הבלוג של אפרת נומברג יונגר

good enough mother

נשואה לאלעד, אמא לילד וחצי - דניאל סיני בנימין (אל תשאלו- זה לא אני דפקתי אותו עם שלושה שמות) ועוד קטנה בבטן. בת 31, נזכרתי לחפש את עצמי אחרי שסיימתי ללכת לפי המסלול המקובל, או לחלופין- מקדימה את זמני ועוברת את משבר גיל... +עוד

נשואה לאלעד, אמא לילד וחצי - דניאל סיני בנימין (אל תשאלו- זה לא אני דפקתי אותו עם שלושה שמות) ועוד קטנה בבטן. בת 31, נזכרתי לחפש את עצמי אחרי שסיימתי ללכת לפי המסלול המקובל, או לחלופין- מקדימה את זמני ועוברת את משבר גיל ה40. תמיד טענתי שאני מוכשרת....

עדכונים:

פוסטים: 13

החל מיוני 2010

השבוע שאלו אותי שתי שאלות: 1. איזה מן אדם אני? 2. איזו מן אמא אני? -רוצות לדעת מה עניתי?

15/11/2015

השבוע שאלו אותי שתי שאלות:

1. איזה מן אדם אני?

2. איזו מן אמא אני?

לגבי איזה מן אדם אני, אין הנחתום מעיד על עיסתו וכו אבל יכולתי לבחור המון תמונות וביטויים מקלפי האסוציאציה של POINT OF YOU שהונחו על הרצפה במהלך סבב הכירות של המפגש הראשון בקורס אימון מיוחד שהתחלתי.

לגבי איזה מן אמא אני…

טוב, אני יודעת איזו אמא אני רוצה להיות. אני יודעת שאני רחוקה מזה מאוד.

הסתכלתי טוב טוב בקלפים מסביב. ברור שרציתי לבחור בקלפי הנהדרת, מגניבה, מצחיקה וכו. אחרי הכל אני יושבת בקבוצה ורושם ראשוני הוא הרושם שקובע (עזבו את זה שתי דקות לפני כן התגלגלתי לחדר כרוח סערה מקללת את כל מה שזז אחרי שעתיים על הכביש). אבל התחלתי תהליך אימון. וחשוב לי להיות כנה עם עצמי ולכן בחרתי בקלף עם הביטוי:

לא מספיק

אז תגידו שאני בטח מחמירה עם עצמי, פרפקציוניסטית ונסחפת. (כן אני  אדם דרמטי בלשון המעטה אבל לרוב זה רק שצריך לספר סיפור בו יצאתי גדולה מהחיים מבלי להראות כאילו אני עפה על עצמי ב100 קמ”ש). אבל אני באמת באמת חושבת שאני יכולה להיות אימא יותר טובה, בת זוג יותר טובה ומעל הכל אדם יותר טוב.

לא לא בקטע של לפתור את הרעב באפריקה (למרות שזה יכול להיות נחמד) אלא אדם יותר מסופק, מאושר בחלקו, שממצה את היכולות שלו עד תום ואוהב את מה שהוא עושה.

בגלל שהנימוס מחייב אני אציג את עצמי.

קוראים לי אפרת נומברג יונגר, אני בת 31, נשואה לאלעד, אימא לדניאל סיני בנימין (תאמינו לי שגם אני לא האמנתי למשמע אוזני ששמעתי שמכריזים את השם בברית) ועוד אחת בבטן.  גרה במושב חמד, בת להורים פולניים גאים שבמשך 10 שנים התוו לי את מסלול הקריירה שלי שהסתיים ב”בום” אחד גדול שהודעתי להם לפני שנה, שאני עם ללכת עם הזרם סיימתי (שבר בבית. אבא שלי עדיין מנסה להתאושש ואימא שלי יושבת לבד בחושך).

מאז אני די מחפשת את עצמי עם השאלה “מה ארצה לעשות שאהיה גדולה”. תקראו לזה הצתה מאוחרת או משבר גיל ה-40 המוקדם. זה לא באמת משנה. מה שמשנה הוא שמרוב דברים שאני אוהבת ויודעת לעשות (כי למה לעוף על עצמך ב100 קמ”ש אם אפשר לקרוא לעצמך סופר מוכשרת ולעוף ב180?) אני לא ממוקדת. והחיפוש הזה גורם לי תסכול. תסכול שבדרך כלל יוצא על הבעל ובדרך מסוימת גם על הילד היקר שלי.

וככה הגעתי לקבוצת האימון של אפרת לקט, הלו היא “אימא מאמנת” (חפשו בפייסבוק ותתאהבו) בידיעה שכל הבלגן בחיי המקצועיים גורם לי להזניח את מה שבאמת חשוב בחיים (שינה, שופינג ואוכל :) אבל גם משפחה מדהימה שכיף להיות חלק ממנה ). ואת זה אני מאוד רוצה לתקן.

אני מאוד רוצה להיות סבלנית ואימא מגניבה, אחת שבונה אוהלים בסלון ומשחקת עם הילד באינדיאנים בכל הבית מבלי לחשוב על כמה אני עייפה, על כמה דברים יש לי לעשות (בהזדמנות זו תזכירו לי להכיר לבעל שלי את המדיח כלים) או לדבר בדיוק בטלפון עם הפקה נחשקת שהזמינה אותי לעשות סטיילינג (בן שלל העיסוקים שלי אני גם סטייליסטית). אני רוצה להיות בת זוג תומכת ולהקשיב באמת לבן הזוג שלי למרות שהוא מזל מאזניים טיפוסי ותחביבו העיקרי בחיים הוא להתלבט בין X לבין Y, ולא לנבוח עליו: “תבחר ב-Y” (אני יכולה להעביר לכן סדנת נביחות כי מעבר לזה שאני בת מזל אריה שתלטנית  אנחנו תמיד יודעות יותר טוב מהם).

אני רוצה להיות הרבה דברים שאני לא ואני לא רוצה להיות הרבה דברים שאני כן.

הסתבכתן? (לא רגע, תכף יש ציור)

אחד הדברים שאפרת הציגה בקורס הוא מודל הספירלה ועיקרו- את לא יכולה לשנות לגמרי התנהגויות לא רצויות אבל את בהחלט יכולה להאריך את הזמן בין התפרצות אחת לשנייה. (שלום, קוראים לי אפרת ואני מאוד אוהבת להתפרץ. רצוי בדרמטיות ורצוי לא לקחת שבויים)

התפרצות

שימו לב לאורך בן X אחד למשנהו על גבי הספירלה ותראו שככל שמתקדמים הזמן בין ההתפרצויות מתארך.

במהלך סבב ההכרות נהינו מודעות למילים שצריך להעיף מהלקסיקון כמו:

“מודעות”- “אני מודעת לזה שאני לא סובלנית כלפי הילד”= איזה יופי שאת מודעת, כפרה, באמת. עכשיו תזיזי את עצמך ותמצאי לזה פתרון ממשי.

“משתדלת”- בואו נשים דברים על השולחן. יש עשיתי ולא עשיתי. ב”להשתדל” אין שוב פעולה אקטיבית. את יכולה לנסות ולהצליח או לא להצליח. אבל אין כזה דבר להשתדל. (אצלנו בבית “אני אשתדל” זה שם קוד ל”רדי לי מהגב  ותשכחי כבר מהעניין הזה”)

ואחרי כל המודעות (שיט! צריכה להעיף מהלקסיקון) וההכרה בזה שכנראה יש לי בעיה (בסדר כמה בעיות- למה להיות קטנוניים) הגיע הזמן לצלול לעומק ולהכיר את עצמי כדי שאוכל להיות מי שאני שואפת להיות.

אז קיבלנו שיעורי בית. סופר מעניינים כולל התכתבות סופר מצחיקה עם אחותי הקטנה.

סקרניות?

חכו לשבוע הבא

ובינתיים אם גם אתן רוצות להכיר את אפרת כנסו לקישור הזה או תרשמו להרצאה הממש קרובה- מבטיחה לכן שכבר משם תצאו עם תובנות.

 

עוד מהבלוג של אפרת נומברג יונגר

תצוגה מקדימה

נחשפה השיטה להשיג בדיוק את מה שאנחנו רוצות ולגרום להם לחשוב שהם עלו על זה בעצמם!

הבעיה העיקרית שלי בחיים זה שאני חושבת מהר מידי. רגע! לפני שאתן סוגרות את הדף וחוזרות לשוטט בפייסבוק במחשבה של  "עוד אחת שעפה על עצמה" (וסיכמנו כבר בפוסט הקודם ש "למה לעוף על עצמך ב 100 קמ"ש אם אפשר ב"200"?) תרשו לי להסביר. אני...

תצוגה מקדימה

מהיום תתרכזי במה שטוב בך. לא במה שרע.

קוראים לזה "מהפכת החוזקות" ומשמעותה ללמוד להעצים ולתעל את התכונות החזקות שלך ולא להתרכז באיך לשפר את התכונות שלא כ"כ מסתדרות עם נחלת הכלל. בואי נערוך ניסוי: 1. קחי דף ועט, תתישבי לך בפינה שקטה (אני יודעת שאין כזה דבר אבל...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

אופטימיות היא שם המשחק

קשה מאוד לכתוב לכן מה אני בדיוק עוברת במסגרת הקורס. אלו תהליכים יותר עמוקים ממה שדימיינתי. אני לומדת על עצמי כל פעם מחדש משהו אחר, עמוק יותר, משהו שחשבתי שלא "נוגע" אלי והנה הוא כן. אני לומדת המון. מאפרת ובעיקר מהבנות...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה