המלצות ספרים ישראלים לשבוע הספר

המלצות ספרים ישראלים לשבוע הספר: "ארץ עיר ילדה" מאת אביגיל קנטרוביץ', "אנשים כמונו" מאת נעה ידלין

היום יש לי בשבילכם שתי המלצות על ספרים ישראלים חדשים במיוחד לשבוע הספר: "ארץ עיר ילדה" מאת אביגיל קנטרוביץ', "אנשים כמונו" מאת נעה ידלין.
שניהם עוסקים בעניינים של יומיום וקצת יותר מזה, ובשניהם יש גיבורה חזקה ומודעת שמובילה את העלילה.

ארץ עיר ילדה

eretzir_master(1)

כליל מילר, גיבורת הספר הזה, מוצאת את עצמה בשבוע השלושים ושניים להריונה מאושפזת בבית חולים.
החיים שלה נראים גם ככה לא הכי פשוטים בעולם:
היא תקועה באמצע כתיבת מאמר אקדמי שהיא מרגישה שהקריירה שלה די תלויה בו ובהצלחתו.
היא מנהלת חנות ספרים מוצלחת אבל לא בטוחה שהכל שם יישאר על מקומו בשלום ושהמקום לא יקרוס בהיעדרה.
היחסים עם בעלה לא פתוחים ופשוטים כמו שהייתה רוצה, וה"קראש" מהעבודה רחוק מלספק רגעים מושלמים גם הוא.
במחלקה של ההריוניות יש לה הרבה זמן פנוי להתעסק בדברים ולפתוח פצעים ישנים שאינם צלקות מסתבר, אלא פשוט פצעים שלא ממש הגלידו, ובין היתר היא מבינה שאביה המנותק מגיע לישראל להרצות בכנס כלשהו.
אתו לא דיברה שנים ארוכות, מגיע להרצות בארץ, בדיוק בתאריך הלידה המשוער שלה
אהבתי מאוד את הספר. הוא לא מתבייש בלגעת בנושאים קשים ולא עוטף שום דבר ביומיומיות שגרתית. אני ממליצה עליו מאוד. ונ.ב: העטיפה!!! העטיפה ממש מקסימה.

IMG_20190614_152158

איך זה מתחיל?

 

שבוע ראשון

הרבה גלגלים התגלגלו סביבי בקיץ ההוא: גלגלי רכבים בחניה של בית החולים. גלגלי המוניטור ברחבי המחלקה. גלגלי מד לחץ הדם על רצפת בית החולים. גלגלי מיטות עם ובלי נשים בהיריון עליהן במסדרונות. גלגלי כיסאות משרדיים בעמדת האחיות. זיהיתי כל גלגל מתגלגל, את צלילה של כל קפיצה על המרווחים שבין המרצפות החשופות, וצפיתי איזה מהם מתקרב אליי. החום הגדול באמת עוד לא התחיל, אבל במחלקה, שהייתה מלאה בנשים בהיריון מתקדם, המזגנים פעלו דרך קבע במרץ רב ובזמזום קבוע. האחיות הגיעו מצוידות בחולצות לבנות עבות שלבשו מעל מדי בית החולים כדי לא לקפוא, ואנחנו הסתובבנו בגופיות קלילות. אף אחת במחלקת אם ועובר לא לובשת חלוק בית חולים. ועל קולות המזגן התמידיים גברו קולות הגלגלים.

אנשים כמונו

kamonu_master
אסנת ודרור בזוגיות ומשפחתיות ארוכת שנים. נדמה שדבר לא מערער את חייהם השלווים במסלול בית-עבודה-ילדים, וכל זה כמובן בתל אביב. אלא איפה.
ואז קורה הדבר. הם עוברים להתגורר במה שאמור להיות בית החלומות שלהם. לא רק שהוא בעיר הגדולה (שאני לפעמים תוהה אם מי שמתבונן על ישראל מהצד לא חושב  שזו העיר היחידה שקיימת כאן)  הוא גם בית פרטי! עם מרפסות, וגינות, וכל מה שצריך. כולל שכנים. רק שאז מתחילות הבעיות וההסתבכויות, כן, עם אותם שכנים, תל אביביים. מגניבים. ופתאום הם לא יודעים מה לעשות. הספר נחמד למי שיש לו סבלנות לחכות למשהו שעומד לקרות, אני לא אגלה לכם מה ואם קורה ואיך בדיוק. בשביל זה תצטרכו לקרוא את הספר בעצמכם.
 

איך זה מתחיל?

 
ימים ספורים אחרי שעברו לשכונה, עלה על דעתה הרעיון בפעם הראשונה: הוא לא סתם צופה בזה כי הוא חייב, כי זאת עבודה. הוא נהנה. היא היתה צריכה לדעת את זה.

היא קראה לו לבוא רגע לחדר, לעזור לה, סידור של מעבר דירה; וכשהיה עסוק בסידור שהתארך, יצאה אל סלון הבית. ברגע הראשון לא הבחינה בה: המחשב הושתק, והכוּס החי, הפעור על המסך בפינת העבודה המאולתרת, נדמה לה ממרחק כמו דבר אחר בכלל, אולי מין שומר מסך בסגנון טרופי. אבל כשחלפה שוב על פניה, ראתה אותה פתאום במלואה: אישה עירומה, אישה של פורנו, גונחת בלי קול.