הבלוג של אנה בבקין

עלילות אנה בעיר הקודש

ירושלמית, נונקונפרמיסטית, סוכרתית, מקועקעת, טבעונית, לוחמת צדק, חובבת תיאוריות קונספירציה, תולעת ספרים. כתבו לי: [email protected] פייסבוק: https://www.facebook.com/anna.a.babkin

עדכונים:

פוסטים: 37

החל מפברואר 2018

סקירת ארבעה ספרים ישראלים וספר אחד נורווגי שקראתי החודש, כשכל קשר ביניהם – מקרי בהחלט.

21/11/2018

החיים על פי הדוד מסין מאת: אוריאל לין

איורים: גונן מעתוק, מספר עמודים: 142, הוצאת סטימצקי, 2018

תקציר: יום אחד מתקשר אדם מסין אל אוריאל לין. שניהם חולקים אותו שם משפחה, והוא רוצה לאמצו מבחינה רוחנית ולתת לו עצות על החיים, עצות שאסף במסעו הארוך על פני האדמה. דרך אמרות קצרות, לין מציע זוויות ראיה שונות על ההתנהגות האנושית, על איך לבנות חיים עשירים יותר ועל התנאים להצלחה.

המחבר: אוריאל לין (יליד 1935) הוא עורך דין ונשיא איגוד לשכות המסחר. בחייו הספיק לכהן כחבר כנסת, כמנהל רשות ההשקעות לצפון אמריקה, ממונה על הכנסות המדינה, מנכ”ל משרד האנרגיה והתשתיות ויו”ר מועצת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. לין פעיל בתחום העסקי והציבורי ומכהן כדירקטור בחברות ציבוריות.

האיורים המודרניים שמלווים את האמרות המנוקדות חמודים. הספר נראה יותר כמו ספר מתנה ופחות כמו ספר ללימוד זן. נראה שלין השתמש באלטר-אגו של “הדוד” כדי לספר את מה שלמד על העולם בצורה נחרצת ומרוחקת, אבל אין זו סיבה מספקת למיזוגניה, והערכתי לספר פסקה מרגע התקלותי בציטוט הזה:

את התובנה בסגנון “אלי, תן לי את הכוח לשנות את מה שאני יכול ולקבל את מה שאני לא יכול לשנות” – אפשר היה להגיד בלי להחפיץ נשים. הנה, כמו שכתבתי ממש עכשיו. אמירות כאלו אולי התאימו לסין הדיקטטורית של המאה ה-17, אך מתאימות פחות לעידן המתקדם והפוליטיקלי-קורקט של 2019.

אישה היא בת אדם, לפני הכל. משום מה אנשים מסוימים מרגישים נוח להתעלם מהעובדה הזו, ומעדיפים להתייחס לאינטיליגנציה של האישה, לחלומות שלה, לעבר והעתיד שלה, להווי ולמהות שלה, לכל אנושיותה – כלא קיימים. קל להם יותר לקחת את כל המאפיינים ולתחוב אותם תחת הגדרת אחת – משקל, משל היתה האישה נקניק במעדנייה. אני לא באה בעסקים ואין לי דבר וחצי דבר עם אנשים מסוג זה (שמנופובים), ואני מייחלת ליום בו החברה תראה בנשים יותר ממידת בגד.


 צריך לעשות את זה יותר מאת: אודי שרבני

מספר עמודים: 170, הוצאה: ספרית פועלים, 2018. לינק לרכישה

תקציר: קורא ספרים אובססיבי, קופירייטר לשעבר וזוג אוהבים נקלעים לשלל מצבי קיצון ומייצרים במו ידיהם סיטואציות על גבול האבסורד. הם נעים במרחב עירוני דחוס, חסר מרגוע, משתתפים בטקסי היומיום בדרך שהיא ייחודית רק להם. ביקור במוזיאון הופך להיות מיצג בפני עצמו, דיאלוגים ספרותיים עוברים סימפּוּל ומקבלים חיים משל עצמם, נסיעה שגרתית לכאורה בנתיבי איילון מביאה לשיתוק של מדינה שלמה, חיי היומיום של זוג מוצגים כתסריט. כך קורה בארבעת סיפורי הקובץ.

המחבר: אודי שרבני (יליד 1976) הוא סופר, משורר ותסריטאי ישראלי. צריך לעשות את זה יותר הוא ספרו השלישי. בשנת 2009 זכה שרבני במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של הארץ, בשנת 2017 הוענק לו פרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם.

בחרתי בספר נטו בגלל העטיפה, ורק לאחר מכן שמחתי לגלות ששרבני הוא למעשה המחבר של דני פריפריאלי! הקומיקס מוואלה! שהייתי עוקבת אחריו קבוע אי-אז, לפני עידן הפייסבוק.

מדובר בממואר שכל כולו על טהרת הקריאה. מן הראוי היה שאקרא אותו בבית קפה. פרטי, כמובן. לא תעשייתי. אחד כזה שמשקיע במנות הטבעוניות. שמחזיק מדף עם ספרים למכירה. היה עליי להכנס כל כולי אל המילים. אך אחרת קרה, וחטאתי בקריאה דיגיטלית. פושעת נבזה שכמותי -
לא דפדפתי. לא רחרחתי. אפילו לא שכבתי על הספה עם שש כריות תמיכה אסטרטגיות כהמלצת הסופר. קראתי בחשיכה הלילה, מחוברת למטען, כשהיובש בשפתיים מציק והווזלין, אויה, בחדר השני. לפרקים ניסתה המציאות להתערב באמצע וקראתי כמה עמודים בחדר ההמתנה באיכילוב. כמה עמודים בנסיעה.
אבל מה? קראתי! קראתי. מתחילתו עד סופו. ואינני אפילו מקושרת בהוצאה. כן מוכרת ספרים לשעבר, לשם העניין. אולי עורכת לשון בעתיד. איזו תעשיה אכזרית, לבי לבי עם הסופרים.
חוויה חוץ גופית. פשוטו ומשמעו, כל מי שאוהב לקרוא יהנה מהספר הזה.


 הפלא שם למטה – המדריך השלם לווגינה מאת: אלן סטיקן דאל ונינה ברוקמן

מס עמודים: 359, הוצאת מודן, 2018. לינק לרכישה

תקציר: ‬מדריך‭ ‬חדש, עדכני ו‬שופע‭ ‬מידע שעוסק‭ ‬באיבר ‬המין‭ ‬הנשי. הספר נכתב מתוך הבנה שהבסיס לבריאות מינית טובה טמון בהבנה של מנגנוני הגוף, ובמיוחד בהבנת הפלא שם למטה. הקריאה בספר מבטיחה לאפשר לנשים לקבל החלטות בנוגע לגוף ולמיניות שלהן באופן בלתי תלוי, כשכל העובדות ידועות להן, ובחירותיהן מבוססות על ידע רפואי ולא על שמועות או אי-הבנה.

‬‬המחברות: ‬נינה‭ ‬ברוקמן‭ ‬ואלן‭ ‬סטיקן‭ ‬דאל‬‭ ‬התחילו בכתיבת בלוג כש‬היו‭ ‬סטודנטיות‭ ‬לרפואה‭ ‬ומדריכות‭ ‬לחינוך‭ ‬מיני. ‬עד‭ ‬מהרה‭ ‬צבר‭ ‬הבלוג‭ ‬פופולריות‭ ‬עצומה‭ו ‬הספר נכתב כמו מעצמו, תחילה‭ ‬ראה‭ ‬אור‭ ‬בנורווגיה‭ ‬ולאחר‭ ‬מכן‭ ‬תורגם‭ ‬לשלושים‭ ‬שפות.‭

הספר כתוב בצורת שאלות ותשובות ולכן נוח להתמצא בו. בז’אנר ספרי ההדרכה והמין – הוא לא מחדש הרבה, וקראתי טובים ומפורטים ממנו. מה שכן מרענן בו הוא הדגש שנינה ואלן שמות על אמצעי המניעה שונים, בייחוד על חידושים מהשנים האחרונות. מתאים למתלבטות ומתלבטים בסוגיות אמצעי מניעה.


פסיכית מאת עידו איזן

מס עמודים: 391, הוצאה עצמית, 2018. לינק לרכישה

תקציר מתוך אתר הספר: פסיכית הוא רומן פסיכו-ארוטי המגיש לקורא בקצב מהפנט, סקסי, מהיר ושובה לב, את סודות נפתולי אהבתו של גבר ישראלי צעיר ורגיש הנקלע למערבולת יחסים יצרית בין שתי הנשים המפתיעות והמשפיעות ביותר שאי פעם נכנסו לחייו.

גיבור הספר האלמוני מוצא את עצמו במרכזה של צומת דרכים מוסרית בה עליו לבחור פעם אחר פעם בין סיפוק צרכיו הגופניים לבין מתן מענה לצרכי הלב שלו.
שם הספר מעלה ציפיות גבוהות. על פניו הקונספט נשמע מעניין, בדרך-כלל רומן עם נגיעות בדסמיות הוא עדיף על פני רומן אירוטי רגיל. הבחור מתאהב בטבעונית קופצנית וקלילה – שמתגלה כחיה רעה וחסרת גבולות, וכולאת אותו בחדרה. ההתחלה טובה, ואפשר היה ללכת עם זה רחוק, אבל אז עיקר העלילה נעה בין סצינות סקס לבין מחשבותיו של הגיבור והלך הרוח שלו כשהוא נשאר אזוק בחדרה לבד. המחסור בהתפתחות עלילתית מורגש. טעויות ההגהה הוציאו אותי מריכוז כל הזמן, ולא הבנתי למה המשלב הלשוני לא אחיד.

אני אמנם לא התחברתי אל הספר, אבל עבדים שרוצים לראות שחור על גבי לבן את הפנטזיות הכמוסות שלהם ישמחו לקרוא אותו.


 זכרונות מהצינוק מאת שמילקט   !טריגר אלימות מינית!

תקציר: בספרה ‘זכרונות מהצינוק’ שמילקט מגוללת את סיפור חייה המלא והשלם, דרך הילדות ובית הספר והתיכון, ואז הצבא והלימודים, ועד שהגיעה למועדוני הסאדו. בלי לחסוך בפרט, ובכתיבה צלולה ופשוטה היא חושפת הכל, כולל הטראומות שעברה.

כמו איזן, גם שמילקט (שם בדוי) פנתה אליי על מנת שאקרא ואסקר את ספרה שהיה אז בהדסטארט. מאז היא החליטה (מסיבות כאלו ואחרות) שלא להוציא אותו לאור דרך מימון המון, כך שלצערי אין לי קישור לרכישה לצרף. החלטתי לכתוב על הספר בתקווה שימצא את דרכו לאור בסופו של דבר.

למרות הסיפור הקשה וחוויות האונס והאובדנות שמתוארים, הקריאה בספר קלילה. הספר נותן לנו את מה שאנחנו מחפשים תמיד – סיפור אמיתי. פתיחות עד הסוף. אין פה המצאות דמיוניות, אלא את מה שקרה לה באמת. שמילקט מכניסה אותנו אל הפגישות עם הפסיכולוג ולוקחת אותנו לדייטים שלה בברלין וישראל. היא נותנת פרספקטיבה אמיתית על עולם הבדסמ ומסבירה אותו בסבלנות והומור. עצם ההחשפות שלה מעוררת מחשבות על החיים שלנו, מלמדת צניעות. איך אפשר לשפוט את שמילקט אחרי שהיא מעמתת אותך מול עצמך האמיתי, העייף, בסופו של יום.

 

מוזמנים לעקוב אחריי בפייסבוק לעוד תכנים, סקירות ועניינים :)

עוד מהבלוג של אנה בבקין

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

אופס! התקעקעתי שוב

אחרי שנים בהן התקעקתי בירושלים, החלטתי לגוון ולצאת מגבולות עיר הקודש. שמעתי על "אופס טאטו" בחיפה דרך קבוצה בפייסבוק: מדובר במקום חדש שנפתח רק בפברואר השנה, וכבר צבר יותר מ-11K עוקבים ב...

תצוגה מקדימה

סקירת ספר: החיים ה(לא כל-כך) מושלמים שלי - סופי קינסלה

החיים ה(לא כל-כך) מושלמים שלי סופי קינסלה מאנגלית: דנה טל הוצאת הכורסא 390 עמודים   תקציר: לכל מקום שאליו קייטי ברנר מביטה, מישהו אחר חי את החיים שהיא הייתה רוצה לחיות. חייה של קייטי, לעומת זאת, הם מאבק יומיומי; היא גרה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה