הבלוג של ענת שפירא-לביא

די לחינוך

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג... +עוד

כותבת תוכן, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות. ד"ר לספרות עברית. אמא ל-5. מחברת הספרים: חז"ל עכשיו, אמא מניקה ו-מדרש עשרת הדיברות. כותבת כאן בעיקר על חינוך, הורות וספרים. יש לי גם בלוג על כתיבה (מילים שענת: anatshapiralavi.com) ובלוג על ריצה (אמא רצה: momisrunning.com) מוזמנים לעקוב אחרי גם בפינטרסט, ביוטיוב ובפייסבוק: Anat Shapira Lavi ובאינסטגרם anatshapira42

עדכונים:

פוסטים: 321

החל מספטמבר 2011

מורה מלאס וגאס שינתה את כל צורת הלמידה בכיתה שלה בעקבות השתתפות באירוע Coding מקומי ויש לה כמה עצות מעשיות לא רעות בכלל

18/12/2017

קלייר קאמינגס היא מורה בבי”ס יסודי בלאס-וגאס. במאמר שפורסם במגזין EdSurge היא מספרת איך אירוע תכנות מקומי בעיר (Code for Vegas Meetup) שאליו ליוותה את בעלה ב-2015 גרם לה לשנות לחלוטין את דרך ההתנהלות שלה בכיתה. היא ראתה שם אנשים משתפים פעולה כדי למצוא פתרונות לבעיות אמיתיות, מתקנים יחד תקלות בפרויקטים שלהם ופשוט נהנים לעבוד יחד.

בהמשך הצטרפה לבעלה בהקמה של סטארט-אפ (כושל) וזה גרם לה להבין לאיזה עולם היא אמורה להכין את תלמידיה. אנחנו אמנם לא יודעים אילו עבודות יהיו בעתיד, אבל כנראה שהן ידרשו ידע טכנולוגי והסתגלות בלתי פוסקת לשינויים. איך היא יכולה להכין לכך את תלמידיה אם לה עצמה אין שום ניסיון בזה?

החברה אמנם נסגרה, אבל העבודה על הפרויקט זימנה לה הצצה לעולם שבו יצטרכו לפעול התלמידים: עולם שדורש תשוקה והתמדה (Grit), כישורים טכנולוגיים, הבנה מעמיקה וביטחון עצמי. יותר מזה – היא הבינה שזהו עולם שבו אפשר להצליח גם ללא השכלה פורמלית. רוב המתכנתים שפגשה לימדו את עצמם לבד בעזרת האינטרנט.

קאמינגס החליטה להתחיל להתייחס אל הכיתה שלה כאל חברת סטארט-אפ. למשל, אף אחד בעולם החברות הטכנולוגיות לא יושב בשורות. היא שינתה את סידור הכיתה כך שיאפשר מגוון אפשרויות ישיבה גמישות: ישיבה על שטיח, סוגים שונים של שולחנות וכיסאות, ספות וכדומה.

startup

(Photo by pan xiaozhen on Unsplash)

מנכ”ל בחברת סטארט-אפ אף פעם לא פונה אל כל העובדים שלו עם אותה משימה ולא כולם נדרשים לפתור כל בעיה. לכן במקום שיעור פרונטלי שבו כל התלמידים מקבלים את אותן הוראות, היא העדיפה לעבור ללימוד בתחנות עבודה: תלמידים עוברים ביניהן לבד או בקבוצות קטנות ומתמודדים עם כל מיני סוגים של בעיות ומשימות.

בהשראת ההסתכלות של עולם ההייטק על חווית משתמש היא התחילה לחשוב על חווית הלומד בכיתתה. בין השאר הכניסה שגרה קבועה של קבלת משוב מהתלמידים על הפעילויות הלימודיות והתאמה חוזרת ונשנית שלהן בתגובה לכך. היא הבינה שצריך לבדוק לא רק האם הילדים למדו את החומר ורכשו כישורים ומיומנויות, אלא גם לשאול אותם האם נהנו מהלמידה – זה מה ש-Apple היו עושים…

השותפות הקצרה שלה בסצנת ההייטק נתנה לה השראה ליצור פרויקטים משמעותיים יותר עבור התלמידים, להקשיב להם ולתכנן שיעורים שיהיו רלוונטיים לעולם שלהם. כשראתה שהם נלהבים ממשחק מסוים בסמארטפון החליטה לאפשר להם ליצור בעצמם משחקי מחשב ולהציג אותם בפני חבריהם, ההורים וצוות ביה”ס. הילדים לא רק למדו לתכנן, לתכנת ולשחק אלא גם קיבלו פידבקים ממשתמשים ותיקנו את המשחק שלהם בהתאם.

בסיום המאמר היא נותנת מספר המלצות להכנסת תרבות סטארט-אפ לכיתות: אם אתם מורים, צאו לסיור לימודי לחברת הייטק, השתתפו באירוע האקתון ועודדו תלמידים להשתתף בתחרויות בתחום; אם אתם מנהלים, הזמינו מרצים מהתעשייה לביה”ס, גלו פתיחות ליוזמות ולרעיונות חדשים שעולים מהשטח ושלחו מורים להתנסות בעסקים טכנולוגיים בקהילה; ואם אתם יזמים, הזמינו מורים ותלמידים לביקור בחברה שלכם, הזמינו תלמידי בי”ס לאירועים שאתם מארגנים ומצאו הזדמנויות לבקר בכיתות ולספר לילדים על העבודה שלכם.

התובנות של קאמינגס בהחלט מעוררות מחשבה. בעיקר בנוגע לעובדה שרבים מהמורים כיום לא מחוברים לעולם העבודה שמחוץ לביה”ס – רובם בחרו בהוראה כמקצוע בגיל צעיר ולא הייתה להם כל התנסות תעסוקתית אחרת. מעבר להדגשת הצורך בחינוך טכנולוגי, המאמר מראה עד כמה לפעמים התנסות אקראית של מורה בחייו הפרטיים יכולה להשפיע באופן דרמטי על שינוי סגנון ההוראה שלו. והשאלה כמובן האם יימצא לידו מנהל מספיק חכם כדי לתת גיבוי למהלך כזה.

עוד מחשבה שעלתה אצלי בעקבות המאמר: תרבות סטארט-אפ זה לא רק תכנות וטכנולוגיה. זה גם עיסוק בבעיות חיים שרלוונטיות לכאן ולעכשיו, מתן מקום ליצירתיות וליזמות אבל גם לכישלון ולטעויות, יותר עצמאות בניהול זמן ובבחירת דרכי ההגעה לתוצר, סוג מסוים של חוויה משחקית, של התרגשות ושל הנאה וגם כמובן המון עבודת צוות ושיתופי פעולה. כי נדמה לי שאין חברת סטארט-אפ שלא מורגשת בה התזזית הזו של קבוצה שיוצרת ביחד משהו חדש מתוך חדוות עשייה – תחושה שכל כך חסרה בבתיה”ס שלנו.

המאמר המלא במגזין EdSurge (כולל תמונות מהכיתה המדוברת)

עקבו אחריי גם בפייסבוק או באתר אמי”ת גוגיה: הבית לחדשנות בחינוך

startupculture

(Photo by Samuel Zeller on Unsplash)

עוד מהבלוג של ענת שפירא-לביא

תצוגה מקדימה

מימון המונים למתחילים

אם יש לכם חלום, אבל אין לכם אמצעים כספיים כדי להוציא אותו לפועל - אולי עבר לכם בראש הרעיון לנסות ולממן את הפרויקט בעזרת אתרים של מימון המונים כגון...

תצוגה מקדימה

אופטימיות היא שם המשחק: ביקור בכנס ערי חינוך

קן רובינסון, סוגטה מיטרה ויעקב הכט נפגשו אתמול בתל-אביב. וזאת לא התחלה של בדיחה. בשביל מי שמתעניין בחדשנות חינוכית המשפט הזה שווה למשהו כמו: אתמול הייתי באיחוד של הביטלס. זה גם מסביר את העובדה שהפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל....

תצוגה מקדימה

אושר - לא מה שחשבתן

יש משהו קצת מעצבן בקשר לספרים מז'אנר העזרה העצמית. מצד אחד, ברור שכל מי שכותב ספר כזה כבר הצליח במידה כזו או אחרת לעזור לעצמו - אחרת לא היה כותב על זה ספר. מצד שני, כל מי שקורא ספר כזה עושה את זה מפני שהוא ממש ממש מחפש עזרה....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה