ירושלמית, נונקונפרמיסטית, סוכרתית, מקועקעת, טבעונית, לוחמת צדק, חובבת תיאוריות קונספירציה, תולעת ספרים. כתבו לי: [email protected] פייסבוק: https://www.facebook.com/anna.a.babkin
עדכונים:
פוסטים: 33
החל מפברואר 2018
20/05/2018
תקלה בקצה הגלקסיה – אתגר קרת
כנרת זמורה-ביתן דביר
מאי 2018
109 עמודים
ספר חדש לאתגר קרת! קולולו! כמה מרגש! אני ועוד מעריצים נלהבים חיכינו לו, לא בערך אלא בדיוק, 8 שנים. קרת התבדח על הנושא ואמר שהוא “מוציא ספר פעם ב-8 שנים, כמו שעון”. הוא אמר שבעצם הוא תמיד כותב, וכשהוא מתחיל להרגיש שהסיפורים לוקחים אותו לאיזה כיוון פתאום, מתחברים להם, אז הוא מחבר ביניהם לאסופה ומוציא אותם לאור. ובכן, טוב שהגיע הזמן הזה! וטוב ש”מועדון הקוראות של סלונה” שלחו לי את הספר דרך אתר ע-ברית.
אודה ואתוודה שאת שני הסיפורים הראשונים באסופה, “הפעם הלפני אחרונה שירו אותי מתוך תותח” ו”אל תעשה את זה!” שמעתי כבר בהרצאה של קרת “פתאום סיפור בדלת-הסיפורים שמאחורי הסיפורים” בבר ה”סורימארה”, שהעביר לקראת הוצאת ספרו החדש. אין מה לומר, הם ממש קרת קלסי. סיפורים שהם הזויים מצד אחד, וזורמים בקלילות מצד שני. לקרוא אותם שוב הרגיש כמו לבקר חבר ילדות שתקוע בניינטיז. פשוט חבל”ז. פיגוז.
הסיפור “עוגת פירורים” מכמיר לב. מסופר בבן חמישים שחי עם אמו ומסדר לה את קופסת התרופות שלה תמורת תשלום. זו הייתה חוויה אינטנסיבית שהייתי חייבת לקחת ממנה הפסקות.
בכיתי. לא אשקר. בן זוגי נבהל מההבעה המלנכולית שעל פניי, ואץ להביא לי שתיה ואוכל, “לא” אמרתי לו. “לא קרה לי כלום. ככה נראה אדם שקורא אתגר קרת”. קטונתי מלהבין איך קרת מצליח לצייר דמויות כך כך אומללות, ואיך הוא מצליח לעורר בנו רחמים ואמפתיה כלפיהן. כנראה הוא משתמש בקסם.
בסיפור שנושא את שם הספר – תקלה בקצה הגלקסיה – קרת מצליח לקומם ולעצבן אותי. זה מין סיפור פולני כזה שמתאר אנשים שלא משנה מה יקרה להם, הם אף פעם לא יהיו מרוצים.
ובסוף מה? לא רוצה להרוס לכם, אבל בוא נגיד שדברים טובים לא יכולים לצאת מגישה כזאת לחיים.
התגעגעתי להגיון שבאבסורד. לתחושה של חיים בתוך חלום. בסיפורים “אלרגיות” ו”סולם” קרת עושה את זה שוב, מנווט אותנו בדיוק מופלא במחוזות תת-המודע שלו, נבכי ההזיה המרהיבה, איפה שהכול אפשרי. ההוויה הישראלית וחוקי המציאות מתערבבים עם מציאות פנטסטית מקבילה כלשהי שזורמת במקביל, ויוצרים סיפורים לא פחות ממדהימים. זה כל מה שחיכיתי לו. תמצית האושר.
ב”טאבולה ראסה” ו”חלונות” הרגשתי מיואשת ולכודה, את “בלילה” ו”פיינאפל קראש” הקראתי לבן זוגי באוטו וצחקנו לאורך כל הדרך. מנעד רגשות רחב כמו זה הוא בדיוק מה שציפיתי לו מקרת.
כל הדמויות והסיפורים השתלבו בצורה מופתית ביצירה המקסימה הזו, התמונות נשארו לי בראש הרבה זמן אחרי. אני מלאת כבוד והערצה לאתגר קרת, שנדמה שהוא מאגר בלתי נדלה של הפתעות טובות. ספר מושלם.
5\5
» אין עצוב מזה: מיומנה של אם שכולה
» זן ואומנות ניגוב הטוסיק – איך ללמד ילדים לנגב?
» הפעוטה שראתה ושמעה את אמא שלה בפעם הראשונה בגיל שנתיים
» 3 טריקים עם מסקרה מהמאפר של ביונסה
» רק דברים טובים: שפתון אדום חלומי
» וידאו: איך לעצב את הגבות בבית?
» 5 דברים שיעשו לכם זיקוקים במיטה
» 5 דברים שכל אישה צריכה לדעת על גברים
תגובות