הבלוג של אנה בבקין

עלילות אנה בעיר הקודש

ירושלמית, נונקונפרמיסטית, סוכרתית, מקועקעת, טבעונית, לוחמת צדק, חובבת תיאוריות קונספירציה, תולעת ספרים. כתבו לי: [email protected] פייסבוק: https://www.facebook.com/anna.a.babkin

עדכונים:

פוסטים: 22

עוקבים: 0

החל מפברואר 2018

האווירה הקלולסית מורגשת בחוזקה באוויר, כאילו היה כל הספר תרגיל כתיבה של מנוזלת בת 15 שאמרו לה לצייר ענן מחשבות מעל המושג “מעבר לעיר חדשה”.

18/04/2018

החיים ה(לא כל-כך) מושלמים שלי

סופי קינסלה

מאנגלית: דנה טל

הוצאת הכורסא

390 עמודים

 

תקציר: לכל מקום שאליו קייטי ברנר מביטה, מישהו אחר חי את החיים שהיא הייתה רוצה לחיות. חייה של קייטי, לעומת זאת, הם מאבק יומיומי; היא גרה בדירה לונדונית מעופשת וקטנטנה, מנסה להשתלב חברתית במקום העבודה שלה, וגם התחום הרומנטי מסרב להאיר לה פנים. את הנחמה שלה היא מוצאת בהעלאת תמונות מלבבות (ולא כל כך מציאותיות) של חייה לאינסטגרם, במטרה להשיב מעט מכבודה העצמי האבוד.

אך בדיוק ברגע בו נדמה שקייטי מתחילה למצוא את מקומה, הגרוע מכל קורה. הבוסית שלה – דמטר פרלו המושלמת, שגרה בדירה מושלמת, לובשת בגדים מושלמים, נשואה לבעל מושלם ואמא לילדים מושלמים – מחליטה לפטר אותה. קייטי השבורה חוזרת לגור בחווה של הוריה בסומרסט וחייה בלונדון נדמים כזכרון רחוק, עד שמפגש מחודש ומקרי עם דמטר ועם הסודות שהסתירה גורם לה להבין שהיא חייבת לבחון מחדש את ההנחות שלה לגבי מהם באמת חיים בעלי משמעות.

 

בהתחלה חשבתי, איזה ספר כיפי. אנחנו נכנסים ישר לראש שלה, של קייטי. מהעמוד הראשון אנחנו בתוך בליל המחשבות הרצות שלה, מה שיוצר תחושה טבעית ונינוחה לקורא. אחרי עמודים מספר שמתי לב שבעצם כל המחשבות האלו כולן הן שטחיות ברמת הצבע-שיער-בגדי-מעצבים-מסעדות-כסף ואין בהן שום טיפת פילוסופיה, עומק, עניין מעבר לזה. כל העסק נראה כמו חוזה שסוכם מראש לסרט, שאציין שאם הייתי נתקלת בו במקרה בזפזופ לילי בין ערוצי יס, הייתי מעבירה ערוץ ללא היסוס (לאחר שתהיתי מי לעזאזל אישר את ההפקה של הבזיון הזה).

האווירה הקלולסית מורגשת בחוזקה באוויר, כאילו היה כל הספר תרגיל כתיבה של מנוזלת בת 15 שאמרו לה לצייר ענן מחשבות מעל המושג “מעבר לעיר חדשה”. הו הו תראו את הנערה הקטנה והחמודה הזו מחליפה את התדמית הכפרית שלה – ע”י החלקת התלתלים והרכבת משקפיים ללא מספר על פרצופה, לא משהו שכולל חשיבה חלילה – כדי להצליח בעיר הנחשקת והגדולה, כשהיא יכולה לממן רק חדר קטן בדירת שותפים – כאילו לא היינו שם מספיק בסדרות כמו הביץ’ מדירה 23, הבחורה החדשה, ואפילו סרטי ילדים כמו זוטרופוליס.

חידה: כמה פעמים המילה אינסטגרם יכולה לחזור בספר אחד? התשובה: אינסוף.

עושה רושם שהמו”לים או מישהו בסגנון דרשו מקינסלה להתחבר לדור הצעיר, והיא עשתה זאת בעיוורון ובלי הבנה ממשית של מאחורי הקלעים של “העניין הזה שכל בני הנוער נמצאים בו”. קייטי מחפשת כל הספר תמונות מושלמות להעלות לאינסטוש, כולל צילום ארוחות צהריים יוקרתיות של אנשים שהלכו לשירותים, אבל אין שום דיבור על מספר עוקבים או לייקים או תגובות.

כנ”ל לגבי יוגה, בלוג, זרעי צ’יה, חלב סויה, פוטושופ וטקסט (במובן של מסרון). הבנתי, זה סיפור מודרני. מודרני מאוד. הנה אנחנו, ב-2017, אוקיי? הניסיון המובהק לייצר תדמית מבינה ועכשווית ללא שום עומק, עניין, סיפור או תוכן – כשל.

הדיאלוגים המשמימים עשו לי חשק לבכות (“חטיף צ’יפס, קיטי-קייט?”, “ראיתי אותך מגיעה. התעוררתי נורא מאוחר, מצטערת! את רוצה ארוחת בוקר?”, “את… בסדר? ודאי שאני בסדר! רק קצת עייפה, זה הכל”). סיפור האהבה לא אמין מההתחלה (הוו נתקלתי בבלונדיני חטוב במעלית, מה הסיכויים בחודש הראשון שלי במשרד המצליח הזה?). גיבורת הספר פתית מדי. הטעויות בלכאורה-קומדיה-רומנטית הזו בולטות כמו כתמים של מלבין על חולצה שחורה.

ביטויים מגוחכים כמו “מילוי מצברים לקראת לילה של סקס לוהט” (ציטוט ישיר!), וסצנות רבות שנמצצו מהאצבע (ספויילר: אחרי תאונת דרכים עם רכב ישן בתעלה בכפר, הוא מנגב את פניו מהדם והם ממשיכים בטיול הרומנטי) גרמו לי לתהות מה חושבת הסופרת על מנת המשכל של קוראיה. אני מבינה ששום דבר לא מושלם, אבל חורים בעלילה שרואים מקילומטרים בסרט, בוודאי ובוודאי קוראים בספר.

קלישאות סתמיות נוסח הוליווד כמו “רק תהיי עצמך” ו”לשקר אין רגליים” אמורות להיות המסרים המעצימים בפרק האחרון, כשבעצם היה עדיף כבר שלא יהיה פה שום מסר. טעויות הקלדה ושגיאות כתיב רבות מעטרות את הדפים מתחילת הספר ועד סופו, מה שרק מוסיף לחגיגת הטמטום הגדולה הזו.

לסיכום בזבוז זמן טוטאלי, לא מתאים אפילו לקריאה בתור בדואר.

2\5

IMG-20180418-WA0012mynotsoperfectlife_master

עוד מהבלוג של אנה בבקין

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 8 months
תצוגה מקדימה

הטרדה מינית באוטובוס

היי. זה לא הולך להיות ארוך, רק רציתי להזכיר לכל הבנות כאן: לא להתבייש להרים את הקול, לקום וללכת, לעשות כל דבר! רק לא לקפוא כשמישהו נוגע בכן באוטובוס\ברחוב\בכל מקום. לפני שבועיים עליתי על קו 78 ממרכז העיר לדרך חברון...

תגובות

פורסם לפני 6 months
תצוגה מקדימה

דם דם דא דם - הצגה חדשה בתיאטרון מיקרו

דם דם דא דם כתיבה - רועי מליח רשף בימוי - יפים ריננברג שחקנים - נירו לוי, נועה צנקל, בני שיף, מירי גורליק, יוסף אלבלק קומדיית אימה חדשה ב...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה