הבלוג של ענת שפירא-לביא

די לחינוך

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג... +עוד

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא רצה: momisrunning.com) מוזמנים לעקוב אחרי גם בפינטרסט, ביוטיוב ובפייסבוק: Anat Shapira Lavi ובאינסטגרם anatshapira42

עדכונים:

פוסטים: 321

החל מספטמבר 2011

על שירי ערש, על הלינה המשותפת בקיבוץ ולמה כדאי לישון עם תינוקות

23/11/2011

embedded by Embedded Video

השיר הזה של אביתר בנאי חושף את האבסורד הגדול ביותר בכל נושא השינה וההרדמה של ילדים: דורות של הורים הפגינו כלפי ילדיהם קשיחות וחוסר קירבה במעבר משעות העירות לשנת הלילה. והנה כאן בשיר רואים זוג הורים מבוגרים, שבנם כבר עזב את הבית, וכל מה שהם מייחלים לו בשעות הלילה השקטות הוא שהבן יבוא הביתה וישן לידם…

בסוף השיר מובאות שתי שורות מתוך אחד משירי הערש הישנים של ראשית ההתיישבות, השיר שכב בני. אמו של בנאי אולי שרה לו את השיר בילדותו, וגם בדיסק היא מתארחת ושרה את שתי השורות הללו. שיר הערש הישן שלה משתלב באופן מצמרר עם השיר החדש של הבן עצמו.

המסר בשיר סגפני: אל תדאג ילדי, אתה צריך לישון ולהתחזק כדי שמחר נוכל לקום לעבודה הקשה, שלא נתייאש מהמשימה האדירה של בניית הארץ. התן אומנם מיילל בחוץ, אך לך יש תפקיד בבניית הישות הציונית ועליך לגדול בלי פחד, כצבר מחוספס.

embedded by Embedded Video

אמהות בקיבוצים היו שרות לילדיהן את השיר העצוב הזה לפני שהיו מנשקות, מחבקות ומשאירות אותם לבד בבית הילדים, תחת עינה הפקוחה והזרה של שומרת הלילה. כשהתעורר מי מהילדים הללו, שהיו מגיל חודש ואילך מנותקים מהוריהם בשעות הלילה, הוא בוודאי היה בוכה, אך מכיוון שלא מצא את אמו לידו, פיתח לו לאט לאט שריון רגשי וחדל מלנסות.

דברים רבים נכתבו על ההשלכות הקשות שהיו לגישה החינוכית הזו על נפשם של ילדי הקיבוצים. עד גיל חמש זכיתי בעצמי בכבוד המפוקפק לישון בבית הילדים. השריון שפיתחתי כנראה עבד יפה, מכיוון שאינני זוכרת שום דבר מהשנים הללו. אבל השיר של הזמרת חן רותם, גם היא בת קיבוץ, בכל זאת גורם לי לבכות:

embedded by Embedded Video

הטבע יצר את הגור האנושי כיצור תלותי, ויש להניח שבוודאי יש סיבה טובה לכך. עגל בן יומו, לאחר מספר שעות, קם ומתחיל ללכת. כך גם מינים של יונקים ובעלי חיים אחרים. לעומתם, הגורים שלנו לא ישרדו כלל אם לא ניקח אותם על הידיים ונאחז בהם החל מרגע לידתם. המגע הפיזי, ההחזקה על הידיים, השינה המשותפת, כל אלה הם צורך קיומי עבור תינוקות אנושיים. אלו לא מותרות. זהו חלק מהקוד הגנטי שלהם. מי שמתנכר לכך, לעולם לא יבין את מה שהפסיד. 

שנו לידם, זה הכול, נו.

*עדכון 2016: סרטון מערוץ היוטיוב שלי על תינוקות, שינה והנקה

embedded by Embedded Video

לחצו על עקבו אחרי כדי לקבל עדכונים במייל
מוזמנים גם לבלוגים שלי מילים שענת  ו-אמא רצה

baby sleeping

עוד מהבלוג של ענת שפירא-לביא

תצוגה מקדימה

מימון המונים למתחילים

אם יש לכם חלום, אבל אין לכם אמצעים כספיים כדי להוציא אותו לפועל - אולי עבר לכם בראש הרעיון לנסות ולממן את הפרויקט בעזרת אתרים של מימון המונים כגון...

תצוגה מקדימה

אופטימיות היא שם המשחק: ביקור בכנס ערי חינוך

קן רובינסון, סוגטה מיטרה ויעקב הכט נפגשו אתמול בתל-אביב. וזאת לא התחלה של בדיחה. בשביל מי שמתעניין בחדשנות חינוכית המשפט הזה שווה למשהו כמו: אתמול הייתי באיחוד של הביטלס. זה גם מסביר את העובדה שהפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל....

תצוגה מקדימה

אושר - לא מה שחשבתן

יש משהו קצת מעצבן בקשר לספרים מז'אנר העזרה העצמית. מצד אחד, ברור שכל מי שכותב ספר כזה כבר הצליח במידה כזו או אחרת לעזור לעצמו - אחרת לא היה כותב על זה ספר. מצד שני, כל מי שקורא ספר כזה עושה את זה מפני שהוא ממש ממש מחפש עזרה....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה