הבלוג של אנג'ליקה אגבייב

angel to business

האנשים והעסקים שאני מעריכה ואוהבת, הם כאן מהזווית שלי. על המלאכים שפגשתי בדרך וקטעים ספר על "דרך המלאך" שיראה אור בקרוב.

עדכונים:

פוסטים: 121

עוקבים: 13

החל מדצמבר 2014

פרויקט “רוש מושיטה יד” מגיש לחולי סרטן הנמצאים במסגרת אשפוז יום סדנאות יצירה שעוזרות להם להעביר את השעות הארוכות והמייגעות במהלך הטיפול עצמו והציפייה לתוצאות הבדיקות. וגם – מעלה את האופטימיות והתקווה של החולים. שתפו את הפוסט כי יש עוד הרבה חלומות שאפשר להגשים לחולים

13/06/2018

המיקום: המכון האונקולוגי במרכז הרפואי לגליל. במכון הזה פועלת מחלקת אשפוז ובה כ 20 מיטות.

המנחה: ליזה אלוני, מנחת סדנאות אמנות. ליזה מנחה את הסדנאות למטופלי המחלקה במסגרת פרויקט “רוש מושיטה יד“, כבר מעל שנה, פעם בשבוע, במטרה לתרום לקהילה.

לפני שהגעתי,  חשבתי שאני מגיע לסדנה רגילה כזו שאנשים יושבים במעגל, לומדים איזה תוכן חדש. שום דבר לא הכין אותי למפגש שחיכה לי, שהוא למעשה סוג של תרפיה המתקיימת בשעות האשפוז וההמתנה הארוכות של החולים במחלות אונקולוגיות.  או כפי שמגדירה זאת דר’ שי אילת מנהלת המכון: “האומנות הוא חלק ממה שאנו מציעים למטופלים, הוא לא רק תרופתי הוא גם נפשי. האומנות משתלבת בטיפול הרפואי”.

כשהסקרנות גברה על ההלם הראשוני, ניכנסתי למחלקה להכיר 3 מטופלים :

אחיות: אחות לאחות 

רותי רגב מגיעה לכאן מלווה באחותה, שתיהן מקיבוץ בית העמק. רותי הייתה אחות בחדר ניתוח באותו מרכז רפואי בו היא מקבלת טיפול היום. קודם היא היתה זו שמטפלת, זו שקוראים לה “אחות” ומבקשים ממנה את כל הבקשות האפשריות. לא היה לה קל אבל היום היא זו שלומדת לבקש. בעיניים מלאות דמעות אבל עם חיוך גדול היא אומרת “אני שמחה שאני כאן, כל עוד אני כאן סימן שאני חיה, יש לי תקווה, אני נלחמת במחלה”.

היא מקבלת את המנדלות מליזה, מתחילה לצבוע ובמקביל ממשיכה לספר “גיליתי לבד את הגוש בשד. זה עצוב, מפחיד , מדכא אבל האווירה כאן אופטימית, כי אני יודעת שאני בטיפול וכל יום אני מתקדמת לכיוון הניצחון. אני חושבת שלי יותר קל כי אני מכירה את הצוות, את יודעת בהתחלה זה היה שלום,שלום  של עמיתים לעבודה . היום אנו כמו משפחה. המקום הזה מכניס שפיות כי בזמן שאת יוצרת הראש שלך עסוק בדברים אחרים. מצד אחד אני מקבלת טיפול בוריד אבל מצד שני אני לא נותנת לזה להשפיע עליי”

kkk

רותי לא לבד. אחותה לא עוזבת אותה לרגע, כל כך מחמם את הלב לראות את הקשר בניהן, שבא לי לחבק את שתיהן. “הפעילות של רוש מושיטה יד ושל ליזה במיוחד, כי מבורכת. בבקשה תכתבי את זה”, היא מבקשת ואני ממלאת את בקשתה בשמחה כמובן וניגשת לבקר את המטופל הבא.

zx

החלומות של עופר וסיגל

עופר שמולביץ מגיע למחלקה כשהוא מלווה באשתו, סיגל. עופר עייף כדי ליצור יצירות עכשיו, אבל הוא מבקש מליזה שתשאיר לו חומרי יצירה לשעה שבה ירגיש טוב יותר. “זה נהדר, זה מעסיק אותי. כל כך חסר לי במה להתעסק. הלוואי שהיו פה עיתונים או ירחונים שהייתי יכול קצת לעיין בהם. ויש לו גם רעיון:  ”במקום שחברות מזון, כמו שטראוס, יחלקו דוגמיות בסופר מרקטיי, שיבואו לחלק קצת עוגיות כאן, רק לאווירה”.

” אני מודה לצוות של המחלקה ולחברת התרופות רוש ששלחו לנו את ליזה. אנחנו יושבים כאן, יש לנו עליות וירידות, וליזה והצוות עוזרים לנו לשמור על אופטימיות ועושים לנו יופי של אווירה.  אני קורא לארגונים גדולים שיצטרפו לרוש ויעזרו בשדרוג האווירה כי איך שלא תסתכלי על זה, אני עדיין כאן וזה עדיין בית חולים”.

אין לי תמונה שלהם אבל הם זוג מיוחד, רק רציתי שתדעו.

 סלח חאסן יוצר לנכדים 

סלח הוא אלמן, אב ל- 6 בנות ויש לו יותר מ- 20 נכדים.  בהתחלה קצת חששתי שלא ישתף פעולה אבל הוא אדם נעים מאוד. שמח על התמונה ושמח על השיחה , תודה סלח.

יש לו לא מעט זמן להעביר במחלקה: קודם טיפול, אחר כך הוא ממתין לתוצאות בדיקות הדם שלו. הרבה זמן. חומרי היצירה שליזה נותנת לו עוזרים לו להעביר את הזמן, אבל הוא מכין אותם גם בשביל הנכדים, שרגילים לשאול אותו היכן היצירות שסבא הכין בשבילם בבל יום ראשון. הוא לא מבקש מהבנות ללוות אותו, הוא לא רוצה להטריח אותן, אבל הן מביאות אותו בתורנויות. סלח הוא פנסיונר של משטרת ישראל. “הייתי בריא  כמו שור, אני מקווה לטוב. הגיס שלי עו”ד שתמיד מתעקש ללוות אותי. מגיע באופן קבוע לכל טיפול ואני מחכה לראות מה הרופאים יחליטו”, הוא אומר בחיוך .

 

с

 

מהחלומות והציפיות של המטופלים, שנקראים גם מאושפזי יום, אני עוברת לחדרן של העובדות הסוציאליות. ארבע עובדות סוציאליות יש במחלקה, אחת מהן דוברת רוסית, שנייה דוברת ערבית. “למה אין לכן כורסאות נוחות שבהן המטופלים יוכלו לשבת במהלך הפגישה איתכן?”, אני שואלת.

“אין לנו אומץ לחלום על כאלה מותרות”, הן צוחקות. הן צוות מגובש וכל אחת בתורה מספרת על התפקיד שלה ועל הפעילות מעבר, על חוברות ההדרכה, על התמיכה על הליווי והגישור שהן עושות בין בני המשפחה והמטופלים . על החלום לעשות סדנה רק בשפה הערבית כזו שתסביר על זכויות החולים .

ке

הביקור במחלקה וההיצירה עם ליזה היו חוויה מדהימה. למדתי שהסביבה הראשונית – המשפחה שתומכת, והסביבה המשנית – שבמרה הזה אלו הצוות וליזה – חשובים לתחושה, להקלה ובכלל להתמודדות במסגרת הטיפול הרפואי הלא פשוט.

ראיתי אנשים בגיל שונה, מין שונה, מוצא שונה, שדבר אחד מאחד אותם: אותה מחלה, אותה בעיה ואותה תקווה בעיניים ורצון חזק לנצח ולצאת מחוזקים.

מכאן אני יוצאת אליכם בבקשה, שתפו את הסיפור שלהם ואם אתם מכירים אנשים שמוכנים לעזור, תפנו אותם אלינו יש כאן עוד הרבה חלומות שאפשר להגשים.

כתבה וצלמה  באהבה רבה וברכה גדולה להחלמה לכל המטופלים : אנג’ליקה אגבייב angel to business  

פרויקט “רוש מושיטה יד”, הפרויקט החברתי-בריאותי הגדול בישראל שמפעילה חברת הביוטכנולוגיה רוש ישראל מזה 15 שנים ונועד לרומם את רוח החולים, לסייע להם בהתמודדות עם מחלתם, ולענות על צורכיהם מעבר לטיפול הרפואי. “רוש מושיטה יד” פועל בכל רחבי הארץ באופן רצוף ומאפשר לחולים ולקרוביהם לקחת חלק במפגשים ופעילויות מפיגות מתחים ומשרות אווירה נעימה בזמן ההמתנה והטיפולים.

מוגש כשירות לציבור. בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע”מ

 

עוד מהבלוג של אנג'ליקה אגבייב

תצוגה מקדימה

להיות בכושר בלי חדר כושר

חמישה מקצועות שיעזרו לכם להישאר בכושר בלי להיכנס לחדר כושר. אני לא חסידה של חדר כושר. צפוף לי, חנוק לי  ובואו נודה על האמת, ריח זיעה של אחרים הוא לא הריח המועדף עליי. ובכל זאת,  בא לי כושר, אז מה עושים ?  יוצאים לגלוש בים...

תצוגה מקדימה

העדי של ענת

היי ענת , את לא מכירה אותי אבל אני מכירה אותך. עכשיו, קצת יותר מדיי עד שאני מרשה לעצמי לכתוב לך, ומי אני בכלל ?! אני רוצה לספר לך שיש חותרת אחת עם עיניים ירוקות גדולות כמו הים, שערה גולש ועל צווארה עדי מכסף אמיתי. ...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מכתבים במטבע ~ פרק 2 ~ השטיח בשארם השייח'

היי, אני מצטערת שלא כתבתי לאחרונה, היינו בנעמה ביי. מיקום מדויק שלא תדאג, כמה שעות מגבול טאבה אילת - שארם השייח' מפרץ נעמה, מצרים. האיטלקי אסף אותי משדה התעופה, בדיוק שחזרתי ממוסקבה יישר לאילת. שמעתי חדשות, לא הקשבתי באמת....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה