הבלוג של ענת שפירא-לביא

די לחינוך

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג... +עוד

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא רצה: momisrunning.com) מוזמנים לעקוב אחרי גם בפינטרסט, ביוטיוב ובפייסבוק: Anat Shapira Lavi ובאינסטגרם anatshapira42

עדכונים:

פוסטים: 314

החל מספטמבר 2011

עם פתיחת המכביה ה-19: לרוץ לכבוד סבא אחרי 80 שנה.

18/07/2013

השנה 1932. בחור צעיר בשם חיים ברלין – שלימים יהיה סבא שלי – חי לו חיים נוחים ונעימים בריגה, בירת לטביה. פה ושם משחק כדורגל בנבחרת מקומית, קצת לומד עברית, מתחיל להיות מה שקראו אז בלי יותר מדי מורכבות ציוני. חושב על עלייה לארץ ישראל, אבל האנגלים שולטים בה כרגע, וההגירה אליה אינה חוקית (או במילים שלהם: בלתי לגאלית). ופתאום – חלון הזדמנויות בלתי צפוי: ארגון מכבי העולמי מכריז על ייסוד מנהג חדש – תחרות ספורט בינלאומית ליהודים בלבד. המכביאדה – מעין אולימפיאדה שתוכיח לעולם שהיהדות אינה רק חכמת הספרים, אלא גם חכמת השרירים.

האירוע המכונן אמור להתרחש בחודש מרץ 1932, כשבוע לאחר יום הולדתו. וזה מה שסיפר לי סבא על האירועים לפני כ-30 שנה, כאשר ראיינתי אותו לפרויקט שורשים של שנת הבר-מצווה שלי. סבא היה מחנך ומנהל בית ספר, ומכיוון שהיטיב להכיר את הסבלנות הקצרה של ילדים בני 13, סיפר את הדברים בקיצור נמרץ. אך עדיין אני יכולה לשמוע את קולו מתוך הדברים:

אני: כיצד ומתי עלית לארץ?

סבא: עליתי ארצה באוניה שבאה מצרפת. שהינו שבוע ימים בים. הייתי בן 21. זה היה ב- 1932 בזמן המכביה הראשונה, אז נסעו הרבה יהודים לארץ להשתתף במכביה. ארגַנו ‘משלחת לטבית’ למכביה, וכאשר הגענו ארצה לא חזרנו עוד. התפזרנו בכל הארץ כך שהבריטים לא יוכלו למצוא אותנו.

נבחרת לטביה בכדורגל סבא רביעי מימין

סבא וחבריו נרשמו לתחרויות כחברים בנבחרת הכדורגל הרשמית של לטביה (בתמונה: סבא רביעי מימין). הנבחרת כולה התפוגגה ברגע שנסתיימו התחרויות. יש אפילו סברה שהם נפוצו לכל רוח עוד לפני המשחקים, שכן איש מבני המשפחה לא ממש זוכר את סבא מספר משהו על התחרויות עצמן.

בהמשך איבד סבא את כל משפחתו בשואה. הוא התגייס לבריגדה היהודית ונלחם בגרמנים באזור איטליה, אך לא הצליח לאתר את הוריו, אחיו ואחיותיו באירופה ההרוסה, כפי שקיווה. הוא הקים את ביתו בקיבוץ כפר גלעדי, שם זכה לחוות אהבה גדולה וזוגיות מופלאה וארוכת שנים עם סבתא שלי – כרמלה ברסלר. בצעד טרום-פמיניסטי מקורי הם איחדו את שמותיהם – ברלין וברסלר – ובחרו לעצמם שם משפחה חדש: בר.

סבא היה תמיד חובב ספורט אדוק, אבל בעיקר מהזווית הבטוחה של השלט וכורסת הטלוויזיה. עד ימיו האחרונים (בגיל המופלג 98) נהנה לצפות בהתלהבות רבה בתחרויות כדורסל, טניס וכמובן – כדורגל.

כשמארגני המכביה ה-19 החליטו לפתוח את המשחקים גם לספורטאים חובבים, והודיעו על קיום מרוץ לילה במסגרת התחרויות – ידעתי שלמרוץ הזה אני פשוט חייבת להירשם. ביום שלישי הקרוב, יותר מ-80 שנה לאחר שסבא שלי הגיע ארצה כספורטאי מן המניין במכביה הראשונה, ארוץ לכבודו ברחובות העיר רמת גן.

Wish me luck!

28587_388487907850_4595052_n

 

עוד מהבלוג של ענת שפירא-לביא

תצוגה מקדימה

מימון המונים למתחילים

אם יש לכם חלום, אבל אין לכם אמצעים כספיים כדי להוציא אותו לפועל - אולי עבר לכם בראש הרעיון לנסות ולממן את הפרויקט בעזרת אתרים של מימון המונים כגון...

תצוגה מקדימה

אופטימיות היא שם המשחק: ביקור בכנס ערי חינוך

קן רובינסון, סוגטה מיטרה ויעקב הכט נפגשו אתמול בתל-אביב. וזאת לא התחלה של בדיחה. בשביל מי שמתעניין בחדשנות חינוכית המשפט הזה שווה למשהו כמו: אתמול הייתי באיחוד של הביטלס. זה גם מסביר את העובדה שהפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל....

תצוגה מקדימה

אושר - לא מה שחשבתן

יש משהו קצת מעצבן בקשר לספרים מז'אנר העזרה העצמית. מצד אחד, ברור שכל מי שכותב ספר כזה כבר הצליח במידה כזו או אחרת לעזור לעצמו - אחרת לא היה כותב על זה ספר. מצד שני, כל מי שקורא ספר כזה עושה את זה מפני שהוא ממש ממש מחפש עזרה....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה