תגיות » עזרה עצמית

עזרה עצמית » בבלוג של ענת שפירא-לביא (1 פוסטים)

תצוגה מקדימה

מתנת הכעס: ועוד שיעורים שלמדתי מסבי, מהטמה גנדי

בחירת שם מוצלח לספר, זו אומנות שאי אפשר להגזים במידת החשיבות שלה. הספר של ארון גנדי, מתנת הכעס, הצליח בזה בגדול - הרי מי מאיתנו לא כועס (וכועס-על-זה-שהוא-כועס!) לפעמים ברמה יום-יומית... אז איך אפשר לראות בזה מתנה? ...

תגובות

פורסם לפני 8 חודשים

עזרה-עצמית » בקהילת הבלוגים של סלונה (7 פוסטים)

מתלמדת לנצח

לצאת מהקופסא מבעיות לפתרונות

קראתי את הספר "לצאת מהקופסא מבעיות לפתרונות" ספר הדרכה לעזרה עצמית על דרך ההסתכלות שלנו על מעשי האנשים או מעשי עצמנו וההתנהגות שלנו בעקבות אותה הסתכלות ואני במהלך קריאה של הספר "שיחות קשות" על איך עורכים שיחה לא פשוטה כמו הודעה על פיטורין בצורה הכי טובה. ובתוך כך נתקלתי ב2 מקרים של קשיים בתקשורת בינאישית והם הזכירו לי את הספרים הללו. הראשון: הלכתי להביא טלפונים ניידים הייתי עייפה עם טלפון כבוי ולא מצאתי את המקום. יכולתי ללכת הביתה להיכנס לאינטרנט ולבדוק איך בדיוק מגיעים, כמו כן יכולתי להטעין את הטלפון אם הייתי חוזרת הביתה, אבל לא עשיתי את זה חשבתי שאסתדר. במקום זה ביקשתי שיחה מאישה נחמדה והתקשרתי לבעלי לבקש ממנו הסבר. הוא הסביר לי בצורה שהיתה נראית לו נכונה אילו עמדתי במקום אחר, אבל הוא לא חשב על מקום העמידה שלי, אלא הסתכל על הוראות שהיו כתובות למחשב והתאימו לאדם שמגיע מהכיוון השני ואמר ל שזה ממוקם 200 מ"ר אחרי רחוב מסויים. עברתי את הרחוב חיפשתי את המקום והגעתי לאיזור תעשייה דיי מפחיד (בעיקר מפני שעדיין לא הכרתי אותו). לא מספיק החשש מאיזור התעשייה היה חום כבד והייתי אחרי לילה כמעט ללא שינה ובלי טלפון. אין לי מושג למה לא נסעתי הביתה ועשיתי את האמור לעיל, בעצם יש לי מושג עקשנות זאת המילה, כאילו ניסיתי לחסוך זמן של הנסיעה חזרה הביתה. מה שקרה בפועל הוא ששרפתי קרוב לשעתיים בחיפוש (כשעה מתוכן בהליכה רגלית בשמש קופחת) והרגשתי אבודה, עייפה וכועסת (על בעלי שלדעתי הביא אותי למצב הזה). בסוף יצאתי מעצמי לרגע וחשבתי שאולי בעלי כיוון אותי כאילו שבאתי מכיוון אחר (מה שאכן ארע), מצאתי את החנות בקלות, לקחתי את המכשירים והספקתי להגיע בזמן לבנות. למדתי מזה שכשמשהו קשור לשני אנשים יתכן מאוד שכל אחד חושב מכיוון אחר לגמרי ככה שיתכן מאוד שאם אצא מנקודת המבט שלי ואנסה להיכנס לנקודת מבטו של האחר יתכן מאוד שהתנהגותי ומחשבותיי על האדם ישתנו. במקרים רבים זה יכול להוריד הרבה עוגמת נפש. במקרה שלי אם הייתי מסתכלת מנקודת מבטו של האחר לא היו צצים לי רגשות של מתח, חרדה, לחץ, כעס, עצבים ועייפות, אלא הייתי עושה את הקנייה בקלות. המקרה השני: בוקר לחוץ לאחר דקות של חיפוש (שנדמו בעיני כנצח) הגעתי לרכב עם הבנות כועסת על שבעלי לא אמר לי שהוא לא חנה קרוב לבית, אלא הרכב נמצא למטה, בסוף הרחוב ונאלצתי לחפש כשהתינוקת בידיי וה"גדולה" אוחזת בידי ומידי פעם רצה (מלחיץ ומפחיד שלא תגיע לכביש), נכנסתי לרכב וראיתי את התפילין שלו, ידעתי שהוא רצה להתפלל עד שאחזור ולשתות איתי קפה כשאחזור. ניסיתי להתקשר והטלפון נתקע. אני עדיין לא יודעת למה. בכל אופן לא רציתי לעשות את הדרך הביתה עם הבנות שוב, למרות שכשאני חושבת על זה עכשיו זה קשה, אבל היה עדיף על פני בזבוז הזמן היקר של הדקות המעטות הבוקר שלו לפני העבודה (כרגע אני בין עבודות אז אני "בחופש") . בכל מקרה החלטתי לשים את הבנות במעון ולחזור במהירות להביא לו את התפילין. בכניסה לבית ראיתי שהוא כועס, אבל לא ממש הבנתי למה יש לו זכות. מסתבר שהוא חשב שהייתי אמורה לפנות את הרכב (אני הרי בבית לא?!) ולכן עצם העובדה שהתפילין ברכב היא אשמתי ואני חשבתי להיפך. ידעתי שהיום הקודם היה יום מטורף וממש לא הספקתי להוציא דברים מהרכב, מלבד זאת אני חשבתי שהאחריות על החפצים ששייכים לו היא שלו ולכן כעסתי עליו שהוא שכח לעשות את זה ושבגלל זה אני תקועה בדילמה האם להטריח את עצמי, להוציא את הבנות אחרי שחגרתי אותן ולחזור הביתה. ייתכן ואם לא הייתי כבר בכעס עליו הייתי מחליטה לחזור, אבל כבר הייתי נתונה בכעס עליו, כי הוא לא הודיע לי שהרכב חונה במרחק מהבית אז לא ממש התחשק לי לטרוח עבורו. אחרי שהוא הלך בכעס כמובן היה לי זמן להרהר במקרה ואז נזכרתי בספר שאני קוראת והבנתי מה ארע כאן כל אחד מאיתנו הסתכל על המקרה מכיוון אחר לגמרי. נכון, זאת לא תובנת המאה, אבל אילו הייתי טורחת לצאת לרגע מעצמי ולחשוב מה עובר לו בראש הייתי חוסכת לשנינו עוגמת נפש וכעס מתעצם. כמובן גם הוא יכל לצאת מעצמו ולחשוב מה עובר לי בראש, אבל אני יודעת שאין טעם לצפות שאחרים ישתנו כדי שמצב ישתנה ושעלי לעבוד רק על עצמי ועל שינוי החשיבה שלי. אגב אהבתי מאוד את הספר והלוואי והייתי אני מקבלת הדרכה שכזאת מאדם חכם בעבודה שבה אהיה (כשאהיה...)

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה