הבלוג של אפרת נומברג יונגר

good enough mother

נשואה לאלעד, אמא לילד וחצי - דניאל סיני בנימין (אל תשאלו- זה לא אני דפקתי אותו עם שלושה שמות) ועוד קטנה בבטן. בת 31, נזכרתי לחפש את עצמי אחרי שסיימתי ללכת לפי המסלול המקובל, או לחלופין- מקדימה את זמני ועוברת את משבר גיל... +עוד

נשואה לאלעד, אמא לילד וחצי - דניאל סיני בנימין (אל תשאלו- זה לא אני דפקתי אותו עם שלושה שמות) ועוד קטנה בבטן. בת 31, נזכרתי לחפש את עצמי אחרי שסיימתי ללכת לפי המסלול המקובל, או לחלופין- מקדימה את זמני ועוברת את משבר גיל ה40. תמיד טענתי שאני מוכשרת....

עדכונים:

פוסטים: 13

החל מיוני 2010

שלום, קוראים לי אפרת ולצורך הפוסט הזה אני אפתח בווידוי שמשום מה אני פותחת איתו לאחרונה כל פוסט (לפוסטים הקודמים ליחצו כאן).

אני-לא-טיפוס-של-בוקר! 

בעבודה יודעים שאסור לדבר איתי לפני עשר וחצי, בעלי (שהוא ההפך הגמור ממני) יודע שאם הוא יפגין איזשהיא סוג של עליזות הוא יזכה במבטי איבה ונהמות גרוניות משל התחתן עם דוב קוטב ולא עם יצור קטן וחמוד כמוני (בחורה תמיד יכולה לפנטז).

האדם היחיד בשבילו אני מגייסת את כל כוחות הנפש שלי שמסתיימות בחיוכים ותקשורת סמי מילולית זה בני הקטן בן השנתיים וחצי,  שהוא  העתק מדוייק של אביו לא רק במראה ובתכונות האופי אלא גם בנטייה הטבעית לקום בבוקר בחיוכים ובמרץ ולצעוק מהמיטה: “אמאאאאאאא, לקום! להתלבש!”.

לכן,  אני מודה ומתוודה שעקב נטייתי לא לתקשר עם הסביבה הילד שלי רואה טלוויזיה בבוקר מתוך ההנחה הבסיסית שמישהו צריך לתקשר איתו  וזאת לא תיהיה אני. הבעיה היא שלמרות שאני שרועה לידו מול הספה אין לי ממש מושג מה הוא רואה כי אני עסוקה בעיקר בלישון בעודי ערה (מן כישרון שכזה שכל אמא חדשה מפתחת).

בגלל שכמו כל אמא מצוייה אני מלאה  ברגשות אשם על הזמן שהילד  רואה טלוויזיה שאלתי את הקואצ’רית הפרטית שלי בארבעה חודשים האחרונים אפרת לקט הלא היא “אמא מאמנת” מה עושים כדי להקטין תחושות האשם ואיך מגדלים ילד עם כמה שפחות שעות טלוויזיה.

אז שבו ותרשמו:
1. זה בסדר שהילד רואה טלוויזיה. הוא נחשף לתכנים מעניינים שספק אם הוא יוכל ללמוד במקום אחר.

2.שימו גבולות  אבל אפשרו מרחב בחירה. הגבילו בזמן ובמספר תוכניות שהילד יכול לראות  אבל אפשרו לו לבחור  מה ומתי תוך  כדי הצבת קווים אדומים. (שלי  לדוגמא עד כיתה ז’ היה  האיסור לראות “היפים והאמיצים” מה שהשאיר אותי ואת אחיותי, נטולות הכבלים לראות כל אחה”צ את תוכנית המופת “טלטאביז”).

3. העבירו אחראיות לילדים. אל תעמדו מעל הראש ותזכירו להם שאוטוטו התוכנית מסתיימת והם צריכים לסגור את הטלוויזיה. תנו להם להיות אחראים לעצמם וכמובן שבחו אותם על זה בתופים ובמחולות.

4 . והכי חשוב- שבו איתם ותראו מה הם רואים.

חמושה בכללים האלה החלטתי בוקר אחד לשים לב מה הילד שלי מבקש לראות וככה מצאתי את עצמי עם בן שנתיים וחצי יושבת ורואה את סדרת הקאלט “קופיקו”. לכאורה-תוכנית חמודה   עם בובה משגעת וסדרת ספרים שכולנו גדלנו עליה. במציאות תוכנית בה כל המשפחה מתייחסת לאבא כאילו היה פריק תמהוני מכוכב אחר ומומחית בדרגות שונות של גלגולי עיניים כל פעם שהאמא פותחת את הפה בציפייה שתסתום כבר.

אחלה תוכנית. פשוט אחלה. ואחרי זה ההורים שלנו  תהו למה יצאנו כאלה חצופים.

וכאן נכנסה לתמונה  חברת חברת yes שמשיקה מהלך ייעודי לילדי הגן בשיתוף מכון אדלר ובהתאם לתכנית הלימודים בגנים.

המהלך של yes, בפיקוחו של מכון אדלר, פותח במשך למעלה משנה בהתאם לתכנית הלימודים של משרד החינוך, זאת במטרה להקביל את תכני הטלוויזיה לילדי הגיל הרך עם עולמות התוכן בגנים.מדובר בעולם תוכן שלם עם למעלה מאלף תכנים חדשים כולל מאות סדרות מדוברות מבתי ההפקה הגדולים בעולם לגילאי הפרה-סקול, לצד 12 הפקות מקור ישראליות.

הוזמנתי לערב ההשקה של המוצר שעולה ממש אוטוטו ב1.3 ונחשפתי לעולם תוכן שלם שאני לגמרי שלמה איתו ומאוד אשמח אם הילד שלי יחשף אליו.

מסך יס עם מי לגדול

קרדיט  תמונה: yes

מכיוון  שכל התכנים הם בפיקוח של מכון אדלר הזמינו  את  מנחת ההורים הבכירה  רווית גוטמן שדברה על בחירות שרצוי שנאפשר לילדינו  לעשות ולסיום פונקנו בהופעה של רשף לוי שחלק איתנו סודות מגידול שבעת ילדיו. (אל תזרקו אותם מהחלון שהם מעצבנים אתכם והכל יהיה בסדר).

מסקנות:

1. חברת yes היקרה-  אם את קוראת שורות אלו ובא לך לפנק אותי במתנה ללידה  המתקרבת (אותה אני צפויה להעביר בהנקה שעות מול הטלויזיה, בטריינינג) אני  אשמח לעבור להיות לקוחה שלכם. (אהמ אהמ אהמ)

2. ההרצאה של רווית הראתה לי שאחרי  4 חודשים בליווי צמוד של אפרת אני בכיוון הנכון ופיתחתי אינסטקטים ראויים.

3. שיש אנשים בעולם הזה שנראים מעולה אחרי לידה והן לא חייבות (כמו  כותבת שורות אלו) לשבת בבית כי “רק עכשיו הן ילדו”(להלן הבלוגרית  הילה בן חנוך לוי מהבלוג “תלתלים“), שקיימות פיות בעולם  שאתן פשוט חייבות להכיר ולהדבק מהקסם שלהן (כמו לילו פניקס מהבלוג thezigzaggirl) ואחרונה חביבה-  האמא היחידה  שאני מכירה שממש לא צריכה אף אחד מהתכנים האלה כי הילדה שלה מופלאה כ”כ והחיים  האינסטגרמים שלה לא פחות ממושלמים- אירה חרקובסקי בעלתהבלוג “אוממי”  (שמלמדת עכשיו  עסקים איך להשיג חיים אינסטגרמים יפים כמו שלה בדף הפייסבוק הזה.)

4. כבר כמה חודשים אני מנסה להשיג כרטיסים למופע של רשף לוי ולצערי הוא סולד אאוט. בצדק. הבן אדם לא רק כותב מוכשר (“הבורר”, “איים אבודים”) אלא סנטדפיסט בחסד עליון. חובה  חובה לראות.

5. לראשונה אירוע התחיל בזמן ולכן לא יכולתי לצלם לכן מה לבשתי, מה טחנתי במהירות שיא בזמן שכולם נכנסו לאולם ( ותאמינו לי אישה בחודש שמיני שבולסת המבורגר טבעוני במילמולי- “שנייה אני רעבההההה” זה לא המחזה הכי נעים לצפייה) ולכן תסתפקו בתמונה שלנו מתמוגגות מהמופע של רשף לוי:

20160224095045

צילום:  אירה מתוך החיים המושלמים של אירה באינסטגרם

עוד מהבלוג של אפרת נומברג יונגר

תצוגה מקדימה

נחשפה השיטה להשיג בדיוק את מה שאנחנו רוצות ולגרום להם לחשוב שהם עלו על זה בעצמם!

הבעיה העיקרית שלי בחיים זה שאני חושבת מהר מידי. רגע! לפני שאתן סוגרות את הדף וחוזרות לשוטט בפייסבוק במחשבה של  "עוד אחת שעפה על עצמה" (וסיכמנו כבר בפוסט הקודם ש "למה לעוף על עצמך ב 100 קמ"ש אם אפשר ב"200"?) תרשו לי להסביר. אני...

תצוגה מקדימה

איזו מן אמא אני?

השבוע שאלו אותי שתי שאלות: 1. איזה מן אדם אני? 2. איזו מן אמא אני? לגבי איזה מן אדם אני, אין הנחתום מעיד על עיסתו וכו אבל יכולתי לבחור המון תמונות וביטויים מקלפי האסוציאציה של POINT OF YOU שהונחו על הרצפה במהלך סבב הכירות של...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מהיום תתרכזי במה שטוב בך. לא במה שרע.

קוראים לזה "מהפכת החוזקות" ומשמעותה ללמוד להעצים ולתעל את התכונות החזקות שלך ולא להתרכז באיך לשפר את התכונות שלא כ"כ מסתדרות עם נחלת הכלל. בואי נערוך ניסוי: 1. קחי דף ועט, תתישבי לך בפינה שקטה (אני יודעת שאין כזה דבר אבל...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה