הבלוג של אנג'ליקה אגבייב

angel for business

האנשים והעסקים שאני מעריכה ואוהבת, הם כאן מהזווית שלי. על המלאכים שפגשתי בדרך וקטעים ספר על "דרך המלאך" שיראה אור בקרוב.

עדכונים:

פוסטים: 128

החל מדצמבר 2014

רומן בהמשכים ~ שזירה של תמונות אמיתיות מהחיים סוחפים את הקורא לעולם מסתורי ורומנטי. הם מסתובבים בעולם בנפרד. הוא במשימות פרטיות, היא עם האיטלקי והמטבע מחפשים תשובות .

08/02/2015

הסיפור הזה שלך על אופירה מעצים את הגעגועים שלי אליך, הלוואי ויכולתי להיות זמינה בזמן לצא’ט אבל העניינים קצת הסתבכו.

קזינו רואיל שארם השייח’

בזמן שהשומרים לפתו את האיטלקי ומשכו אותו במעלה המדרגות הבנתי שיש סיכוי שה “סולתן “, האיש שחוגג יום הולדת הוא האיש שלנו. תהיתי איך להתקרב בכדי לוודא שזה הוא מבלי שיזהה אותי, או שעדיף היה שיזהה אותי ?! לא ידעתי מה נכון.

הלב שלי הלם כמו התופים שבידי המלצרים בתרבושים. רקדן חדש בשמלה לבנה הסתובב במעגלים עם הידיים פרוסות כלפי מעלה. מישהו סיפר לי שהריקוד הזה הוא כמו תפילה אז התפללתי והתקרבתי לאט לאט. כן אלו היו אותן העיניים, אחת כחולה והשנייה ירוקה. האיש הזה אבל היה אחר, הוא השמין כאילו אכל פרה שלמה והיא עדיין תקועה לו בלחיים ובבטן, מסרבת להתעקל. קשה היה לי לאשר סופית בזמן שהוא ניענע את הראש מצד לצד לצלילי המוזיקה. העיניים שלי התרוצצו לעורף המקופל שלו, חיפשו אחרי הקעקוע של האישה.

כן, זה סופי, זה הוא, זה האיש שלנו, אדון סמבוסק. שם מצחיק לאדם כזה מכובד אבל הוא תמיד אהב את הסמבוסקים שהבאתי לו אז ככה קראתי לו במקום סניור חורחה דייגו פצ’וקו.

קזינו רויאל שארם השייח’

קזינו רויאל שארם השייח’

הייתי חייבת לעדכן את האיטלקי, חיפשתי אותו. הצלחתי לחמוק במדרגות, שני מאבטחים ירדו מולי בריצה, אף אחד מהם לא שם לב אליי. הגעתי לקומה השנייה, מגלה מאבטח אחד מעולף על הרצפה ואדם אחר שכנראה המנהל של המקום עומד מול חלון גדול ופתוח. המנהל צועק בטלפון ואז מסתובב עליי ושואל ” من أنت وماذا تفعل هنا ? ” (מי את ומה את עושה כאן ?) את האמת נבהלתי, לא ציפיתי להתפתחות כזו, יש לו דם על השפתיים ואני מגמגמת  ”I’m sorry, I need the toilet, I got lost ” (אני מצטערת, הלכתי לאיבוד, צריכה שירותים). המאבטחים מספיקים לחזור, מסמנים לו בראש לשלילה. הוא מורא להם להראות לי את השירותים. אחד המאבטחים ליווה אותי לאולם בחזרה, השני מפנה את המאבטח המעולף .

אבודה בנעמה ביי

חששתי לחיי האיטלקי, הוא בטח קפץ להם מהחלון אבל הייתי חייבת לצאת. חששתי שאם הם יקשרו אותי אליו אני אבודה. יצאתי החוצה בלי להסתכל אחורה, הפחד השתלט עליי והתחלתי לרוץ. הורדתי את העקבים ואני רצה עם הגרביונים ברחובות המזוהמים של נעמה באיי. כואב לי, כואב לי בכפות הרגליים, כואב לי בשרירים, כואב לי על האיטלקי, כואב לי בנשמה ובתוך כל הבלגן הזה כואב לי שאתה כל כך רחוק ממני. חשבתי מה אתה היית מייעץ לי לעשות וכמה אתה לא תאהב את הסיפור הזה, אבל אין לי ברירה.

התנשפתי, ניסיתי להסדיר נשימה, האטתי את הקצב ונכנסתי לשביל המוביל למלון. נעלתי את העקבים והזדקפתי.

האיטלקי כבר בחדר, יושב על קצה המיטה ומנסה לחבוש את עצמו. התכופפתי על הברכיים מולו, ליטפתי את החזה שלו והמשכתי את החבישה. הוא אמר שהכול בסדר. המוח שלי קדח. איך בסדר, מה בסדר?! הוא סיפר שבהתחלה הם היו נחמדים, חשבו שהוא סתם שיכור והתכוונו לתת לו לנח באחד המשרדים אבל כשהוא שאל על אדון סמבוסק הם הכחישו כל קשר אליו, כשהבינו שהוא יודע קצת יותר מדיי במיוחד על הקשר של אדון סמבוסק לקזינו הם התרגזו וחשבו שהוא בא להתנקש בחייו. כדי לא לעורר מהומה הם לא ירו בו אבל כיוונו אליו אקדח ובלית ברירה החלה תגרה. מישהו שלף סכין וחתך אותו, מזל שלא עמוק מדיי. הוא קפץ מהחלון למרפסת קטנה בקומה הראשונה אח”כ דרך פיר ישן הצליח לחמוק לכביש אחורי ומשם לקח מונית .

סיפרתי לו שראיתי את אדון סמבוסק. הוא כעס על עצמו, חבט במיטה, קילל את כל העולם ואשתו, עיקם את פינת שפתיו והסית מפניי את שערי “ אני מצטער שפספסתי אותו, חשבתי לחזור בגללך . לא היית צריכה לרוץ, העיקר שאת כאן. ידעתי שתסתדרי.  מבאס לדעת שהוא היה במרחק נגיעה, אבל אני מבטיח לך, אנחנו נסיים את הסיפור הזה של המטבע “.

יום למחרת האיטלקי התעורר מוקדם, מוקדם מדיי. בשעות האלה כולם כאן ישנם, גם כי החום בלתי נסבל. הוא היה חייב לחפש בית מרקחת לקנות עוד תחבושות לפצע שלו ומשחה שלא תתפתח דלקת. הוא ייפגש עם איש הקשר שלו ואת זה הוא חייב לעשות לבד, קבענו להיפגש בשעה שתיים בצהריים במלון.

שארם השייח’

שארם השייח’

ירדתי קצת לחוף, שיחקתי בחול והוא כל כך נקי כמו גרגירי זהב המפזרים את המחשבות וגורמים לנפש להירגע. רוח מזרחית נעימה מלטפת את פניי, דיברתי לים, רציתי לצעוק תחזור אליי אני צריכה אותך. אבל לא שמעת, אני מצחיקה את עצמי, איך תשמע אתה בקצה אחד של העולם ואני בקצה השני.

עברו מולי חבורת נזירות אמריקאיות, לבושות בשמלות שלהן. חייכתי לעצמי, נזכרתי איך בפורים לפני שנתיים נסענו ללאו באק בחיפה. אני התחפשתי לנזירה בהריון ואתה רק עם פאה מצחיקה. זוכר שעבר מולנו בחור צעיר. נעמד והסתכל עליי המום, הביט לבטן, אח”כ עליך, שוב עליי ואז הצביע על הבטן היה בטוח שאני בהריון. שאל במבטא ערבי כבד “את באמת או בסתם” ואיי, כמה צחקנו אותו חג, שתי כוסות יין באותו לילה, בטוח תצחק עליי שתיזכר. קטע איך שהזמן טס.

חזרתי למלון התחלתי לכתוב לך והוא איחר בחצי שעה, זירז אותי לארוז, סיפר לי שאדון סמבוסק כבר לא כאן ואנו חוזרים ארצה ומשם נטוס לארה”ב . מה ארה”ב אני מוחה, רק חזרתי משם. בזמן שהוא אורז בשקט המעצבן הזה שלו, אני כבר מזמינה טיסה לילית ומחפשת את המספר של החווה, מחייגת “אני מחפשת את קלי פיטרס” בלי גינונים מיותרים, בלי שאלות מעבירים לי אותה.

אז כמו שאתה מבין אנו נהיה בחווה, משם יהיה לי יותר קל לכתוב ואם תצליח להתקשר זה יהיה מצוין.

 

לשאר הפרקים :

פרק 1   – חלום או מציאות יש ללחוץ כאן 

פרק 2 –  השטיח בשארם השייח’  - יש ללחוץ כאן 

פרק 3 – ילדים יחפים ותיירות ערומות באופירה –  יש ללחוץ כאן 

פרק  4  - סמבוסק , לא מה שחשבת –  יש ללחוץ כאן 

פרק  5  - איילו גדמו  - יש ללחוץ כאן

פרק 6  - סן פרנסיסקו  - יש ללחוץ כאן

פרק  7  - אדיס אבבה  - יש ללחוץ כאן 

פרק 8  - הגשר הישן מעל הנהר – יש ללחוץ כאן  

פרק  9  - בית הכנסת בוולקה  - יש ללחוץ כאן

עוד מהבלוג של אנג'ליקה אגבייב

תצוגה מקדימה

להיות בכושר בלי חדר כושר

חמישה מקצועות שיעזרו לכם להישאר בכושר בלי להיכנס לחדר כושר. אני לא חסידה של חדר כושר. צפוף לי, חנוק לי  ובואו נודה על האמת, ריח זיעה של אחרים הוא לא הריח המועדף עליי. ובכל זאת,  בא לי כושר, אז מה עושים ?  יוצאים לגלוש בים...

תצוגה מקדימה

העדי של ענת

היי ענת , את לא מכירה אותי אבל אני מכירה אותך. עכשיו, קצת יותר מדיי עד שאני מרשה לעצמי לכתוב לך, ומי אני בכלל ?! אני רוצה לספר לך שיש חותרת אחת עם עיניים ירוקות גדולות כמו הים, שערה גולש ועל צווארה עדי מכסף אמיתי. ...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מכתבים במטבע ~ פרק 2 ~ השטיח בשארם השייח'

היי, אני מצטערת שלא כתבתי לאחרונה, היינו בנעמה ביי. מיקום מדויק שלא תדאג, כמה שעות מגבול טאבה אילת - שארם השייח' מפרץ נעמה, מצרים. האיטלקי אסף אותי משדה התעופה, בדיוק שחזרתי ממוסקבה יישר לאילת. שמעתי חדשות, לא הקשבתי באמת....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה