדת, למה אני לא מצליחה לקום מהספה, למה אני יורדת במדרגות על האחוריים, ועוד ועוד. לא ידעו איך “לאכול”‘ את העובדה שכל אחד מהם צריך לצאת מאזור הנוחות שלו ולקחת על עצמו תפקיד.

החלו ויכוחים, התפתח לחץ והאווירה הפכה לא נעימה בכלל.

בפאזל הזה החלק שמונח במרכז השולחן הוא אני, ותפקידי לחבר אלי את יתר החלקים. הדרך היא תקשורת ישירה ואותנטיות: אמא היא לא “גיבורת-על”. אמא זקוקה לעזרה, לאמפתיה ואפילו למעט פינוקים. וכך נרקם משהו חדש, משהו שלא היה קיים. הפאזל החל להראות תמונה שמשקפת מציאות חדשה:
המתבגר לקח אחריות לנהל את האחים הקטנים, הקטנים למדו לנהל את זמנם, וגם אנחנו, ההורים, למדנו איך למתן, לשחרר, ולהתעקש רק על הערכים החשובים באמת. אה, וסבתוש? הרווחנו בתהליך גם סבתוש חביבה.

פאזל-גבס-04-04

טוב, היו בפאזל עוד חלקים רבים כמו הר כביסה ופירורים על הרצפה. לא הכול היה מושלם, אבל בסוף הכל הסתדר לטובה.

עוד מהבלוג של aronamaskil

תצוגה מקדימה

ביום בו אפסיק לפחד...

כולנו מטפחים "אזור נוחות" בו אנו מרגישים בטוחים. כולנו פוחדים לצאת לעבר הלא נודע. דמיינו לרגע, מה היה קורה ביום שבו הייתם מחליטים להפסיק לפחד. זכרו, אם יוצאים, מגיעים למקומות מופלאים. כולנו רוצים להיפתח בפני אפשרויות...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

איך לשנות את בן/בת הזוג ב-5 פסקאות?

כמה מאתנו היו בטוחים שחלק מעסקת "הנישואין" כוללת בתוכה את המטרה ה"קדושה" לשנות את בן הזוג? התשובה היא: כולנו. אם רק נצליח לחולל שינוי כלשהו באישיותו של בן זוגנו, הכול ייראה טוב יותר... ...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

איך לנצח את הסטטיסטיקה?

מ, אישה בשנות ה-40 מספרת: "אני נשואה כ-20 שנה, חיה בבית יפה, שני ילדים, בעלי ואני מתפרנסים בכבוד. אממה, אנחנו כל הזמן רבים. אני מרגישה שהאהבה שהייתה נוכחת לאורך הרבה שנים נעלמה. קשה לי עם הביקורת שלו על כל דבר: 'איך את לבושה, כמה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה